אלפרד טניסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלפרד טניסון
Alfred Tennyson
Alfred Tennyson 2.jpg
לידה 6 באוגוסט 1809
לינקולנשייר,
אנגליהאנגליה  אנגליה
פטירה 6 באוקטובר 1892 (בגיל 83)
מנזר וסטמינסטר,
אנגליהאנגליה  אנגליה
עיסוק משורר, פוליטיקאי, סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום אנגליהאנגליה  אנגליה
שפות היצירה אנגלית
תחום כתיבה מחזות ושירים
יצירות בולטות דמעות, דמעות בטלות
אידיליות המלך
פרסים עמית החברה המלכותית עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות פעילות 1823-1892
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דמעות, דמעות בטלות

דְמָעוֹת, דְמָעוֹת בְּטֵלוֹת, לֹא אֵדַע פִּשְׁרָן,
דְמָעוֹת מֵעִמְקֵי יֵאוּשׁ אֳלֹהִי
עוֹלוֹת בַּלֵב, בַּעֵינָים הֵן נִקְווֹת,
חוֹזֶה בְּאֹשֶׁר שְׂדוֹת הַסְתָו,
חוֹשֵׁב עַל הַיָמִים שֶׁאֵינָם עוֹד.

צַח כְּזֹהַר קֶרֶן שַׁחַר עַל מִפְרָשׂ,
הַמַעֲלֶה רֵעֵינוּ מִשְׁאוֹל-תַחְתִיוֹת,
נוּגֶה כְּאֹדֶם אַחֲרוֹן עַל טוֹבֵעַ
יִשְׁקַע עִם כֹּל שֶׁנֹאהַב בִּתְהוֹם הַיָם;
נוּגִים, צַחִים, יָמִים שֶׁאֵינָם עוֹד.

נוּגִים, נֹפְלִים כִּבְשַׁחַר קַיִץ אָפֵל
צִפְצוּף רִאשׁוֹן שֶׁל צִפּוֹר מְנַמְנְמָה
לְאֹזְנָים גוֹוְעוֹת, עֵת לְעֵינָים גוֹוְעוֹת
הוֹפֵך הַחָלוֹן לְרִבּוּעַ זֹהֵר;
נוּגִים, נֹפְלִים יָמִים שֶׁאֵינָם עוֹד.

יָקְרוּ כִּנְשִׁיקוֹת לְאַחַר מָוֶת,
מָתְקוּ כְּיְצִיר דִמְיוֹן, נוֹאַשׁ, כּוֹזֵב,
עַל פֶּה שֶׁלְאַחֵר הוּא; כַּאַהֲבָה,
אַהֲבָה רִאשׁוֹנָה וּפִּרְאוּת חֲרָטוֹתֶיהָ,
מָוֶת בַּחֲיִים, יָמִים שֶׁאֵינָם עוֹד!

תרגמה מאנגלית: אֳלִיעֶזְרָה אֵיג-זַקוֹב

אלפרד לורד טניסוןאנגלית: Alfred Tennyson;‏ 6 באוגוסט 18096 באוקטובר 1892), משורר אנגלי, הנחשב לאחד מגדולי המשוררים האנגלים ולמייצג את התקופה הוויקטוריאנית.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלפרד טניסון נולד במחוז לינקולנשייר באנגליה, אביו היה כומר קהילה. האב נושל מירושה בעקבות ריב עם משפחתו, הוא הרבה לשתות והיה במצב נפשי מעורער. טניסון התחיל לכתוב בגיל צעיר, כבר בגיל 14 כתב מחזה בשם "The Devil and the Lady". טניסון ושנים מאחיו הגדולים כתבו שירה בנעוריהם, ופרסמו אוסף שירים פרי עטם בשנת 1827.

טניסון למד בטריניטי קולג', הוא המשיך לכתוב שירים גם בקולג' וזכה בפרס עבור שירו "טימבקטו". ב-1830 פרסם טניסון את קובץ השירים הראשון שלו. המבקרים התייחסו אל השירים כסנטימנטליים מדי, אך הם זכו לפופולריות.

בקולג' הצטרף טניסון לאגודת סתרים בשם "Cambridge Apostels". בין שאר החברים באגודה היה ארתור הנרי האלאם, שהפך לחברו הקרוב. בביקוריו בבית משפחת טניסון הכיר האלאם את אמילי, אחותו של טניסון, והשניים התארסו.

ב-1831, כשמת אביו, היה טניסון אחד האחראים למשפחתו מרובת הילדים. המשפחה המשיכה להתגורר זמן מה בבית הכומר, ואחר כך עברו למחוז אסקס. קובץ השירים השני של טניסון הופיע ב-1832 ובו אחדים משיריו הידועים ביותר כמו "הגבירה משאלוט" ו"אוכלי הלוטוס". ב-1833 היה טניסון המום ומוכה צער ממותו הפתאומי של ארתור האלאם, לאחר שלקה בדימום תוך-גולגולתי בזמו חופשה בווינה.

טניסון פרסם את קובץ השירים הבא ב-1842, ספר זה כלל את השירים "יוליסס" ו"מות ארתור", ועליו זכה לשבחים ולהערכה כמשורר דגול. ב-1850 פרסם את יצירת המופת שלו "In Memoriam A.H.H" לזכר ידידו מנוער האלאם. זוהי סדרה של שירי אבל, המתארת את שנות היאוש והסָפֵק של טניסון מאז מות חברו.

באותה שנה מונה טניסון למשרת "משורר החצר" אחרי ויליאם וורדסוורת'. ובאותה שנה נשא לאישה את אמילי סלווד, הוא חיזר אחריה מאז 1836 אך בגלל מצבו הכלכלי הרעוע דחה את נישואיהם. נולדו להם שני בנים, האלאם, שנקרא על שם חברו ארתור האלאם, וליונל.

טניסון שימש בכהונת משורר החצר עד מותו, וכתב שירים כגון ברכות לאלכסנדרה מדנמרק כשבאה לאנגליה כדי להנשא לאדוארד השביעי, המלך המיועד של בריטניה. שירים נוספים שכתב בתפקידו זה היו "אודה על מותו של הדוכס מוולינגטון" (Ode on the Death of the Duke of Wellington), ו"אודה לפתיחת התערוכה הבינלאומית" (Ode Sung at the Opening of the International Exhibition).

ב-1859 פורסם אוסף השירים הראשון מתוך "אידיליות המלך", מחזור שירים העוסק בחייו ובמותו של המלך ארתור האגדי. האוסף הורחב ב-1869 וב-1872, והשיר האחרון הוסף ב-1885.

המלכה ויקטוריה העריצה את עבודתו של טניסון, וב-1884 העניקה לו תואר אצולה, ברון טניסון מאלדוורת' מחוז סאסקס ופרשווטר מהאי וייט. רבים התאבלו על מותו והוא נקבר בפינת המשוררים במנזר וסטמינסטר. אחרי מותו ירש את התואר בנו הלם טניסון (לימים המושל הכללי של אוסטרליה), ובשנת 1897 פרסם ביוגרפיה רשמית על אביו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עוד משירי טניסון וברידג’ס, תרגם מאנגלית יהושע כוכב, תל אביב, 1981.
  • משירי שקספיר וורדסוורת וטניסון, תרגם מאנגלית יהושע כוכב, תל אביב, 1969.
  • חנוך ארדן, תרגם מאנגלית ראובן גרוסמן, תל אביב, 1938.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]