בנקאות פתוחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"בנקאות פתוחה" הוא מונח מתחום הטכנולוגיה הפיננסית המתייחס לשירותים פיננסים שבהם:

  • נעשה שימוש בממשקי תכנות (API) פתוחים המאפשרים למפתחי צד שלישי לפתח אפליקציות ושירותים סביב מוסד פיננסי
  • קיימות אפשרויות שקיפות פיננסית מורחבות לבעלי חשבונות, המאפשרות מנעד רחב ממידע פתוח למידע פרטי
  • שימוש בקוד פתוח כדי להשיג זאת.

הרעיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבסיס הרעיון של הבנקאות הפתוחה עומד העיקרון של העברת מידע פיננסי של לקוח שנתן לכך את הסכמתו לצד שלישי. מידע זה כולל יתרה, תנועות בחשבון, עמלות וריביות, אשראי שנטל הלקוח, חסכונות, ניירות ערך ועוד.

באוקטובר 2015 אימץ הפרלמנט האירופי את תקנות "Payment Services Directive", הידועות כ-"PSD2". הכללים החדשים מעודדים פיתוח ושימוש במוצרים חדשים לתשלום באמצעות בנקאות פתוחה, ומחייבים את הבנקים לאפשר ללקוחות לשתף את נתוניהם הבנקאיים עם גורמי צד שלישי.

הרפורמה מחייבת את הבנקים להחצין נתוני לקוח באמצעות ממשקי API לכל גורם שיבחר על ידו, כמו גם לתמוך בטרנזקציות כספיות דרך ממשקים אלו[1].

חוק שירותי תשלום (תשע"ט - 2019) מבוסס על הרגולציה האירופאית (PSD2), ומניח תשתית רגולטורית רחבה שתומכת בריבוי שחקנים שיוכלו לפעול ישירות למול מערכות התשלומים, וזאת בראייה צופה פני עתיד בכל הנוגע לשירותי ואמצעי התשלום העתידיים[2].

בשנת 2020 פרסם בנק ישראל יישום תקן של בנקאות פתוחה בישראל[3] שמטרתו להגדיר את התשתית של בנקאות פתוחה בישראל ובכך לחזק את השליטה של הלקוח במידע הפיננסי אודותיו ואת אופן ביצוע הפעולות בחשבון שלו. הוראה זו חלה על הגופים המפוקחים שחלה עליהם רגולציה לעניין בנקאות, קרי, בנקים וחברות כרטיסי האשראי. מהפרסום של בנק ישראל עולה שפתיחת חשבון הלקוח תתאפשר לצדדים שלישיים בשלבים[4]:

  • בשלב הראשון תינתן גישה למידע על היתרות והתנועות בחשבון העובר ושב של הלקוח.
  • בשלב השני, תינתן גישה למידע על התנועות בכרטיסי חיוב, בנקאיים וחוץ בנקאיים וגישה לייזום תשלום בחשבון הבנק של הלקוח
  • בשלב השלישי תינתן גישה למידע נוסף על הלקוח: מידע על הפיקדונות וחסכונות של הלקוח, מידע על האשראי וההלוואות שנלקחו על ידי הלקוח מהבנק, ונתונים על תיק ניירות ערך של הלקוח.

ישראל, כאמור, מתקדמת לכיוון של בנקאות פתוחה וזאת כדי לחזק את השליטה של הלקוחות במידע שלהם. ישראל כדוגלת בקיום של תחרות ושוק חופשי הבינה שהבנקאות הפתוחה מאפשרת ואף מעודדת פיתוח של שירותים ומוצרים חדשים בתחום התשלומים, בתחום ניתוח המידע הבנקאי של לקוחות והיא צפויה להגביר את התחרות בשירותים בנקאיים נוספים, תחרות שיכולה להתבטא בהוזלת מחירים, בהצעת מוצרים ושירותים חדשניים וכן במתן הצעות ערך נוספות ללקוחות.

בבנקאות פתוחה יש יתרונות וחסרונות. התומכים בבנקאות זו מדגישים את היכולות והקלות שניתן באמצעותה להשתמש במידע של הלקוח לצורך התייעלות פיננסית כך שהמשתמשים יכולים לקשר את חשבן הבנק שלהם ואת כלל הנתונים המצויים בו עם אפליקציות לפי בחירתם ופלטפורמות רלוונטיות.

היתרונות של בנקאות פתוחה, כפי שמוצעים במאמרו של מוחמד בן מוסא ומודגשים כפי שמרמזת כותרת המאמר כעתיד מבטיח, כוללים העברת כספים ביתר קלות ויכולת השוואת היצע המוצרים הבנקאיים ליצירת חוויה בנקאית העונה בצורה הטובה והחסכונית ביותר על צרכיו של כל משתמש[5].

המתנגדים לבנקאות הפתוחה מצביעים על אפשרויות לשימוש לרעה בנתונים שאנשים חושפים על עצמם במקומות כמו מדיה חברתית. מפאת סיבה זו ישנה חשיבות מכרעת לאבטחת המידע האישי של הלקוחות הרבה יותר מהעבר. הבנקאות הפתוחה יוצרת סביבת סיכונים חדשה ואתגרים בתחום ניהול הסיכונים, בעיקר בכל הקשור לסיכוני אבטחת מידע וסיכוני פרטיות. הגידול בסיכון נובע בין היתר מכך שעד היום, המידע הבנקאי והגישה לחשבונות שמורים באופן קפדני בבנקים ובחברות כרטיסי האשראי, כל גוף עבור לקוחותיו. לעומת זאת, בסביבה העתידית של בנקאות פתוחה, יידרש מהבנקים וחברות כרטיסי האשראי לתת גישה לחשבונות הלקוחות, בתשתית פתוחה לצדדים שלישיים, שבעתיד לא בהכרח יהיו בנקים או חברות כרטיסי אשראי, והם בעלי משאבים מצומצמים יותר לניהול סיכונים.

התקן הטכנולוגי של ההוראה הישראלית מבוסס על מסגרת העבודה שאומצה באירופה על ידי גופים רבים (NextGenPSD2) תוך ביצוע ההתאמות למערכת הפיננסית בישראל.

שינויים רגולטוריים אלו אשר נכנסים לתוקף במגזר הבנקאי בטווח העתיד הקרוב ידרשו מהשחקנים המסורתיים לשנות את תבנית דרכם ממודל סגור למודל פתוח אך מאובטח[6]. מודל פתוח תומך בתהליך של בנקאות פתוחה ומאפשר הוצאת נתונים פיננסיים לצד שלישי ובכך הגברת התחברות במשק. המאמר של Zachariadis, Markos and Ozcan, Pinar מתאר מאפיינים ויישומים שונים של ממשקי תכנות יישומים פתוחים (API) ואת האתגרים וההזדמנויות העיקריים שמפתחי ממשקי API מציבים למגזר הבנקאי. תובנות המאמר שהופקו ממחקרי שטח ומראיונות עם מומחים בתעשייה בין יולי 2016 לפברואר 2017 מאפשרות לשוק להתכונן לחלק מהשינויים בהם עשוי המגזר הפיננסי להתמודד בשנים הקרובות.

בנקאות פתוחה ומודלים בנקאיים מבוססי פלטפורמה מציגים הזדמנויות משמעותיות למערכות פיננסיות בשווקים מתפתחים מבחינת הגברת התחרות, קידום כלכלה פיננסית המבוססת על טכנולוגיה ושיפור הזמינות ואיכות השירות בשווקים העסקיים והצרכניים[7].

בנקאות פתוחה בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מדינות פתחו ביוזמות בנקאיות פתוחות המבוססות על המודל האירופי ובריטניה. יוזמות אלו נעשות באמצעות שיתופי פעולה בתעשייה או באמצעות שינויים בחקיקה.

אוסטרליה
פרויקט בנקאות פתוחה הושק באוסטרליה ב-1 ביולי 2019 כחלק מפרויקט זכויות נתוני הצרכן על ידי משרד האוצר האוסטרלי והוועדה האוסטרלית לתחרות ולצרכנות[8]. החקיקה של ה- CDR עברה על ידי הפרלמנט האוסטרלי באוגוסט 2019[9]. הבנקאות הפתוחה מביאה לתחרות גדולה. החל מ-1 ביולי 2020, צרכנים יכולים לפנות לבנקים הגדולים באוסטרליה כדי לייצר זמינות נתוני אשראי, פיקדונות ועסקאות.
בריטניה
באוגוסט 2016 הוציאה רשות התחרות והשווקים בבריטניה (CMA) פסק דין המחייב את תשעת הבנקים הגדולים בבריטניה לאפשר לסטארט-אפים מורשים גישה ישירה לנתונים שלהם עד לרמה של עסקאות חשבון[10]. ההנחיה נכנסה לתוקף ב-13 בינואר 2018 כדי לשפר את התחרות בשירותים פיננסיים לאחר שמחקרים הראו כי 60% מהלקוחות האישיים שהו באותו הבנק במשך יותר מעשור[11].
אירופה
בהשוואה לבריטניה, ההתקדמות באירופה בנושא הבנקאות הפתוחה הייתה איטית אך עדיין מדינות רבות ובנקים ברחבי אירופה מאמצים כעת יוזמות לבנקאות פתוחה כגון גרמניה, לוקסמבורג ואיטליה. יוזמת "בנקאות פתוחה אירופה" (OBE) מספקת סביבה שיתופית לשחקנים בשוק לזהות בעיות ולפתור אותם באמצעות סטנדרטים וכלים. בנקאות פתוחה היא מניע מפתח מאחורי הפיתוח של יוזמות אירופאיות לשירותי תשלום (PIS) כמו Trustly ו-Tink[11].
ארצות הברית
לבנקאות פתוחה הייתה התחלה איטית בארצות הברית והיא יוזמה המובלת יותר על ידי התעשייה בניגוד לבריטניה שבה הבנקאות הפתוחה נובעת מרשות השוק התחרותי (CMA - Competitive Markets Authority). חילופי הנתונים הפיננסיים (FDX) מנסה לייצר תקן משותף עולמי לגישה מאובטחת ונוחה של לקוחות ועסקים לנתונים הכספיים שלהם.
סינגפור
בנקאות פתוחה באזור אסיה שונה מאוד ממדינה למדינה. סינגפור נחשבת למובילה אזורית של בנקאות פתוחה וממשקי API. הרשות המוניטרית בסינגפור (MAS) מספקת מסגרת לבנקאות פתוחה. התאחדות הבנקים (ABS) והרשות המוניטרית בסינגפור (MAS) יצרו במשותף את ספר ההנחיות של ניהול כספים כשירות (Finance-as-A-Service) כדי לספק הנחיות למוסדות פיננסיים, שחקני FinTech ושחקנים מעוניינים נוספים בפיתוח ואימוץ אדריכלות API פתוחה.
ניגריה
ב-1 ביוני 2017, קבוצת בנקאים ומומחי פינטק בניגריה התכנסו לצורך יוזמה של בנקאות פתוחה בניגריה כדי לאמץ תקני API משותפים למדינה. מפרטי API של הבנקאות הפתוחה בניגריה מאפשרים למוסדות פיננסיים ניגריים לפתח נקודות קצה של API שמשתמשים יוכלו לגשת אליהן. מפרטי ה-API של הבנקאות פתוחה בניגריה נמצאים כעת בתהליך פיתוח[12].

במספר מדינות, כולל הודו, יפן, סינגפור ודרום קוריאה, אין כיום משטרי "בנקאות פתוחה" רשמיים אך קובעי המדיניות במדינות אלו מציגים מגוון צעדים לקידום האצת השימוש במסגרות לשיתוף נתונים בבנקאות. בסינגפור MAS ואיגוד הבנקים פרסמו ספר הנחיות API לתמיכה בחילופי נתונים ותקשורת בין בנקים לבין FinTechs.

יפן
חוק הבנקאות ביפן תוקן ביוני 2018 כדי לקדם בנקאות פתוחה ואף על פי שהיישום הוא מרצון, כ-130 בנקים ביפן צפויים לפתוח את ה-API שלהם בשנת 2020. מועד היישום נקבע במקור ליום 31 במאי 2020, אך ההתקדמות הייתה איטית והמועד הוארך ללספטמבר 2020.
מקסיקו ואמריקה הלטינית
מ-2018 יש למקסיקו שאיפות להוביל בנקאות פתוחה באמריקה הלטינית. ב-2018 מקסיקו העבירה חוק פינטק (fintech) כדי לייצר תקני בנקאות פתוחה לשנים הקרובות ומחייבת בנקים לאמץ אותם. כאות להתקדמות המדינה בנושא, במאי 2020, חברת הסטארט-אפ Belvo שבמקסיקו סיטי גייסה 10 מיליון דולר כדי לייצר את פלטפורמת ה- API הפיננסית הראשונה שלה למפתחים ברחבי אמריקה הלטינית.
סין
בשלהי 2019, איגוד האינטרנט הפיננסי של סין The National Internet Finance Association of China (NIFA) ערך סימפוזיון בנושא הבנקאות הפתוחה של הבנקים המסחריים, בהמשך הציע בדו"ח שככל שמתפתחת בנקאות פתוחה בסין, יש לקבוע מסגרת רגולטורית שתשמור מפני סיכונים מערכתיים ויש לעשות מאמצים לגיבוש סטנדרטים בנושא בתעשייה.
ישראל
חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 וחוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב-2021 מסדירים בנקאות פתוחה בישראל, בפיקוחו של בנק ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מהפכת "הבנקאות הפתוחה" מגיעה לישראל, באתר IT News, ‏2020-10-26
  2. ^ אסתי הדר, ‏הפינטק יגביר את התחרות מול הבנקים, באתר גלובס, 18 בפברואר 2020
  3. ^ יישום תקן של בנקאות פתוחה בישראל, באתר בנק ישראל
  4. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל רוכוורגר, בנק ישראל מקדם בנקאות פתוחה: צדדים שלישיים יקבלו גישה לחשבון עו"ש של לקוחות, באתר TheMarker‏, 4 בדצמבר 2019
  5. ^ Mohammed Benmoussa, API Application programming interface banking: A promising future for financial institutions, MQEMADD research laboratory, University of Djelfa, Algeria, 19/12/2019, p. 4
  6. ^ Zachariadis, Markos and Ozcan, Pinar, the API Economy and Digital Transformation in Financial Services: The Case of Open Banking, SWIFT Institute Working Paper No. 2016-001, p.21
  7. ^ Lynn T., Rosati P., Cummins M., Exploring Open Banking and Banking-as-a-Platform: Opportunities and Risks for Emerging Markets, Entrepreneurial Finance in Emerging Markets, 2020, p.331
  8. ^ 'Open banking' era dawns in Australia, באתר SBS News (באנגלית)
  9. ^ Kate O'Brien | October 25, 2019 9:54am | More on: ANZ BOQ CBA NAB SIQ WBC WZR, ASX shares that could benefit from Open Banking, באתר The Motley Fool Australia, ‏2019-10-24 (בAustralian English)
  10. ^ Manthorpe, Rowland (2018-04-17). "What is Open Banking and PSD2? WIRED explains". Wired UK (באנגלית בריטית). ISSN 1357-0978. נבדק ב-2021-04-16.
  11. ^ 1 2 Open Banking Around the World | Imperva, באתר Blog, ‏2020-06-22 (בAmerican English)
  12. ^ Open Banking Nigeria, באתר Open Banking Nigeria (באנגלית)