ברוך שוחטמן

ברוך שוחטמן

אין תמונה חופשית
לידה	30 בינואר 1890 באלטה, האימפריה הרוסית
פטירה	25 בספטמבר 1956 (בגיל 66) ירושלים
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת היידלברג אוניברסיטת אודסה האוניברסיטה הקיסרית של סנקט פטרבורג אוניברסיטת קייב האוניברסיטה העברית בירושלים

ברוך שוחטמן (ט' בשבט ה'תר"ן, 1890 – כ' בתשרי ה'תשי"ז, 1956) היה חוקר ספרות וביבליוגרף עברי. חבר ועדת הארכיון הציוני, מעורכי קרית ספר ועורך המדור הביבליוגרפי של שנתוני הממשלה. נרצח על ידי חיילי הלגיון הירדני בפיגוע ברמת רחל.

ביוגרפיה

ברוך שלום שוחטמן נולד בעיר באלטה, אוקראינה, בנם של יוסף ושינה זלטא, בת הרב מרדכי שניאורסון. אבי סבו, שעל שמו נקרא, היה הרב ברוך שלום שניאורסון, רבה של עדת החסידים בוויטבסק, בנו של האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ', בעל ה"צמח צדק".

קיבל חינוך עברי וכללי. בשנת 1910 נסע ללמוד היסטוריה, פילוסופיה וספרות באוניברסיטת היידלברג בגרמניה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה שב לרוסיה ולמד באוניברסיטאות בקייב, סנט פטרבורג ואודסה. בשנת 1920 סיים את לימודיו בהיסטוריה פילולוגית. הצטיין בלימודיו ונשאר כמרצה בקתדרה להיסטוריה כללית, אך בעקבות השינויים שהתחוללו בחינוך הגבוה בברית המועצות והרדיפות של הפעילים הציונים, נאלץ להפסיק את עבודתו באוניברסיטה.

מצעירותו היה פעיל בפעילות ציונית. היה סגן יושב-ראש ההסתדרות הציונית בבאלטה. היה פעיל בוועדת התרבות של הסתדרות הסטודנטים "החבר" באודסה, ופעל רבות כיו"ר ב"החלוץ" ובהתאחדות "צעירי ציון". בשנת 1917 השתתף כציר בוועידה הציונית השביעית בסנט פטרבורג. בשנת 1918 נבחר לציר הוועידה הכללית של יהודי רוסיה, שלא התכנסה עקב המצב הפנימי ברוסיה. בשנת 1922 השתתף כציר בוועידה של "צעירי ציון" באודסה. נאסר לזמן קצר על ידי השלטונות הסובייטיים על פעילותו הציונית.

במשך שנה עסק בספריה הממלכתית הגדולה באודסה בעבודה ביבליוגרפית.

בחנוכה שנת תרפ"ו, 1925, עלה לארץ ישראל. סמוך לעלייתו החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, במחלקה למדעי הרוח, ובשנת 1933 סיים את לימודיו.

בט"ו בשבט תרצ"ז נשא לאישה את סימה, בת מנשה וגולדה אלטמן, אחותו של אריה אלטמן. נולדו להם בן ובת.
אחיו, אליעזר יצחק שוחטמן, לחם כפרטיזן במלחמת העולם השנייה; בין תש"ב - תש"ד הוא נפל בקרב בסבסטופול.

עוד כסטודנט החל לעבוד כביבליוגרף בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, ונשאר בעבודתו עד יומו האחרון. נחשב בקי גדול בספרות העברית ובעל זיכרון פנומנלי. היה מעורכי קרית ספר – הרבעון הביבליוגרפי של בית הספרים הלאומי. היה עורך המדור הביבליוגרפי של שנתוני הממשלה ומעורכי "העבר". היה חבר ועדת הארכיון הציוני.

שוחטמן ערך את התערוכות הספרותיות של דובנוב, ברנר, יל"ג, בן יהודה וביאליק. יחד עם יצחק רפאל ערך את תערוכת רש"י. עסק במחקר של כתבי אחד העם ופרסם חומר רב מארכיונו עם ביאורים מפורטים. פרסם עבודות ביבליוגרפיות על יל"ג, י. ל. פינסקר ופרופסור יוסף קלוזנר.

פרסם מחקרים ספרותיים וביבליוגרפיים ומאמרי ביקורת הספרים, כתבי עת ועיתונים רבים, ובהם: בהארץ, דבר, "העולם", מאזנים, "גליונות", "קריית ספר" ו"ביתר". כתב ערכים רבים באנציקלופדיה העברית, ב"אשכול" וב"אנציקלופדיה לציונות". כתב את המונוגרפיה על העיר אודסה בסדרת הספרים "ערים ואמהות בישראל" שיצא על ידי מוסד הרב קוק.

בי"ח בתשרי, חול המועד סוכות תשי"ז, במהלך סיור באתרים ברמת רחל במסגרת כינוס החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, חייל ירדני פתח באש לעבר המשתתפים בכנס. שלושה אנשים נהרגו במקום. שוחטמן נפצע קשה, וכעבור יומיים, בכ' בתשרי, מת מפצעיו בבית חולים שערי צדק. נקבר בהר המנוחות בירושלים.

ד"ר ק. וורמן הכריז על החלטת הנהלת האוניברסיטה העברית להקדיש מלגה בבית הספר לספרנות, לזכרו. על שמו כיכר במרכז ירושלים, סמוך למבנה הישן של "בצלאל".

ראו גם

• פיגוע הירי ברמת רחל

לקריאה נוספת

• מנחם שמואל סלונים, תולדות משפחת הרב מלאדי, ירושלים, תש"ו/ 1946, עמ' 202

קישורים חיצוניים

• דוד תדהר (עורך), "ברוך שוחטמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 999
• ברוך שוחטמן, דף שער בספרייה הלאומית
• דף לזכר ברוך שלום שוחטמן, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
• א. שמאי, ברוך שוחטמן הי"ד, חרות, 1 באוקטובר 1956
• הספרים של ברוך שוחטמן, באתר "סימניה"