פולחן אישיות
פולחן אישיות הוא מצב בו השלטונות במדינה מגויסים לצורך בניית תדמית ציבורית גדולה ומפוארת לאדם יותר מהמציאות ומעבר למה שהוא באמת. בדרך כלל מדובר במנהיג פוליטי במשטרים רודניים. המונח נטבע על ידי ניקיטה חרושצ'וב בעת שתיאר את שלטונו של סטלין, אך התופעה התקיימה שנים רבות קודם לכן במישורים שונים.
פולחן האישיות מתבטא בהאדרת שמו של המנהיג באמצעי התקשורת, פרסום נאומיו או ספרים שמתפרסמים בשמו שלעיתים הוא אף לא כתב אותם, תליית תמונותיו ובהצבת פסלים שלו ברחובות ובבניינים ציבוריים, כתיבת שירים על שמו, וכינויו בתארים כגון "המנהיג הדגול". בנוסף, פעמים רבות מוענקים לו דרגה צבאית גבוהה, עיטורים ומדליות, על לא כלום.
חלק מפולחן אישיות עשוי להיות הצגת השליט כ"אבי האומה". כתוצאה מכך הוא עשוי להפוך למושא הערצה לילדי האומה, ולפיכך תלמידים מתבקשים לכתוב לו מכתבי הערצה, לעלות לרגל למשכנו ביום הולדתו, ולשיר לו שירי תהילה.
לעיתים גולש פולחן האישיות גם למדינות שאינן נתונות תחת השפעתו של השליט, והוא זוכה להערצת אלה המוקסמים מדרכו הפוליטית. דוגמה לכך היא פולחן האישיות של סטלין ברחבי העולם[1], שהתקיים גם בקרב חלק ממפלגות השמאל בישראל[2][3], כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהצדקתם של משפטי פראג ובסיקור מות סטלין ב"על המשמר"
תופעת ה"גורואים" והכתות מדגימה פולחן אישיות על רקע רוחני. מכיוון שלמנהיגים אלו אין כוח פוליטי, הם נעשים מושא להערצה מכוח אישיותם והחוכמה היתרה המיוחסת להם.
מופעים בולטים של פולחן אישיות של מנהיגים פוליטיים:
יוסיף סטלין, שליט ברית המועצות
אדולף היטלר, פיהרר גרמניה הנאצית
בניטו מוסוליני, שליט איטליה הפשיסטית
מאו דזה-דונג, שליט הרפובליקה העממית של סין
קים איל-סונג, שליט קוריאה הצפונית וכמוהו גם בנו, קים ז'ונג איל, ונכדו, קים ג'ונג און.
ניקולאה צ'אושסקו, שליט הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה
טודור ז'יבקוב, שליט הרפובליקה העממית של בולגריה
ספרמורט "טורקמנבאשי" ניאזוב, שליט טורקמניסטן
חאפז אל-אסד ויורשו בשאר אל-אסד, נשיאי סוריה
סאדאם חוסיין, נשיא עיראק[4]
יוסיפ ברוז טיטו, נשיא יוגוסלביה
מועמר קדאפי, נשיא לוב
רוחאללה ח'ומייני, שליט הרפובליקה האסלאמית של איראן ובהמשך גם קאסם סולימאני[5].
ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה
צפון קוריאנים משתחווים לפני הפסלים של קים איל-סונג (משמאל) וקים ג'ונג-איל באנדרטה הגדולה בגבעת מאנסו
כרזה סובייטית בה מופיע סטלין, אזרבייג'ן הסובייטית, 1938
פסל של מאו דזה-דונג, שליטהּ של סין בין השנים 1949–1976
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עת חפירה: לא רק קים - על טירוף ומנהיגות, באתר וואלה! NEWS
- שאול רוזנפלד, פולחן אישיות רביעי, באתר ynet, 4 בדצמבר 2005
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ AFP, הסובייטים חוזרים: פולחן סטאלין במזרח אוקראינה, באתר ynet, 19 באוקטובר 2015
- ^ תום שגב, שיעור היסטוריה, כשבישראל ביכו את מותו של סטאלין, באתר הארץ, 9 במרץ 2013
- ^ דן מרגלית, פולחן אישיות בעיני זקן, באתר News1 מחלקה ראשונה, 5 באוגוסט 2019
- ^ ממר"י, פולחן האישיות של סדאם חוסיין, באתר News1 מחלקה ראשונה, 12 בפברואר 2003
- ^ צבי יחזקאלי, הגיע לדרגת הקדושה הגבוהה ביותר: פולחן האישיות סביב סולימאני, באתר חדשות 13, 5 בינואר 2020