ג'יאראם ג'יילאליתה
 | |||||||||||||||||||||
| לידה |
24 בפברואר 1948 Melukote, הודו  | ||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
5 בדצמבר 2016 (בגיל 68) צ'נאי, הודו | ||||||||||||||||||||
| מדינה |
הודו, הדומיניון של הודו | ||||||||||||||||||||
| השכלה |
| ||||||||||||||||||||
| מפלגה |
אנה דראווידה מונטרה קזגאם הכלל הודית | ||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||||||||||||||
|
פרסי פילמפייר דרום | |||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||
ג'יאראם ג'יילאליתה (באנגלית: Jayaram Jayalalithaa ;24 בפברואר 1948–5 בדצמבר 2016) הייתה פוליטיקאית ושחקנית הודית שכיהנה כראשת השרים של טמיל נאדו בדרום הודו במשך שש קדנציות בין 1991 ל-2016. ב-2014 נשלחה לארבע שנות מאסר בגין שחיתות אך בהמשך זוכתה ונבחרה שוב לתפקיד.[1]
ג'יילאליתה הייתה מנהיגת מפלגת אנה דראווידה מונטרה קזגאם הכלל הודית.[2]
היא הייתה ידועה כפוליטיקאית פופולרית מאד, שטיפלה בעוני אך גם חי חיי ראוותנות.[3] תומכיה טוענים כי בזכותה מדינת טמיל נאדו היא אחת המדינות המשגשגות בהודו.[4]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ייאלאליתה נולדה ב-24 בפברואר 1948 לג'יארם ולודוואלי (סנדיה) במשפחה ברהמין טמילית במדינת מייסור (כיום קרנאטקה). היה לה אח אחד בשם ג'יאקומאר.[5]
אביה ג'יאראם, היה עורך דין אך מעולם לא עבד ובזבז את רוב העושר של משפחתו. הוא מת ב-1950 כשג'יאלאליתה הייתה בת שנתיים. אמה האלמנה ודוואלי חזרה לבית אביה בבנגלור בשנת 1950.[6] ודוואלי, אמה של ג'יאלאליתה למדה קצרנות כדי להיכנס לקבל פקידותי כדי לעזור בפרנסת המשפחה ועברה לגור במדרס (כיום צ'נאי). ג'יאלאליתה נשארה תחת השגחת אחותה של אמה פדמאוואלי ושל סבא וסבתא מצד האם מ-1950 עד 1958 במייסור. מאוחר יותר עברה לבנגלור ולמדה בבית הספר לבנות בבנגלור.[7] בראיונות מאוחרים יותר, היא דיברה על איך התגעגעה לאמה שגדלה בעיר אחרת. היא נהגה להתראות עם אמה רק במהלך חופשת הקיץ.[8]
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ייאלאליתה התפרסמה כשחקנית קולנוע באמצע שנות ה-60. אף על פי שהחלה את קריירת המשחק שלה באי רצון בפקודת אמה מתוך מטרה לפרנס את המשפחה, ג'יאלאליתה הייתה שחקנית פורה. היא הופיעה ב־140 סרטים בין 1961 ל-1980, בעיקר בשפות הטמילית, הטלוגו וקאנדה. ג'יאלאליתה זכתה לשבחים על הרבגוניות שלה כשחקנית וכישורי הריקוד שלה, וזכתה בכינוי "מלכת הקולנוע הטמילי".[1]
היא שלטה בכמה שפות: טמילית, טלוגו, קאנדה, הינדי, מלאיאלאם ואנגלית.[9]
קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין הכוכבים איתם שיחקה היה גם רמצ'אנדרן (אנ'), הידוע בכינויו 'MGR', אייקון תרבותי טמילי, שמינף את הפופולריות העצומה שלו בקולנוע ההודי לקריירה פוליטית מצליחה. בשנת 1982, כאשר היה ראש ממשלה, ג'יאלאליתה הצטרפה לאנה דראווידה מונטרה קזגאם הכלל הודית, המפלגה שהקים. עלייתה הפוליטית הייתה מהירה; תוך כמה שנים היא הפכה למזכירת המפלגה ונבחרה לרג'יה סבהה, הבית העליון של הפרלמנט ההודי. לאחר מותו של MGR ב-1987, ג'יאלאליתה הכריזה על עצמה כיורשת הפוליטית שלו ונבחרה כמנהיגה היחידה של המפלגה. לאחר הבחירות ב-1989, היא הפכה למנהיגת האופוזיציה באספה המחוקקת של טמיל נאדו. בשנת 1991, ג'יאלאליתה הייתה לראש השרים של טמיל נאדו.
בשנת 1995 ג'ייאלאליתה שלא היו לה ילדים משל עצמה לקחה חסות על בנה של חברתה הטובה והחליטה לערוך לו חתונה כאילו הייתה אמו. על החתונה הזאת היא נכנסה לספר השיאים של גינס עבור החתונה היקרה ביותר אך גם נפתחו לה תיקי שחיתות ומפלגתה הפסידה את כל המקומות בלוק סבהה בבחירות של 1996. אל החתונה הגיעו שביל מואר באורך 2 ק"מ. היא כללה עשרה אולמות אוכל שמכילים כל אחד 25,000 איש. עבור החתונה נבנו במיוחד קשתות, פסלים ושעריים מפוארים באולם הענקי. הזמנות ה-VIP כללו צלחת כסף סגורה במיכל, סארי משי ודוטי משי, כל אחד בשווי 20,000 רופי.[10] בין האורחים היו יותר מ-1,000 אורחי VIP. יותר מ-40,000 אורחים זכו ללינה בבית מלון. גדוד של פילים ושפים שהובאו ממדינת קרלה.[11] החתונה, הוכתרה כ"אם כל הנישואים". כעסם של אנשים גבר עליה כשתמונות מהחתונה התפרסמו, וג'יאלליתאה וססיקאלה חברתה הפכו לסמלים של שחיתות. היא הואשמה בשימוש בכסף ממשלתי כדי לחגוג את הנישואים הגדולים.[12] ייתכן שהנישואים גרמו למפלגתה לאבד את כל 39 המושבים של לוק סבהה בבחירות הכלליות של 1996.[13]
בבחירות של 1996 מפלגתה כמעט נמחקה מרשימת המפלגות. ג'יאלאליתה עצמה איבדה את מושבה באספה המחוקקת של טמיל נאדו. הממשלה החדשה שהרכיבה מפלגת דראווידה מונטרה קזגאם הגישה נגדה אישומים במספר תיקי שחיתות, והיא נאלצה לבלות זמן בכלא. היא חזרה לשלטון בבחירות ללוק סבהה ב־1998, כאשר המפלגה הייתה שותפה חשובה בברית הדמוקרטית הלאומית ובממשלתו של ראש הממשלה אטאל ביהארי ואג'פאיי בשנים 1998–1999; אי התמיכה שלה הפילה אותו והובילה לבחירות כלליות נוספות רק שנה לאחר מכן.
המפלגה חזרה לשלטון שוב ב־2001, אף על פי שג'יאלאליתה נמנעה באופן אישי מלהתמודד עקב ההאשמות בשחיתות. בתוך חודשים ספורים לאחר שבועתה כראשת ממשלה, בספטמבר 2001, היא נפסלה מלכהן בתפקיד ונאלצה לוותר על הכיסא. לאחר זיכויה שישה חודשים מאוחר יותר, ג'יאלאליתה חזרה כראשת השרים כדי להשלים את כהונתה. ממשלתה נודעה באכזריותה כלפי יריבים פוליטיים, שרבים מהם נעצרו בפשיטות של חצות, והפכה לא פופולרית. בין השנים 2006 עד 2011 היא ישבה באופוזיציה אך לאחר מכן הושבעה לתפקיד ראשת השרים בפעם הרביעית לאחר שמפלגתה סחפה את הבחירות לאספה ב-2011.
בספטמבר 2014, נידונה ג'יילאליתה לארבע שנות מאסר, לאחר שהורשעה בשחיתות במשפט שנמשך 18 שנים. במהלך המשפט היא לא הצליחה להסביר את הימצאותם של יותר מעשרה מיליון דולר בחשבונותיה הפרטיים. חוץ מעונש המאסר היא גם קיבלה קנס בסכום של מיליארד רופיות (16 מיליון דולר) ונאלצה להתפטר מכהונתה כראשת השרים.[1][3]
היא חזרה לתפקיד ראשת הממשלה לאחר שזוכתה במאי 2015. בבחירות לאספה של 2016, היא הפכה לראשת השרים בפעם השישית.
מותה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספטמבר אותה שנה היא חלתה במחלה קשה ולאחר 75 ימי אשפוז, היא נפטרה ב-5 בדצמבר 2016 עקב דום לב והפכה לראשת הממשלה הראשונה בהודו שמתה בתפקיד.[4][1]
ג'יאלאליתה מעולם לא נישאה ולא היו לה ילדים.[14] ב-29 במאי 2020, אחיינה ג'יי דיפק ואחייניתה דיפה ג'יאקומאר הוכרזו כיורשיה החוקיים על ידי בית המשפט הגבוה במדרס. מבקריה בתקשורת ובאופוזיציה האשימו אותה בטיפוח פולחן אישיות ובדרישה לנאמנות מוחלטת מהמחוקקים והשרים של מפלגתה, שלעיתים קרובות השתטחו בפניה בפומבי.
.jpg)
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשנת 1972, זכתה ג'יאלאליתה בתואר "קלאיממני" של ממשלת טמיל נאדו.
- ב-1991 קיבלה דוקטור לשם כבוד קיבל מאוניברסיטת מדרס.
- ב-1992 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד קיבל מהאוניברסיטה לרפואה בטמיל נאדו.
- ב-1993 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד קיבל מאוניברסיטת מדוראי קמראג'.
- ב-2003 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד קיבל מהאוניברסיטה החקלאית טמיל נאדו.
- ב-2003 קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד קיבל מאוניברסיטת בהרתידסן.
- בשנת 2004, היא הוזמנה על ידי בית הלורדים בלונדון לקבל את "פרס הפוליטיקאית של העשור" מהגילדה האסייתית.
- בשנת 2004, "פרס כוכב הזהב של כבוד וכבוד" הוענק לה על ידי הוועדה הבינלאומית להגנה על זכויות אדם שבסיסה באוקראינה, שהכירה בשירותיה בהגנה על החלק החלש בחברה ובתחום השוויון בין המינים בטמיל נאדו ובהודו. עד אז מזכ"ל האו"ם קופי אנאן, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וראש ממשלת איסלנד דייוויד אונסון היו שלושת הזוכים הקודמים היחידים בפרס.[15]
- בשנת 2005, זכתה בפרס עמית פול האריס ופרס מפעל חיים מטעם ארגון רוטרי הבינלאומי.
- בשנת 2011 התקבלה החלטה על ידי העצרת הכללית של ניו ג'רזי להעריך את הצטיינותה ומסירותה המופתיים כמנהיגה ובשל שירותה לתושבי טמיל נאדו.[16]
- בשנת 2018, ממשלת טמיל נאדו שינתה את שמה של האוניברסיטה לדייג טמיל נאדו על שמה לאוניברסיטת טאמיל נאדו, ד"ר ג'יי. ג'יאלאליתה לדייג.
- בשנת 2019, ממשלת טמיל נאדו קראה על שמה שלושה פרסי "קלאימני".
- בשנת 2019, ממשלת טמיל נאדו שינתה את שמה של "אוניברסיטת טמיל נאדו למוזיקה ואמנויות יפות" על שמה ל"אוניברסיטת טמיל נאדו, ד"ר ג'יי ג'יאלאליתה, אוניברסיטת מוזיקה ואמנויות יפות".
- בשנת 2020, ממשלת טמיל נאדו שינתה את שמו של הקמפוס של המועצה להשכלה גבוהה של טמיל נאדו ל"קמפוס ד"ר ג'יי ג'יאלאליתה".
- ב-31 ביולי 2020, תחנת המטרו CMBT בצ'נאי נקראה על שמה לזכרה.[17]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4
מייקל ספי, ראשת ממשלת טמיל נאדו שבדרום הודו, ג'יאראם ג'יילאליתה, מתה בגיל 68, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2016
- ^ "PURATCHI THALAIVI JAYALALITHAA". The Times of India. 6 בדצמבר 2016. נבדק ב-18 בדצמבר 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 פוליטיקאית הודית שמחזיקה ב-750 זוגות נעליים נשלחה למאסר על שחיתות, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2014
- ^ 1 2 אבל בהודו: "אשת הברזל" הנערצת מתה מהתקף לב, באתר וואלה!, 2016-12-06
- ^ Babu, T. E. Narasimhan & Gireesh (6 בדצמבר 2016). "Jayalalithaa dead at 68: How Komalavalli became the 'Iron Lady' of Tamil Nadu". Business Standard India. נבדק ב-10 ביוני 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Srinivasaraju, Sugata (21 במרץ 2011). "The Road To Ammahood". Outlook India. נבדק ב-11 בדצמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Profile". Government of Tamil Nadu. אורכב מ-המקור ב-3 במרץ 2009. נבדק ב-10 בנובמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Chandrakanth, W (6 בדצמבר 2016). "A never-say-die leader". The Hans India. נבדק ב-11 בדצמבר 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Jayalalithaa to debut in Hindi for campaigns". The Economic Times. Indo-Asian News Service. 8 באפריל 2007. אורכב מ-המקור ב-29 ביוני 2013. נבדק ב-10 בנובמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ SHEKHAR, G. C. (30 בספטמבר 1995). "Jayalalitha's foster son married off amid extravagance and controversy". India Today (באנגלית).
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Jayalalithaa Lied, She Spent 3 Crores on Foster Son's Wedding, Says Court". NDTV.com. נבדק ב-7 באוגוסט 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Sasikala: The 'new mother' of Tamil Nadu politics". BBC News (באנגלית בריטית). 29 בדצמבר 2016. נבדק ב-7 באוגוסט 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ TNN (29 בספטמבר 2014). "Disowned foster son joins Jaya in prison". The Times of India (באנגלית).
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "How a leader's companion rose in political power in Tamil Nadu". South China Morning Post (באנגלית). 11 בפברואר 2017. נבדק ב-13 בספטמבר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Jayalalithaa to be awarded soon". The Economic Times. 8 באוקטובר 2004.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Awards and Special Degrees". Chennai, India: Government of Tamil Nadu. אורכב מ-המקור ב-11 בספטמבר 2009. נבדק ב-10 בנובמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Tamil Nadu government to rename three metro rail stations in Chennai after late Chief Ministers". The New Indian Express. 31 ביולי 2020. נבדק ב-31 ביולי 2020.
{{cite news}}: (עזרה)
