ברוס בואנו דה מסקיטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברוס בואנו דה מסקיטה
Bruce Bueno de Mesquita
לידה 24 בנובמבר 1946 (בן 77)
ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי יחסים בין־לאומיים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Yi Feng, David L. Lalman עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברוס בואנו דה מסקיטהאנגלית: Bruce Bueno de Mesquita; נולד ב-24 בנובמבר 1946) הוא פרופסור בחוג למדע המדינה באוניברסיטת ניו יורק, ועמית בכיר במכון הובר (אנ') באוניברסיטת סטנפורד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בואנו דה מסקיטה סיים את לימודיו בבית הספר התיכון סטאיווסנט בשנת 1963 (יחד עם ריצ'רד אקסל ואלכסנדר רוזנברג (אנ')). הוא סיים את התואר הראשון שלו במכללת קווינס, ניו יורק, ב-1967 ולאחר מכן את התואר השני והדוקטורט שלו באוניברסיטת מישיגן. הוא מתמחה ביחסים בין-לאומיים, מדיניות חוץ ובניית אומה. הוא אחד מהוגי תאוריית הסלקטורט (אנ'), וניהל את מרכז אלכסנדר המילטון לכלכלה פוליטית באוניברסיטת ניו יורק בין השנים 2006 ל-2016.

הוא היה שותף מייסד ב-Mesquita & Roundell,[1] עד שחברה זו התמזגה עם חברה אחרת שלו, Selectors, LLC, שהשתמשה במודל הסלקטורט לניתוח מדיניות ברמת מאקרו. כעת, החברה נקראת Selectors, LLC ומשתמשת הן במודל החיזוי והן בגישת הסלקטורט במתן ייעוץ.

בדצמבר 2008 בואנו דה מסקיטה היה נושא לספיישל בן שעתיים של ערוץ ההיסטוריה בשם "הנוסטרדמוס הבא". ב-16 באוגוסט 2009, במהדורת יום ראשון של המוסף ניו יורק טיימס מגזין הוזכר במאמר שכותרתו "האם תורת המשחקים יכולה לחזות מתי איראן תקבל את הפצצה?".[2] בשנת 2021 הוא הופיע בסדרת הדוקו של נטפליקס, "How to Become a Tyrant" (איך להפוך לרודן).

בשנת 2016, הוענק לו התואר דוקטור לשם כבוד באוניברסיטת חיפה על היותו "אחד מגדולי החוקרים בתחום היחסים הבינלאומיים בכלל וחקר סכסוכים, מלחמה ושלום בפרט".[3]

הוא מחברם של ספרים רבים, כולל "The Dictator's Handbook" (המדריך לדיקטטור), שנכתב בשיתוף עם אלסטייר סמית', והספר "The Invention of Power" (המצאת הכוח) שיצא בינואר 2022.

עבודה בחיזוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-2000, בואנו דה מסקיטה היה ידוע בפיתוחו של מודל התועלת הצפויה (EUM) המסוגל לחזות את התוצאות של אירועי מדיניות על פני מרחב מדיניות חד-ממדי.[4] ה-EUM השתמש במשפט הבוחר החציוני של דאנקן בלאק כדי לחשב את עמדת הבוחר החציונית של משחק מיקוח עם N-שחקנים ופתר את עמדת הבוחר החציונית כתוצאה של מספר סבבי מיקוח תוך שימוש ברכיבי אד הוק אחרים בתהליך.

היישום הראשון של ה-EUM שימש כדי לחזות בהצלחה את יורשו של ראש ממשלת הודו, יאסחוואנטארו צ'אואן, לאחר קריסת ממשלתו (זו הייתה הפעם הידועה הראשונה שהדגם נבדק). המודל של בואנו דה מסקיטה לא רק חזה נכון שצ'אראן סינגח יהפוך לראש הממשלה (תחזית שמעט מומחים בפוליטיקה ההודית חזו באותה התקופה), אלא גם שיאסחוואנטארו צ'אואן יהיה בקבינט של סינג, שאינדירה גנדי תתמוך לזמן קצר בממשלתו של צ'אראן, וכן שהממשלה תתמוטט תוך זמן קצר (כל האירועים התרחשו). מההצלחה המוקדמת של המודל שלו, בואנו דה מסקיטה החל בקריירה ארוכה ומתמשכת של ייעוץ באמצעות יישומים מעודנים של מודל החיזוי שלו. הערכה מסווגת לשעבר, על ידי סוכנות הביון המרכזית דירגה את המודל שלו כמדויק ב-90 אחוז.[5]

מאז 2005 בערך, בואנו דה מסקיטה עבד על פיתוחו של מודל הידוע כשם Predictioneer's Game (הלחם בסיסים של Prediction – תחזית ו-Pioneer – חלוץ) או PG שחוזה במרחב רב-ממדי, משתמש במשפט הבוחר הממוצע של שופילד ופותר שיווי משקל בייסיאני מושלם במשחק מיקוח של N-שחקנים, כולל את האפשרות של כפייה, מהין גרסה כללית מאוד של משחק שני השחקנים ב-War and Reason (ספר המכיל מודל קדמוני לגרסה זו).[6] מודל זה מנבא בצורה יותר מדויקת באופן משמעותי ועושה עבודה טובה יותר בזיהוי הזדמנויות שיש לשחקנים בכדי לשפר את התוצאה על ידי ניצול אי ודאות. מודל זה מתועד ב-"A New Model for Predicting Policy Choices: Preliminary Tests",‏[7] ונדון ומיושם עם דוגמאות בספר "The Predictioneer's Game".‏[8]

מודל החיזוי של בואנו דה מסקיטה תרם רבות לחקר אירועים פוליטיים באמצעות שיטות חיזוי, במיוחד באמצעות מאמרים רבים שלו המתעדים אלמנטים מהמודלים והתחזיות שלו.[4][9][10][11][12][13][14] בואנו דה מסקיטה פרסם עשרות תחזיות בכתבי עת אקדמיים.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבואנו דה מסקיטה יש שלושה ילדים. בנו, אתאן בואנו דה מסקיטה, הוא מדען פוליטי שעובד בבית הספר האריס למדיניות ציבורית באוניברסיטת שיקגו.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rehmeyer, Julie. "Mathematical Fortune-Telling". ScienceNews. נבדק ב-12 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Thompson, Clive (12 באוגוסט 2009). "Can Game Theory Predict When Iran Will Get the Bomb?". New York Times. נבדק ב-12 במאי 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ מקבלי התואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד 2016, באתר web.archive.org, ‏13 ביולי 2016
  4. ^ 1 2 Mesquita, Bruce Bueno de (2002). Predicting Politics (באנגלית). Ohio State University Press. ISBN 978-0-8142-0898-4.
  5. ^ Mesquita, Bruce Bueno de. "Recipe for Failure". Foreign Policy (באנגלית). נבדק ב-2021-02-02.
  6. ^ War and Reason, Yale University Press (באנגלית)
  7. ^ Bueno de Mesquita, Bruce (2011-02-01). "A New Model for Predicting Policy Choices: Preliminary Tests". Conflict Management and Peace Science (באנגלית). 28 (1): 65–87. doi:10.1177/0738894210388127. ISSN 0738-8942.
  8. ^ Bueno de Mesquita, Bruce (2009). The Predictioneer's Game. Random House.
  9. ^ Bruce Bueno De Mesquita, A.F.K. Organski, A Mark in Time Saves Nein, International Political Science Review 13, 1992-01, עמ' 81–100 doi: 10.1177/019251219201300106
  10. ^ de Mesquita, Bruce Bueno (1984). "Forecasting Policy Decisions: An Expected Utility Approach to Post-Khomeini Iran". PS. 17 (2): 226–236. doi:10.2307/418786. ISSN 0030-8269. JSTOR 418786.
  11. ^ De Mesquita, Bruce Bueno (1985). "The War Trap Revisited: A Revised Expected Utility Model". The American Political Science Review. 79 (1): 156–177. doi:10.2307/1956125. ISSN 0003-0554. JSTOR 1956125.
  12. ^ de Mesquita, Bruce Bueno (1990). "Multilateral Negotiations: A Spatial Analysis of the Arab-Israeli Dispute". International Organization. 44 (3): 317–340. doi:10.1017/S0020818300035311. ISSN 0020-8183. JSTOR 2706779.
  13. ^ De Mesquita, Bruce Bueno; Moretti, Lorenzo; Ray, Sabin (2013). "The Power of Predictive Models". The Brown Journal of World Affairs. 19 (2): 27–35. ISSN 1080-0786. JSTOR 24590817.
  14. ^ Bueno de Mesquita, Bruce (1990). "Multilateral Negotiations: A Spatial Analysis of the Arab-Israeli Dispute". International Organization. 44 (3): 317–340. doi:10.1017/S0020818300035311. ISSN 0020-8183. JSTOR 2706779.