ברית-הארבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מלחמת צרפת-פרוסיה - ביסמרק ונפוליאון השלישי, יושבים זה לצד זה, לאחר נפילתו של האחרון בשבי

ברית-הארבעאנגלית: Quadruple Alliance) הוא השם שניתן לברית שנכרתה בין ארבע מדינות (גרמניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, איטליה ורומניה) קודם מלחמת העולם הראשונה, ביוזמתו של ביסמרק הקנצלר הראשון של הקיסרות הגרמנית. היוזמה באה במטרה למנוע שיתוף פעולה בין צרפת לאימפריה האוסטרו-הונגרית, ובכך לשמר את כוחה של גרמניה, ואת יתרונה על פני צרפת.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לברית-הארבע קדמו הסכמים נוספים. מלחמת צרפת-פרוסיה, בשנים 18701871, הסתיימה בניצחון גרמני, אך הותירה חשש כבד בלב המנהיגות הגרמנית, כי צרפת, מתוך רגשות נקם, תשוב ותתקוף את גרמניה. ב- 16 באוקטובר 1879, נחתם הסכם בין גרמניה לאימפריה האוסטרו-הונגרית, וב- 18 במאי 1881, נחתם הסכם שלושת הקיסרים (בין גרמניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, ורוסיה[1]. הסכמים אלו באו להבטיח, כי בכל מקרה שתפרוץ מלחמה בין אחד הצדדים, ובין מעצמה גדולה אחרת, ישמרו הצדדים האחרים על נייטרליות.

הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב- 20 במאי 1882, נחתם הסכם תלת-צדדי, בין גרמניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית ואיטליה, וב- 30 באוקטובר 1883 הצטרפה גם רומניה לברית. לכל אחת מארבע חברות הברית היה אינטרס ברור וסיבה להצטרפותה לברית.

  • גרמניה כאמור, על מנת לשמר את כוחה מול צרפת, ולמנוע ממנה מחשבות נקם, על תבוסתה במלחמת צרפת-פרוסיה.
  • לאיטליה, היו תביעות טריטוריאליות כלפי אוסטריה, וכלפי צרפת, וכניסתה לברית הגדילה את הלחץ על צרפת.
  • האימפריה האוסטרו-הונגרית, ביקשה לנצל את הברית ככלי נגד רוסיה אשר איתה הייתה חלוקה בנושאים שונים באשר לבלקן.
  • ולרומניה היו ניגודי אינטרסים טריטוריאליים עם רוסיה ואוסטריה. לכניסתה לברית תרמה רבות התערבותו של המלך מיכאי שהתייחס לשושלת הוהנצולרן-זיגמרינגן.

ברית-הארבע, היוותה את הציר העיקרי, סביבו התפתחה מדיניות החוץ של המעצמות הגדולות בסוף המאה ה-19, ותחילת המאה ה-20. כל עוד שימש ביסמרק כקנצלר, מילאה הברית את התפקיד המקורי לו הועיד אותה בעת הקמתה. אך עם פיטוריו של ביסמרק, מראשות הממשלה, על ידי הקיסר וילהלם השני, קיבלה הברית אופי אנטי רוסי בעליל. דבר שהוביל לכך שתוך שני עשורים, כרתו רוסיה ובריטניה בריתות עם צרפת, מהלכים שהובילו למלחמת העולם הראשונה.

שעת מבחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שעת מבחן למידת איתנותה של ברית-הארבע, נוצרה כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה. איטליה ורומניה לא שמרו אמונים לחברות הברית. אמנם בתחילה הן הכריזו על נייטרליות, כפי שחייבה אותן נאמנותן לברית. אך לאחר שניהלו משא ומתן טריטוריאלי עם כל אחד מהצדדים הלוחמים הכריזה איטליה מלחמה על אוסטריה-הונגריה במאי 1915, ורומניה עשתה כן באוגוסט 1916.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הסכם שלושת הקיסרים, נחתם לראשונה בשנת 1873, אך התפרק ונחתם שוב בשנת 1881