ג'קו רזון
יעקב (ג'קו) רזון (ביוונית: Ιακώβ Ραζόν , 2 בפברואר 1921 - 9 ביולי 1997) היה מתאגרף יהודי ממוצא יווני, אשר זכה בשנת 1939 באליפות יוון במשקל בינוני. כמו כן היה שוערה של קבוצת הכדורגל של סלוניקי - "אולימפיאקוס".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יעקב (ג'קו) רזון נולד בסלוניקי, יוון. כבן שלישי לאברהם ואסתר רזון. אביו ניהל חברה גדולה לסחר בטבק. משנת 1935 החל ג'קו להתאמן בקבוצת הספורט "מכבי סלוניקי" כמתאגרף, כדי שיוכל להשתתף במכביה.[1] במועדון זה התאמן גם שלמה ארוך. במועדון הכיר את הרופא היהודי, דינו עוזיאל, שהחליט לקדם נערים יהודים בספורט האגרוף כדי שיוכלו להשתתף במשחקי המכביה.[2]
ג'קו שרד את השואה ועלה לישראל.
נודע בכינויו "ג'ו לואיס הקטן", בשל חוזק מכותיו ומספר הקרבות הגבוה שניצח בנוק אאוט.
תקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1941 כבשה גרמניה הנאצית את יוון. ג'קו נתפס בעת שעסק בפעולות חבלה כנגד הגרמנים. הוא נכלא בבית סוהר על ידי הגסטפו ושם עבר חקירות בהן הוכה ועונה קשות במשך כ-4 חודשים. כשבוע לאחר ששוחרר מהכלא, ב-6.4.1943 הועבר עם יושבי גטו הברון הירש לאושוויץ. ג'קו לקח תחת חסותו באושוויץ את יעקב הנדלי ובזכותו הנדלי הצליח להשיג מזון ולשרוד.[3] באושוויץ רזון היה בין המתאגרפים, ביניהם היה גם אלוף העולם במשקל קל ויקטור (יונג) פרץ.
לאחר זמן הועבר ג'קו למחנה בונה- מונוביץ' (Buna- Monowitz ) וגם שם המשיך להתאגרף. מפקד המחנה, ארגן לג'קו עבודה במטבח, וכך הצליח ג'קו לגנוב אוכל מהמטבח, לרכוש דברים שונים מהפולנים אותם חילק לחבריו במחנה ובעזרתם הציל אנשים רבים ממוות באותה תקופה. באחד הימים נתפס עם חבית אוכל שהעביר לנשים. הוא הוכה נמרצות, החבית הושלכה על ראשו על ידי קצין אס אס והוא נפצע קשה מאוד ונזרק מן המטבח.
ג'קו יצר קשר טוב במחנה עם רופא מסלוניקי, בשם ד"ר קואנקה. אשר הגרמנים העריכו מאוד. הרופא אמר לג'קו שישלח אליו למרפאה כל יהודי שאינו יכול לעבוד. ואכן, ג'קו שלח למרפאה חברים אשר הצליחו להתאושש ולהתחזק במרפאה, בזכות מזון נוסף שהעביר ג'קו, וכך ניצלו.[4]
בהמשך הועבר ג'קו למחנה דורה-מיטלבאו דרך מחנה גלייביץ, שם המשיך להתאגרף ואת מעט האוכל שקיבל המשיך לחלק לשאר האסירים. ממחנה דורה הועבר למחנה ברגן-בלזן ושם שוחרר על ידי הצבא הבריטי.[5]
ג'קו ערך כ-120 קרבות וניצח בכולם.[6]
לאחר השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר המלחמה, בסוף שנת 1945 חזר ג'קו ליוון והבין כי הוא נותר היחיד ממשפחתו. את רעייתו בלה הכיר ג'קו במחנה ברגן בלזן.[5]
לאחר חזרתו ליוון, היה רזון למנהיג של ניצולי שואה שתכננו לעלות ארצה באופן בלתי חוקי. הם הפליגו על אוניית המעפילים "הנרייטה סולד", עם 356 מעפילים, אשר נתקלו בספינות מלחמה בריטיות בנמל חיפה. רזון הוביל מרד נגד הצי הבריטי, אשר דוכא בסופו של דבר, והוא ושאר הנוסעים גורשו לקפריסין, שם הם נכלאו במשך מספר חודשים.
בשנת 1946 עלה ג'קו לארץ והשתתף במלחמת העצמאות. הוא היה ממקימי ארגון יוצאי יוון ניצולי מחנות הריכוז בישראל.[1]
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1989 עלה למסכים הסרט "ניצחון הרוח", העוסק בחייו ובחוויותיו מהשואה של חברו הטוב של ג'קו רזון, סלומון ארוך. ג'קו טען שהסרט בעצם מגולל גם את סיפור חייו שלו. את ג'קו גילם השחקן קוסטוס קוסטוס גרבה.
ב-2007 בטקס הדלקת המשואות ביום השואה, אחד ממדליקי המשואה היה ג'קי הנדלי, שאותו לקח ג'קו תחת חסותו באושוויץ ובזכותו ניצל.[7]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- “Stars in the Ring”, Jewish Champions in the Golden Age of Boxing, Mike Silver:
- Greek Jews in sport: The contribution of Thessaloniki
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Razon, Jacko, www.jewishvirtuallibrary.org (באנגלית)
- ^ Liora Cohen (2013-05-07), ג'קו רזון מתאגרף יהודי יוני, נבדק ב-2018-03-20
- ^ Yaacov (Jacki) Handeli | www.yadvashem.org, www.yadvashem.org (באנגלית)
- ^ Michael A. Grodin, Jewish Medical Resistance in the Holocaust, Berghahn Books, 2014, עמ' 199
- ^ 1 2 ג'קו - יעקב - אברהם רזון (2.2.1921 - 9.7.1997 )
- ^ Mike Silver, Stars in the Ring: Jewish Champions in the Golden Age of Boxing: A Photographic History, Rowman & Littlefield, 2016-03-04. (באנגלית)
- ^ "מתאגרף יהודי בשואה - הקשר הרב דורי". הקשר הרב דורי. נבדק ב-2018-03-19.