ג'ורג' ארסקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ורג' ארסקין
George Erskine
Lieutenant General Sir George Erskine, Commander-in-Chief, East Africa (centre), observing operations against the Mau Mau.jpg
לידה 23 באוגוסט 1899
הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 באוגוסט 1965 (בגיל 66)
הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בית הספר צ'רטרהאוס עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה גנרל עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סר ג'ורג' ווטקין אבן ג'יימס ארסקיןאנגלית: Sir George Watkin Eben James Erskine;‏ 23 באוגוסט 189929 באוגוסט 1965) היה קצין בכיר בצבא הבריטי, שפיקד על דיוויזיית השריון השביעית משנת 1943 עד 1944 במלחמת העולם השנייה, והוביל מבצעים גדולים נגד התקוממויות נגד מרד מאו מאו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו ומלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארסקין נולד ב-23 באוגוסט 1899 בהסקומב, סארי, והיה בנו של מייג'ור גנרל ג'ורג' אלפינסטון ארסקין מאשתו השנייה אווה קונסטנס שרה, בתו של הכומר אבנעזר ווד אדוארדס. הוא היה צאצא של המשפטן הנודע מהמאה ה-18 ג'ון ארסקין מקרנוק.[1]

ארסקין התחנך בבית הספר צ'רטרהאוס ובהמשך נכנס למכללה הצבאית המלכותית, סנדהרסט ובשנת 1918 הוסמך כלוטננט משנה ברגימנט קורפוס הרובאים של המלך. הוא שירת במלחמת העולם הראשונה בחזית המערבית ולמד במכללה לפיקוד ומטה בקימברלי בשנים 1929 עד 1930. במהלך שנות ה-30 שירת בהודו אך חזר לבריטניה בשנת 1937 כדי להיות סגן עוזר מפקד פיקוד המזרח.[2]

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניל ריצ'י (במרכז, עם מקטרת) פונה לקצינים אחרים בצפון אפריקה, ב-31 במאי 1942. בתמונה מופיעים גם וילובי נורי, וויליאם גוט ובגבו למצלמה, ג'ורג' ארסקין.

בשנת 1939 הוא הפך לקצין מטכ"ל בדיוויזיית לונדון ה-1 בצבא הטריטוריאלי. בשנת 1941 התמנה למפקד הגדוד השני, קורפוס הרובאים של המלך, שהיה אז חלק מחטיבת הרגלים ה-69 ונשלח לצפון אפריקה,[2] שם קיבל את עיטור אות השירות המצוין (DSO) בשנת 1942.[1] הוא כיהן כראש מטה הקורפוס ה-13, בפיקודו של ויליאם גוט, ולאחר מכן בפיקודם של בריאן הורוקס ומיילס דמפסי בשנת 1942. לאחר מכן הועלה לדרגת מייג'ור גנרל ב-24 בינואר 1943, ומונה למפקד דיוויזיית השריון ה-7. הוא לחם עם הדיוויזיה בצפון אפריקה, איטליה ונורמנדי בין 1943 ל-1944.

במהלך המערכה בנורמנדי ביוני ויולי 1944, מפקד הארמייה הבריטית השנייה, לוטננט גנרל מיילס דמפסי, לא התרשם מביצועיה של דיוויזיית השריון השביעית ומפקד הקורפוס ה-8, ריצ'רד אוקונור, טען כי הדיוויזיה התנהלה במהלך מבצע גודווד בצורה זהירה יתר על המידה.[3] זמן קצר לאחר מכן, במהלך מבצע בלוקאוט, דיוויזיית השריון השביעית לא הצליחה להשיג את מטרותיה וארסקין פוטר והוחלף על ידי ג'רלד לויד-ורני. למרות ביצועיו האדישים כמפקד שטח היו לארסקין איכויות שהתאימו אותו לתפקידים אחרים והפרק הזה הוכיח רק מפלה זמנית בקריירה שלו. הוא הפך לראש המפקדה העליונה של חיל המשלוח של בעלות הברית בבלגיה בשנת 1944 ואחר כך בשנת 1945 למפקד הדיוויזיה ה-43 (ווסקס).[2]

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה מונה ארסקין למפקד הכוחות הבריטיים בהונג קונג בשנת 1946, מפקד הצבא הטריטוריאלי ב-1948 עד 1949 ולמפקד כוחות הצבא הבריטי במצרים בשנת 1949. כשחזר לבריטניה, הוא הפך למפקד פיקוד המזרח בשנת 1952. בשנת 1953 מונה למפקד פיקוד מזרח אפריקה, שם היה אחראי על ניהול התגובה למרד מאו מאו בקניה והוביל את מבצע אנוויל בניירובי באפריל 1954. הוא היה ראש מטה פיקוד דרום, משנת 1955 עד 1958 כשפרש מהצבא.[2] בנוסף, הוא היה השליש הצבאי של המלכה בשנים 1955 עד 1965.[1]

ארסקין מונה לאביר מפקד במסדר האימפריה הבריטית (KBE) בשנת 1950, לאביר מפקד במסדר האמבט (KCB) בשנת 1952 ולאביר הצלב הגדול במסדר האמבט (GCB) בשנת 1955.[1] בשנים 1958 עד 1963 היה סגן מושל ג'רזי,[2] וב-29 באוגוסט 1965 הוא מת בביתו בראספר, מערב סאסקס.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארסקין נישא לרובי דה לה רו, בתו של סר אוולין דה לה רו, הברונט השני, בשנת 1930. נולדו להם שני בנים ובת אחת.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ורג' ארסקין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 General Sir George Watkin Eben James Erskine The Peerage
  2. ^ 1 2 3 4 5 Sir George Watkin Eben James Erskine Liddell Hart Centre for Military Archives
  3. ^ Mead, p. 131.