ג'ון אטקינסון גרימשאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ון אטקינסון גרימשאו
John Atkinson Grimshaw
לידה 6 בספטמבר 1836
לידס, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 באוקטובר 1893 (בגיל 57)
לידס, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה St George's Fields עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות ציור ויקטוריאני, האחווה הפרה-רפאליטית עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי ג'ון ראסקין, John William Inchbold עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ארתור אדמונד גרימשאו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ון אטקינסון גרימשאואנגלית: John Atkinson Grimshaw‏;6 בספטמבר 183613 באוקטובר 1893) היה אמן מהתקופה הוויקטוריאנית הידוע בזכות סצנותיו הליליות של נופים עירוניים.[1]

אהבתו של גרימשאו לריאליזם נבעה מתשוקה לצילום. ידוע שהוא השתמש במצלמה אובסקורה או בעדשות כדי להקרין סצינות על בד, מה שפיצה על חסרונותיו כשרטט וידע הפרספקטיבה הלא מושלם שלו. טכניקה זו, שלכאורה נעשה שימוש בה על ידי קאראווג'ו, כמו גם יאן ורמיר, גונתה על ידי מספר בני דורו שהאמינו כי היא מפגינה פחות מיומנות מאשר ציור חופשי[2]

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרימשאו נולד ב־6 בספטמבר 1836 בפארק סטריט, לידס למרי ודייוויד גרימשאו.[3] בשנת 1856 התחתן עם בת דודו פרנסס האברד (1835–1917). בשנת 1861, בגיל 24, למורת רוחם של הוריו, הוא עזב את עבודתו כפקיד בחברת הרכבות הצפונית הגדולה כדי להפוך לצייר. הוא הציג לראשונה בשנת 1862, בעיקר ציורי ציפורים, פרי ופריחה, בחסות החברה הפילוסופית והספרותית של לידס. הוא ואשתו עברו בשנת 1866 לווילה דו-משפחתית, ובשנת 1870 להיכל קנוסטרופ. הוא הצליח בשנות השבעים של המאה ה-19 ושכר בית שני בסקרבורו, שהפך למקום מועדף.

הוא נפטר ב־13 באוקטובר 1893 משחפת ונקבר בבית העלמין וודהאוס, (סנט ג'ורג' פילדס), לידס.

כמה מילדיו, ארתור א' גרימשאו (1864–1913), לואי ה' גרימשאו (1870–1944), וילפרד גרימשאו (1871–1937) ואילין גרימשאו (1877–1970) הפכו לציירים.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון גרימשאו, גלאזגו בלילה

ההשפעה העיקרית על גרימשאו הייתה של הפרה-רפאליטים. נאמן לסגנון הפרה-רפאליטי, הוא יצר נופים של צבע ותאורה מדויקים, מלאי פרטים וריאליזם, ולעיתים קרובות טיפל בעונות השנה או סוג של מזג אוויר. נוף ירח על רחובות העיר והפרברים ושל הרציפים בלונדון, האל, ליברפול וגלאזגו היו נושאים אופיינים שלו. הציור המוקפד ומיומנותו באפקטים של תאורה גרמו לכך שהוא תפס את המראה ואת מצב הרוח של הסצנה לפרטי פרטים. "ציוריו של רחובות מוארים בגז וחזיתות מים ערפיליות העבירו חום מוזר כמו גם ניכור בסצנה העירונית."

ב"המסטד היל" נחשב לאחת מיצירותיו הטובות ביותר של גרימשאו, המדגים את כישוריו במגוון מקורות אור, בלכידת האווירה של מעבר הדמדומים אל תוך הלילה. במהלך הקריירה המאוחרת שלו היו הסצנות העירוניות שלו בדמדומי האור או תאורת רחוב צהובה פופולריות בקרב פטרוני המעמד הבינוני שלו.

עבודתו המאוחרת כללה סצנות מדומיינות מהאימפריה היוונית והרומית, והוא צייר נושאים ספרותיים מלונגפלו ואלפרד טניסון. גרימשאו קרא לילדיו על שם דמויות משיריו של טניסון.

בשנות ה-80 של המאה ה-19 החזיק גרימשו אולפן לונדוני בצ'לסי, לא רחוק מהאולפן של ג'יימס אבוט מקניל ויסלר. לאחר ביקורו אצל גרימשאו, העיר ויסלר כי "ראיתי את עצמי כממציא נוקטורנס עד שראיתי את תמונות אור הירח של גרימשאו." בהחלת המסורת של תמונות אור ירח כפריות על העיר הוויקטוריאנית, "תיעדו גשם וערפל, שלוליות וערפל פיח של אנגליה התעשייתית הוויקטוריאנית המאוחרת בשירה נהדרת."

ציוריו של גרימשאו תיארו את העולם של זמנו אך נמנעו מההיבטים המלוכלכים והמדכאים של עיירות תעשייתיות. הוא התייחסות יפה מבחינה לירית לעידן התעשייתי. גרימשאו תיאר את הערפל בצורה מדויקת כל כך, כדי לתפוס את הצמרמורת שמלווה את האוויר הלח. הלחות שחודרת לבגדיהם הכבדים של דמויות ערות בשעות הבוקר המוקדמות הערפילית.

מוניטין ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרימשאו לא הותיר אחריו מכתבים, או מאמרים שכתב. המוניטין שלו נשען על ציורים. מורשתו מבוססת על נופי העיירה שלו.

במחצית השנייה של המאה ה-20 חלה התעניינות בעבודתו של גרימשאו, עם כמה תערוכות חשובות שהוקדשו לה.

תערוכה רטרוספקטיבית "אטקינסון גרימשאו – צייר אור הירח" התקיימה בין התאריכים 16 באפריל – 4 בספטמבר 2011 בגלריה לאמנות מרסר בהרוגט ובהמשך בגלריה לאמנות גילדהול בלונדון.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Alexander Robertson, Atkinson Grimshaw, London, Phaidon Press, 1996
  2. ^ Mark Riley, Looking Back at the Artist John Atkinson Grimshaw on His Birthday, Trinity House Paintings, ‏2017-09-06 (באנגלית)
  3. ^ אתר למנויים בלבד Richard Dorment, ‏John Atkinson Grimshaw, Guildhall and Richard Green Galleries, review, The Telegraph, 20 September 2011