ברדיה (בן כורש)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ברזיה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
התבליט של כתובת ביסותון, בה נראה דריווש הראשון דורך על חזהו של ברדיה קודם הריגתו

ברדיה היה בנו של כורש הגדול ואחיו (לפי הרודוטוס גם מאם) של כנבוזי השני אשר ירש את כורש כמלך פרס.

ברדיה ידוע במספר שמות. הנודעים שבהם הם ברדיה (Bardiya)/ ברזיה (Barziya) (חילופי ד' וז' הם תופעה ידועה. כמו זהב בעברית ודהב בערבית), ובשמו היווני הנפוץ סמרדיס (Smerdis). ובווריאנטים לסמרידס: מרדוס (Mardos) ומרגיס (Mergis). כן הוא נזכר בשם טוניוקסארקס (Tonyoxarces) / טנוקסארס (Tanoxares). פירוש שמו בפרסית הוא - הנאמן (סמרדיס הוא תרגום ליוונית של שמו). השם טוניוקסארקס הוא צורה יוונית של הביטוי הפרסי - 'איש גדול' (מתאים לתיאורו של הרודוטוס את ברדיה כאדם בעל חוזק גופני רב). לא ידועים כמעט פרטים ביוגרפים על ברדיה למעט שמו ויחוסו המשפחתי. עיקר פרסומו בא לו בשל מותו על ידי אחיו כנבוזי השני ופרשת ההתחזות.

המקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רצח ברדיה נזכר בכמה מקורות. המקור החשוב ביותר הוא מצבת בהיסטון (או כתובת ביסותון) בה תיאר דריווש הראשון את פרשת הרצח ואת דרכו לשלטון. כן נזכר הרצח אצל הרודוטוס ההיסטוריון היווני הנודע, אצל קטסיאס, שהיה רופא בחצר ארתחששתא השני, ואצל יוסטינוס, סופר רומי מן המאה השלישית לספירה.

הבעיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המקורות שוררת אי הסכמה עיקרית אחת: לפי מצבת בהיסטון וקטסיאס נרצח ברדיה טרם צאת כנבוזי למצרים. ואילו לפי הרודוטוס ויוסטינוס הוא נרצח אחרי צאת כנבוזי למצרים.

נראה כי כנבוזי חשש לצאת למסע למצרים בעוד אח היכול לסכן את שלטונו נמצא בבירה. על כן הגיוני יותר כי הוא הורה להמית את אחיו לפני היציאה למצרים.

ההתחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר פרסומו של ברדיה בא כאמור בשל ההתחזות. לפי מצבת בהיסטון והרודוטוס דבר הרצח לא נודע אלא למתי מעט. את המצב ניצלו שני אחים אמגושים (או מאגים. כהנים בדת זרתוסטרה). אחד מהם שנקרא גאומתה (לפי מצבת בהיסטון) או ברדיה (לפי הרודוטוס) ודמה דמיון מפתיע לברדיה המומת, טען כי הוא בן כורש האמיתי, ומרד בכנבוזי. כנבוזי לא הספיק לדכא את המרד היות שמת בסוריה, בדרכו חזרה ממצרים. המתחזה מלך בפרס זמן מה עד שתרמיתו נחשפה (לפי הרודוטוס למתחזה חסרה אוזן אחת. אחד מאצילי פרס, אשר חשד כי זהו מתחזה, בקש מבתו, שהייתה פילגש המלך, למשש את האוזן. וכך נחשפה התרמית.) אז התאגדו מספר אצילים בראשות דריווש (לימים דריווש הראשון) - לחמו במתחזה, והכתירו את דריווש כמלך פרס.

תאורית הקשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו שפקפקו בתיאור הסדור המופיע במצבת בהיסטון ואצל הרודוטוס. לפי דעה זו דריווש הראשון הוא רוצחו של ברדיה, ומשיקולי לגיטמציה טפל את האשמה על כנבוזי. לפי דעה זו כך היה מהלך האירועים: כנבוזי יצא למצרים. ברדיה נשאר בפרס (או יצא למצרים וחזר באמתלה כלשהי). ברדיה מרד בכנבוזי אחיו. כנבוזי נזעק לחזור ממצרים, אך מת בסוריה עת היה בדרכו חזרה. אז דריווש הראשון מרד בברדיה, והרגו. לפי השערה זו היה חשוב לדריווש הראשון לתארך במצבת בהיסטון את מות ברדיה טרם צאת כנבוזי למצרים. כלומר למרות השם הזהה והדמיון החיצוני המפתיע, הוא הרג מתחזה ולא את ברדיה בן כורש (שהרי ברדיה האמיתי נרצח כבר על ידי כנבוזי). זוהי השערה הגיונית, אך היא מורכבת מהשערה על השערה על השערה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Briant P, From Cyrus to Alexander – A History of the Persian Empire Winona Lake 2002
  • * הרודוטוס. היסטוריה. תרגמו וכתבו מבואות: בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ. פפירוס, בית ההוצאה - אוניברסיטת תל אביב, 1998.