ניל ריצ'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניל ריצ'י
Neil Ritchie
גנרל ריצ'י כמפקד הקורפוס ה-12 בצרפת
ניל ריצ'י כמפקד הקורפוס ה-12 בצרפת
נולד 29 ביולי 1897
מקום לידה גיאנה הבריטית Flag of British Guiana (1906-1919).gif
נפטר 11 בדצמבר 1983 (בגיל 86)
מקום פטירה טורונטו, קנדה קנדהקנדה
השתייכות הצבא הבריטי Flag of the British Army.svg
תקופת שירות 1914 - 1951
דרגה גנרל (צבא בריטניה) גנרל
תפקידים צבאיים

מפקד הדיוויזיה ה-51
מפקד הארמייה השמינית
מפקד הדיוויזיה ה-52
מפקד הקורפוס ה-12

מלחמות וקרבות

מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה

עיטורים

מסדר האימפריה הבריטית
מסדר האמבט
אות השירות המצוין
הצלב הצבאי
לגיון ההצטיינות

גנרל סר ניל מט'ואין ריצ'יאנגלית: Neil Methuen Ritchie;‏ 29 ביולי 1897 - 11 בדצמבר 1983) היה קצין בכיר בצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניל ריצ'י נולד ב-29 ביולי 1897 בגיאנה הבריטית, ובשנת 1914 התגייס לצבא בריטניה, כקצין ברגימנט "המשמר השחור" (Black Watch) הסקוטי.

ריצ'י שירת בזמן מלחמת העולם הראשונה בחזית צרפת ובמערכה במסופוטמיה (עיראק) שם זכה לעיטור הצלב הצבאי ב-1918 על "מופת של קור רוח, אומץ לב והתעלמות מסכנה". בתחילת מלחמת העולם השנייה הועלה ריצ'י לדרגת בריגדיר והיה מעורב בפינוי הצבא הבריטי בדנקרק. לאחר מכן כיהן כמפקד הדיוויזיה ה-51, ושירת במטות הגנרלים ויוול, אלן ברוק ואוקינלק וזכה להערכה רבה משלושתם. הגנרל אוקינלק הוא שנתן לו את פיקוד השדה הבכיר ביותר שהגיע אליו, הפיקוד על הארמייה השמינית בנובמבר 1941, בעקבות הדחתו של גנרל אלן קנינגהם מפיקוד על הארמייה.

נפל בחלקו של ריצ'י לזכות בעמדה פיקודית בכירה זו בשלבים הראשונים של המערכה כאשר מצבם של הבריטים במלחמה היה בשפל המדרגה. המערכה במדבר המערבי הייתה המקום היחיד בו נלחם הצבא הבריטי בגרמנים באופן ישיר באותה תקופה ולאחר הצלחה ראשונית במערכה כנגד האיטלקים, נהדפו הבריטים כאשר קורפוס אפריקה בפיקודו של ארווין רומל הגיע לזירה. ריצ'י אמור היה לשמש כמפקד זמני על הארמייה השמינית עד שיימצא מפקד מתאים, אך היות שמפקד כזה לא היה בנמצא הוא נשאר מפקד הארמייה במשך יותר משישה חודשים.

בקרב גזאלה במאי-יוני 1942 נכשל ריצ'י בשמירה על קשר חזק עם יחידותיו והבריטים איבדו את נמל טוברוק וספגו תבוסה קשה. ריצ'י הודח מהפיקוד על ידי אוקינלק ב-25 ביוני, מעט לפני תחילתו של קרב אל-עלמיין הראשון. נוצר הרושם שאוקינלק מינה קצין זוטר יחסית כמפקד הארמייה השמינית כדי שיוכל לפקח בעצמו על המערכה כראש פיקוד המזרח התיכון ולמעשה להכתיב לריצ'י הוראות מגבוה.

לאחר ההדחה מונה ריצ'י כמפקד הדיוויזיה הסקוטית ה-52 בבריטניה ומאוחר יותר מונה כמפקד הקורפוס ה-12 בזמן הנחיתה בנורמנדי והמערכה במערב אירופה. העובדה שהמשיך לשרת בתפקידים פיקודיים למרות הדחתו, שלא כמו קודמו בתפקיד מפקד הארמייה השמינית, אלן קנינגהם, מלמדת על ההערכה הרבה ממנה נהנה מצד ראש המטה הכללי הקיסרי, אלן ברוק.

לאחר המלחמה נשאר ריצ'י בצבא בתפקיד ראש הפיקוד הסקוטי וכמושל טירת אדינבורו ב-1945. ב-1947 שימש כראש מטה כוחות היבשה במזרח הרחוק. מה-7 בדצמבר 1948 ועד לפרישתו מהצבא שימש ריצ'י בתפקיד טקסי כשלישו האישי (Aides de Camp General) של המלך[1] וב-15 בספטמבר 1950 הוענקה לו דרגת קולונל ברגימנט הישן שלו, "המשמר השחור"[2].

לאחר פרישתו מהצבא ב-1951 היגר ריצ'י לקנדה. הוא נפטר בגיל 86 בטורונטו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניל ריצ'י בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]