ג'ורג' אנדרו רייזנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ורג' אנדרו רייזנר
George Andrew Reisner
לידה 5 בנובמבר 1867
אינדיאנפוליס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 ביוני 1942 (בגיל 74)
גיזה, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה
מקום מגורים ארצות הברית
מקום לימודים אוניברסיטת הרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת הרווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חפירות בשומרון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ורג' אנדרו רייזנראנגלית: George Andrew Reisner; ‏ 5 בנובמבר 1867 - 6 ביוני 1942 ) היה ארכאולוג אמריקאי שפעל בארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, ובו קשורה החפירה הארכאולוגית הראשונה שנעשתה על ידי משלחת אמריקנית בארץ ישראל.

רייזנר נולד בעיר אינדיאנפוליס שבארצות הברית. בראשית דרכו התמחה באשורולוגיה. לאחר סיום לימודיו שימש זמן מה עוזר במחלקה המצרית במוזיאון ברלין, תפקיד שהביאו לשנות את תחום התעניינותו לארכאולוגיה מצרית. במצרים בילה עשרות שנים והיה לדמות הדומיננטית של הארכאולוגיה המצרית בחלקה הראשון של המאה. עבודתו בחקר בתי הקברות המצריים, וגילוי הקבר המפואר של המלכה חתפ-חרס, הקנו לו שם הן בקרב אנשי המדע והן בציבור הרחב.

החפירות בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעולתו של רייזנר בארץ ישראל הייתה קצרה, אך פעולתו בארץ מהווה ציון דרך מהחשובים ביותר בתולדות הארכאולוגיה של ארץ ישראל. בשנת 1905 קיבל המוזיאון השמי שליד אוניברסיטת הרווארד בבוסטון תרומה כספית גדולה מידיו של יעקב הנרי שיף לשם עריכת חפירה ארכאולוגית בארץ ישראל. מאחר שהמפעל אמור היה להיות מפעל מדעי לשמו, ללא כל יומרות דתיות, גלויות או נסתרות, חיפש המוסד בין חבריו מדען ראוי לשמו, בעל ניסיון בעבודת שדה, שינהל את מפעל החפירות. הבחירה נפלה על רייזנר, שכבר היו מאחוריו שנות פעילות אחדות במצרים, אך מבחינת המוסד, הייתה הבחירה בו למעשה האפשרות היחידה. לנוכח התרומה הנדיבה, אולי הגדולה ביותר שהוקצתה עד אז לחפירה ארכאולוגית בארץ ישראל, קיבל עליו רייזנר את התפקיד.

האתר שנבחר היה "סבסטיה", הלא היא שומרון בירת ממלכת ישראל. בתחילה שכר את שירותיו של גוטליב שומכר לסייע לו בחפירה, אך לאחר עונת חפירות לא היה מרוצה מעבודתו ופיטרו. אחר כך הביא לעזרתו את קלרנס פישר, שהיה בעל ניסיון בחפירות במסופוטמיה, ועבודתו בשומרון הייתה תחנה ראשונה בדרכו הארוכה בארץ ישראל.

במסגרת חפירות שומרון (1910-1908), תרמו רייזנר ופישר תרומה משמעותית להתפתחות המתודה הארכאולוגית, בכך שהפנו את תשומת הלב למרכיב נוסף ממרכיבי תל העתיקות ההולך ונחפר. נוסף לשרידי המבנים מצד אחד, ולחפצים המתגלים בהם מצד שני, התייחסו החופרים לעפר לסוגיו הממלא את אתר העתיקות. עפר זה נחפר ונחשף מן המבנים העתיקים. הוא מנופה ומוצאים ממנו החפצים. בסופו של התהליך, מוצא העפר מאתר החפירות נשפך ונערם בשולי התל. ככלות הכול, אין בו ערך מוזיאלי כלשהו. אמנם אין להבחין בערכו המדעי של מרכיב זה ממבט ראשון, כמו הרושם המידי המתקבל ממבנה או מחפץ עתיקים, אך הוא המקשר ביניהם ומאפשר לשחזר את תולדות האתר הנחפר. רייזנר הראה כי העפר הזה איננו מסוג אחיד. הוא הצליח להבדיל בו שישה סוגים. כך למשל, מצא הבדל ברור בין עפר המצטבר באתר תוך כדי מחייה ((debris of occupation לבין עפר המצטבר בו תוך כדי הרס ועזובה ((debris of decay, או זה המצטבר תוך כדי בנייה באתר מן הפסולת שמשאירים אחריהם הסתתים והבנאים (stonecutters' debris).

פלינדרס פיטרי הבחין אמנם ראשון בתופעת ההשתכבות האופיינית לתלי ארץ-ישראל, והשתמש בידיעת עיקרון זה כדי לחפור את תל אל-חסי, שכבה אחר שכבה. רייזנר בא והתקדם כאן צעד אחד נוסף, משמעותי ביותר, בכך שהראה כי ההשתכבות, אף שהיא קיימת, איננה מצויה בכל תל באופן אידיאלי, בדומה ל'עוגת שכבות'. הוא הראה כי במקרים מסוימים נחפרו יסודות המבנים המשתייכים לשכבה ולתקופה מסוימת אחת, עמוק אל תוך השכבה או השכבות הקודמות לה, תוך כדי הפרעת המבנים והעפר של השכבות ושיבוש הקווים המאוזנים והאידיאליים שהבחין בקיומם פטרי. חקירת רובדי העפר לסוגיהם השונים היא שנתנה בידו את האפשרות 'לקרוא' את התל באופן מדויק יותר.

להבחנות האלה הוסיף רייזנר גם את התיעוד הגרפי המדויק ובעיקר תיעוד חתכי העפר בשולי שטחי החפירה, כפי שהם נראים מן הצד, באופן שניתן להבחין כיצד מבנה משכבה אחת בנוי על-גבי מבנה משכבה קודמת, או בנוי לתוך, ויסודותיו 'חותכים' מבנה קדום לו, ובכך לשחזר את תולדות בנייתו והריסתו של התל.

רייזנר ופישר פיתחו את נושא התיעוד לרמה שלא הייתה מקובלת עד אז בארץ וזאת מתוך מודעות ברורה לעובדה כי החפירה הארכאולוגית היא ביסודו של דבר תהליך של הרס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

  • ,G.A. Reisner, C.S. Fisher & D.C. Lyon, Harvard Excavations at Samaria (1908-1910), 1924, Chap. I - Inception and Conditions of the Work; Chap. II - Methods of Excavation, pp. 3-45.
  • G.E. Wright, Archaeological Method in Palestine - An American Interpretation, Eretz-Israel 9 (1969), pp. 120-133.
  • R. Little, George Andrew Reisner and His Contemporaries, The Archaeology of Jordan and Other Studies, (eds. L.T.Geraty & L.G. Herr), S. Horn Volume, Berrings Springs, Michigan, 1986, pp. 183-204

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' אנדרו רייזנר בוויקישיתוף