כנבוזי השני
 | |||||||||||||
| כנבוזי השני (משמאל) כפרעה | |||||||||||||
| לידה |
559 לפנה״ס אחמתא, איראן  | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
522 לפנה״ס (בגיל 37 בערך) אחמתא, איראן | ||||||||||||
| מקום קבורה |
פסארגאדה | ||||||||||||
| מדינה |
הממלכה האחמנית | ||||||||||||
| תארים |
פרעה | ||||||||||||
| השקפה דתית |
Mazdaism | ||||||||||||
| בת זוג | אטוסה | ||||||||||||
| |||||||||||||
  | |||||||||||||
קָמְבּוּגִ'יַה השני (מפרסית עתיקה: 𐎣𐎲𐎢𐎪𐎡𐎹, מת ב-522 לפנה"ס), המוכר בעברית ככַּנְבּוּזִי (מארמית: 𐡊𐡍𐡁𐡅𐡆𐡉) ובלועזית כקַמְבִּיסֵס (מיוונית: Καμβύσης), היה בנו של כורש הגדול ומלך פרס אחריו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת ניסן בשנה האחרונה לשלטונו של כורש, ב-530 לפנה"ס, לפני שיצא למלחמה באמדסיה, הכתיר כורש את בנו כנבוזי למלך לצידו. הוא העביר לכנבוזי את התואר "מלך בבל", בעוד הוא עצמו שומר על התואר "מלך הארצות". כך הוכרו שניהם כמלכים במקביל במשך כמה חודשים, עד שבסתיו של אותה שנה הגיעו לבבל השמועות על מותו של כורש, וכנבוזי ירש את שני התארים והפך למלך יחיד[1]. תחת שלטונו המשיכה מגמת ההתפשטות של הממלכה, ובשנת 525 לפנה"ס כבש את מצרים, והוסיף לתאריו גם את תואר פרעה מלך מצרים.
באחד המקורות על הקרב, סופר על הטקטיקה המקורית בה נקט כנבוזי בקרב מול צבא פרעה. מרגע שנוכחו החיילים המצרים שלצד החיילים הפרסים מתקדמים גם חתולים אין ספור, הם הפסיקו להמטיר חיצים. כנבוזי היה מודע לכך שהמצרים סוגדים לחתול כחיה קדושה, ויפחדו לפגוע בו. משנוכחו לדעת המצרים שעל מגני הפרסים מצוירות דמויות של חתולים, הם הפילו נשקיהם ונמלטו על נפשם. הפרסים דלקו בעקבותיהם והרגו רבים מהם.[2]
לפי ההיסטוריון היווני הרודוטוס, כנבוזי השני התחתן עם אחותו אטוסה לאחר המלכתו בשנת 530 לפנה"ס.[3] חתונה בין אח ואחות לא הייתה נהוגה באותה תקופה וכנבוזי השני שכנע את כל השופטים לתת תוקף משפטי לנישואין שלהם.[4]
על פי הרודוטוס, התנהג כנבוזי באכזריות רבה בהיותו במצרים. הוא הוציא להורג את פרעה פסמתיך השלישי, בנו של יעחמס השני (ביוונית: אמסיס) יחד עם אצילים נוספים, התעלל בשבויים, והרג נשים וילדים. בזז את המקדשים וחילל את קדשי המצרים.
הוא ניסה להמשיך את כיבושיו גם ללוב, אך צבא גדול של כ-50,000 חיילים נעלם כלא היה. הרודוטוס טען שהצבא נספה בסופת חול מדבר, אך ממצאים חדשים אותם גילה פרופ' אולף קאפר (Olaf Kaper) מאוניברסיטת ליידן עולה כי הצבא הפרסי הובס על ידי הפרעה המצרי המורד פטובסטיס השלישי (Petubastis).[5] לפי מסורת מצרית, שהשתמרה על ידי הרודוטוס, בהיותו במצרים נתקף בשגעון כעונש על כך שהרג את שור האפיס המקודש, שהיה מיועד לקורבן לאלים.
בזמן שהותו במצרים, תפס את השלטון בפרס אמגוש בשם גאומתה, שהתחזה לאחיו של כנבוזי, ברדיה, וטען למלוכה בשמו. לפי גרסה אחרת ברדיה נרצח בידי כנבוזי עוד לפני צאתו למצרים בגלל פחדו של כנבוזי שאחיו ירש אותו בהיעדרו. כנבוזי יצא לתפוס בחזרה את השלטון, אבל טרם שהספיק להגיע לפרס, מת בחרבו שלו בהתאבדות מכוונת משום שרצח את אחיו לשווא וקם לו מתחזה, ואילו על-פי מקורות אחרים בתאונה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Cambyses, באתר ליוויוס (באנגלית)
- כנבוזי השני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כנבוזי השני, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
- (Muhammad A. Dandamayev, "Cambyses". In Ehsan Yarshater (ed.), Encyclopædia Iranica, vol. 4, Routledge & Kegan Paul.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ The Chronology of Cyrus and Cambyses
- ↑ ניל בר, שווים: סיפורה של ספרטה, ניל בר והוצאת זרש, 2021
- ↑ "Atossa". Livius.org.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Atossa - The Celestrial and Terrestrial Lady of Ancient Iran". Iran Chamber Society.
- ↑ Leiden Egyptologist unravels ancient mystery, Leiden University, 19 June 2014
| הקודם: כורש השני |
השושלת האחמנית | הבא: דריווש הראשון |
| השושלת האחמנית |
|---|
| האימפריה הפרסית האחמנית |
| אנציקלופדיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
|