גרוטסקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף גרוטסק)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לגרוטסקה ארבעה פירושים:

  1. אמצעי ספרותי ממשפחת האמצעים הספרותיים הקומיים, שעיקרו עיוות המתואר לשם הגחכתו.
  2. פסל דמוי גרגויל - פסלי המפלצות הנמצאים על גבי קתדרלות גותיות נקראים "גרוטסק" (בעוד המונח "גרגויל" מתייחס רק למרזבים מקושטים).
  3. במיתולוגיה, תחת השם "שד מערות".
  4. ציורי קיר או ציורים מסוג אחר, האופייניים לרנסאנס, המורכבים בתערובת מחלקי צמחים, בעלי חיים, בני אדם, מפלצות, עצמים שונים, ללא שמירה על פרופורציות וללא פרספקטיבה, אם כי לעתים תוך שמירה על סימטריה. ההשראה לגרוטסקות נובעת מציורי הקיר שהתגלו בבית הזהב ברומא, שרידי ארמון הקיסר נירון.

מקור המושג בימי הרנסאנס, כאשר נתגלו בחפירות ברומא העתיקה, בבית הזהב (Domus aurea), במפלס נמוך שהתפרש כמערה אם כי כלל לא היה מערה (באיטלקית grotta), ובהן ציורי קיר ענקיים, דמיוניים ומגוחכים בעיני אנשי תקופת הרנסאנס. (pittura grottesca פירושו ציור מהסוג המתואר לעיל). אין ספק כי הפופולריות של העיטור בגרוטסקות, ששימש בעיקר כמילוי שטח בפרסקאות גדולים, מסביב לתמונות ראשיות, חיבר בתוכו גם את מסורת המפלצות על הקתדרלות של ימי הביניים, ואת גילוי ציורי הקיר בבית הזהב, שהיה לפי רוח הרנסאנס, מקור השראה מתרבות העת העתיקה. ציורי גרוטסקות נפוצים מאד היו במאה ה-16 וה-17 והיו ציירים שהתמחו בסוג עיטור זה. נזכיר כאן, מבין דוגמאות רבות, את הגרוטסקות בוילה ד-אסתה בטיוולי ובקסטל סנט'אנג'לו ברומא.

בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימושים ראשונים בגרוטסקה כציון לאמצעי ספרותי קומי, ובגרוטסק כאמצעי ספרותי ממש, נעשו בצרפת, בשלהי המאה ה-15.

הגרוטסקה הספרותית עברה כמה שינויים של משמעות מאז המאה ה-15 ועד ימינו. בתחילה הייתה הגרוטסקה מיועדת לתיאור דמיוני מפחיד ומבעית, להטלת אימה ספרותית. לימים חלו בה שינויים לכיוון הקומי, לחידוד העיוות של המתואר, בעיקר דמויות של גיבורים, אך גם מקומות, נופים וערים. במאה העשרים, בגרמניה הווימארית, הגיעה הגרוטסקה לשיאים אמנותיים חשובים, באמנות הציור, הכרזה, הרישום והדפוס, וגם באמנות השיר הפוליטי והמחזה האוונגרדי.

בין גדולי אמני העולם שעשו שימוש נרחב בגרוטסקה ביצירתם היו המחזאי האיטלקי לואיג'י פיראנדלו, הסופר הרוסי ניקולאי גוגול ופרנץ קפקא. בין היוצרים הישראלים שעשו שימוש נרחב בגרוטסקה ביצירתם ניתן למנות את הסופר חיים הזז, את המחזאי חנוך לוין, ואת המשוררים דוד אבידן ונתן זך.

כסוגה ספרותית מצטרפת הגרוטסקה לסוגות קרובות, של משפחת האמצעים הספרותיים הקומיים, ובהם הסאטירה, האירוניה, הפרודיה, הקומדיה.

בפיסול[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרוטסקה הוא פסל של מפלצת, חיה, דרקון או שד, הרווח באדריכלות הגותית. הגרוטסקה נפוצה בייחוד בקתדרלות וכנסיות. לפיסול הגרוטסקי היו מספר מטרות:

  1. להטיל מורא על פשוטי העם.
  2. להגן על הכנסייה מפני שדים רעים.

הגרוטסק נבדל מגרגויל בכך שגרגויל משמש כמרזב ואילו הגרוטסק הוא פסל בלבד.

במיתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שד המערות שואב נשמות מבני-תמותה וניזון מהן, אבל הוא לא יכול לפגוע בבני אלמוות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]