ג'ורג' קרוקשנק

ג'ורג' קרוקשנק
George Cruikshank

ציור מ-1836 מאת צייר אלמוני
לידה	27 בספטמבר 1792 לונדון, אנגליה, ממלכת בריטניה הגדולה
פטירה	1 בפברואר 1878 (בגיל 85) לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
מקום קבורה	בית הקברות קנסאל גרין
תחום יצירה	איור ספרים, קריקטורה

ג'ורג' קרוקשנק

ג'ורג' קרוקשנק (באנגלית: George Cruikshank;‏ 27 בספטמבר 1792 לונדון – 1 בפברואר 1878 לונדון) היה מאייר וקריקטוריסט בריטי. איוריו לספרים של ידידו, הסופר צ'ארלס דיקנס ושל מחברים אחרים, קנו לו שם ברחבי העולם, והוא כונה עוד בחייו "הוגארת המודרני".

ביוגרפיה

ג'ורג' קרוקשנק נולד בלונדון כבן הצעיר של אייזק קרוקשנק (1811-1764) ואשתו מרי, סקוטים במוצאם. האב, שמקור משפחתו היה ב-Lowland של סקוטלנד, היה אחד הקריקטוריסטים המובילים בשנות ה-1790 המאוחרות. הוא היה מצייר בעיקר בצבע מים ויוצר תחריטי נחושת. בנוסף לעיסוקו האמנותי עסק האב גם במכירת כרטיסי הגרלה. האם, בת למשפחה מההיילנדס הסקוטיים, הייתה אשה בעלת מזג חם וחרוצה שנאלצה להתמודד במשך השנים עם נטיות בעלה לשתייה ולבזבנות. בהיותם גם הם בעלי כישרון לציור, מוקדם מאוד בילדותם, הפכו ג'ורג' ואחיו רוברט (אייש רוברט) לחניכי האב ולעוזריו.

ג'ורג' קרוקשנק התחיל כקריקטוריסט, אבל בשנת 1823, בגיל 31, התחיל להתמקד בעיקר באיור ספרים. ב-16 באוקטובר 1827 נשא לאשה את מרי אן ווקר. אחרי מותה ב 7 במרץ 1851, התחתן שוב, עם אלייזה לבית וידיסון. הזוג התגורר כל השנים בבית מס. 263 בהמפסטד רוד (Hampstead Road) בצפון לונדון. בערוב ימיו תמך קרוקשנק במאבק נגד האלכוהוליזם וצייר תמונות רבות המראות את נזקי הטיפה המרה. קרוקשנק נפטר בלונדון בשנת 1878.

קריקטורות פוליטיות

"מכבה את בוני" - קוזק רוסי מכבה נר בצורת נפוליאון בונפרטה, המכונה בלעג "בוני"

"שלום ושפע או חדשות טובות בשביל ג'ון בול", 25 במאי 1814

קרוקשנק שיתף פעולה בהצלחה עם ויליאם הון בסטירה הפוליטית "הבית הפוליטי שבנה ג'ק" (The Political House That Jack Built)‏ (1819). ויצירתו החשובה הראשונה הייתה "חיי פרס איגן בלונדון" ב-1821. הקריירה של קרוקשנק שהתפרשה על שישה עשורים, התחילה בפרסום תחריטים סטיריים שהתקיפו את משפחת המלוכה ואת הפוליטיקאים של התקופה. ב-1820 קיבל סכום של 100 פאונד תמורת ההבטחה שלא יעשה קריקטורות של המלך ג'ורג' השלישי בצורה שתפגע במוסר. הוא ייצג את אנגליה באמצעות דמותו של ג'ון בול, שהפכה פופולרית עוד ביצירותיהם של ג'יימס גילריי ותומאס רולנדסון בשנת ה-1790.

קרוקשנק ירש את מעמדו של ג'יימס גילריי, ממנו הושפע באופן הרב ביותר, והפך בתורו הקריקטוריסט המוערך ביותר במדינה. במשך דור, שרטט וגיחך קרוקשנק על חסידי המפלגה השמרנית, ה"טוריס", על הליברלים, ה"ויגס" ואף על הרפורמטורים הרדיקלים, באותה מידה של חופשיות. לקח השראה מהחדשות הכי שונות ומשונות: מלחמות, אויבי אנגליה (שקיבלו טיפול בהתאם), תוך הפגנת חוש לבורלסקה, וגם לביזרי ולמזעזע. שנאתו לאויבי האומה באה לידי ביטוי בצורה קסנופובית ראשונית בסדרת איוריו ל"היסטוריה של המרד האירי של 1798" מאת ויליאם מקסוול (1845) שבה הציג את המורדים האירים כדמויות גרוטסקיות ובעלות הופעה קופית. מלחמות נפוליאון סיפקו גם הן לג'ורג' קרוקשנק חומר בשפע לסטירות הפוליטיות שלו, כמו שמעידה הקריקטורה המספורסמת שלו "Snuffing out Boney", שבה נראה קוזק מכבה נר בצורת נפוליאון. הקריקטורה צוירה אחרי פלישת הקואליציה האנטי-צרפתית השישית לצרפת ב-1814.

גישה גזענית, טיפוסית לתקופה, אפיינה במידה לא מבוטלת את הקריקטורות של ה"ברבריות לפי החוקים" של האוכלוסייה הסינית, נושא שאימץ בהשפעת אחד מידידיו, ד"ר ו. גורלי שתמך בתאוריות אנטי-סיניות בימי מלחמת האופיום השנייה (1860-1856).

קריקטורות חברתיות

דיוקן עצמי משנת 1858

"פייגין בתא המאסר", איור ל"אוליבר טוויסט"

"הרחובות בבוקר", איור ל"רישומים של בוז" "Sketches by Boz"

קרוקשנק נודע גם בקריקטורות שלו המשקפות את חיי היום-יום בבריטניה, שפורסמו בכתבי עת כמו "The Comic Almanack (האלמנך הקומי) בין השנים 1835–1853, או Omnibus (אומניבוס) (1842). מאוחר יותר יקנה שם בינלאומי על ידי איוריו לרומנים, במיוחד אלו של צ'ארלס דיקנס.

הוא צייר סדרות תחריטים בהשראת נושאים מוסריים כמו המאבק באלכוהוליזם:"הבקבוק" (The Bottle), סדרה של 8 תחריטים (1847) והמשכו, "הילדים של השיכור" (The Drunkard's Children), סדרה נוספת בת 8 תחריטים, (1848). יצירה אחרת, יותר שאפתנית, בצבעי שמן, "הפולחן של בכחוס" (The Worship of Bacchus), הנמצאת כעת בגלריה הלאומית, פורסמה בעזרת התרמה. ברגע מסוים קרוקשנק היה חבר בקבוצה שנאבקה למען חיסול בעיית האלכוהוליזם באנגליה. לקראת סוף הקריירה שלו האמנותית הקדיש מספר רב של תחריטים למאבק נגד הגזענות והשנאה על רקע דתי.

דיקנס

עבור דיקנס אייר קרוקשנק את ה"רישומים של בוז" (1836), את "מסמכי מדפוג" (The Mudfog Papers) ואת "אוליבר טוויסט" (1838). קרוקשנק אף דקלם בין השנים 1837–1838 בתיאטרון החובבים של דיקנס. ב-30 דצמבר 1871 הוא גרם לקרע ביחסיו עם הסופר כששלח לעיתון "טיימס" מכתב שבו תבע את חלקו, לדעתו מכריע, בהמצאת עלילת הרומן "אוליבר טוויסט". בעקבות מכתבו פרץ מאבק נזעם על אבהות הרומן.

קרוקשנק לא היה המאייר היחיד שהעלה טענות דומות. גם רוברט סימור שאייר את רשומות מועדון הפיקוויקים רמז כי רעיון העלילה היה שלו. לעומת זאת, במבוא למהדורת 1867 של הרומן, שלל דיקנס כל השראה מאחרים. בסוף דרכיהם של קרוקשנק ודיקנס נפרדו גם מבחינה פוליטית, כשהצייר נעשה לתומך קנאי של השמרנים, ואילו הסופר נשאר בעל דעות מתונות.

איורים אחרים

יש סבורים כי המקורית שביצירותיו של קרוקשנק הייתה סדרת איוריו ל"חיי ג'ון פלסטף" (1858), מצוירים לפי פירושים חופשיים לכתביו של שייקספיר.

שנותיו האחרונות

אחרי שלקה בשיתוק, בריאותו ואיכות עבודותיו נפגעו. הוא נפטר בפברואר 1878 והובא לקבורה בקתדרלת סנט פול בעירו. אחרי מותו התגלה כי היו לו 11 ילדים מחוץ לנישואים מאשה בשם אדלייד אטרי, משרתת שלו לשעבר, שהייתה גרה קרוב לביתו. היא הייתה נשואה לכאורה וקראה לעצמה אדלייד ארצ'יבולד.

ג'ורג' קרוקשנק צייר בחייו מעל עשרת אלפים ציורים, קריקטורות ואיורים. אוספי יצירותיו מוצגים במוזיאון הבריטי ובמוזיאון ויקטוריה ואלברט.

ספרים שאייר

• Ainsworth : "The Tower of London", 1840
• "The Bachelor's Own Book, Arthur O'Leary", 1844
• Basile G. " Pentamerone ", Boque 1848 ‏ (12 תחריטים)
• Beecher-Stowe : "Uncle Tom's Cabin", 1852
• "The bottle", 1847
• Bunyan : "Pilgrim's Progress", Frowde 1903
• Bürger : "Münchhausen", Tegg 1867
• Cervantes : "Don Quixote", Effingham Wilson 1833
• Chamisso A.: "Peter Schlemihl", 1824
• "Cruikshank's Fairy Library", 1853-1854
• Clarke : "Kit Bam's adventures", Grant & Griffith 1828
• Cowper : "John Gilpin", Tilt 1828
• "Cruikshankiana",1835; "Comic almanach", 1835-1853; "Cruikshank's Omnibus", 1841
• "Cruikshank's Table Book", 1869
• Defoe D. : "Robinson Crusoé", John Major 1831
• Dickens : "Oliver Twist", 1838-1841
• "Sketches by Boz", 1836
• Ewing J.H. (Mrs) : "The brownies and other tales", 1870
• "Lob Lie-by-the-fire", Bell 1874
• Goldsmith : "Vicar of Wakefield", Cochrane, 1832
• "Greenwich Hospital", 1826
• Grimm : "German Popular Stories", Baldwin 1823
• "Hogarth moralized, Roscoe's Moralists Library", 1831
• Irwing : "History of New York", Tegg, 1836
• "Illustrations of Time", 1827
• "Jack Sheppard, Guy Fawkes", 1838
• "Life of Falstaff", 1857
• "Life in London", 1820
• "Life in Paris", 1822
• "Maxwell's Irish Rebellion", 1845
• "My sketchbook", 1834
• "Nelson's Funeral Car", 1806
• "Outline of Society", 1846
• "Peeps at life", 1875
• "Phrenological illustrations", 1826
• "Punch and Jundy, Scraps and Sketches", 1828
• "The Rose and the Lily", 1877
• "Salis populi suprema lex", 1832
• Scott : "Waverley Novels", 1836-1838
• "Sundays in London", 1833
• "The Drunkard's Children", 1848
• "1851 or the adventures of Mr. and Mrs. Sand-boys", 1851
• "Three courses and a dessert", 1830
• "The trial of Sir Jasper", 1873

הוא תרם גם לאיו ה Ingoldsby Legends מאת בארהם (Barham) ‏ (1864)

קישורים חיצוניים

• קרוקשנק:ביוגרפיה ואיורי מעשיות (אורכב 16.07.2012 בארכיון Wayback Machine)
• באוסף המוזיאון לאמנויות בלוס אנג'לס(הקישור אינו פעיל)
• מאמר ביוגרפי מאת ג'ון ריי שילד - באתר ספריית אוניברסיטת רוצ'סטר

University of Rochester Library Bulletin,vol.XV, autumn 1958 Nr.1

• על קרושקנק באתר על יוצרי אמנות הומוריסיטת
• יצירות באתר המסחרי סי.אס.אל וינטג' קרטון
• יצירות בגלריה ברשת
• האלמנך הקומי של קרוקשנק באתר אוניברסיטת פלורידה 1853-1835(הקישור אינו פעיל)
• ג'ורג' קרוקשנק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי ג'ורג' קרוקשנק בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• ג'ורג' קרוקשנק, דף שער בספרייה הלאומית