המכביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיקי ברקוביץ' נושא את הלפיד בטקס הפתיחה של המכביה ה-15, 1997

המכביה או "המכביה העולמית" היא תחרות ספורט רב-ענפית המתקיימת מדי ארבע שנים בישראל בהשתתפות ספורטאים יהודים מרחבי העולם.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחקי המכביה ה-5 ברמת גן. משחק כדורסל בין ארצות הברית וברזיל
זינוק למשחה 100 מטר גב במכבייה ה-7

הבסיס הטמון ברעיון המכביה הוא קיום אולימפיאדה של יהודים, על אדמת ארץ ישראל, בה ישתתפו ספורטאים כנציגי התפוצות השונות של העם היהודי. מלבדה מתקיימות גם טורנירי מכביה נפרדים ליבשות אמריקה (מידי 4 שנים, האחרונה בדצמבר 2015 בסנטיאגו בירת צ'ילה), אירופה (מידי 4 שנים, האחרונה התקיימה ב-2015 בברלין בירת גרמניה.) ולאוסטרליה-ניו זילנד (טורניר שנתי שב-2014 התקיים בפרת' באוסטרליה). גם בדרום אפריקה מקיימות הקהילות משחקים אחת לשנתיים. כמו כן, החל מ-1982 איגודי הקהילות היהודיות של קנדה וארצות הברית מקיימים מיד שנה תחרויות של "מכביית הנוער" לגילאי 14–18. בשנים 1933 ו-1936 התקיימו גם "מכביות חורף" אירופאיות (ב-1933 בזאקופנה בפולין בהשתתפות 250 ספורטאים וב-1936 בבאנסקה ביסטריצה בצ'כוסלובקיה בהשתתפות 2,000 ספורטאים).

למעט ספורטאים יהודים המשתתפים במכביה, משתתפים במכביה גם ספורטאים מהמגזר הלא יהודי בישראל. אדוארד מרון היה לערבי מארוני הראשון שהשתתף במכביה ואף זכה במדליית כסף בהרמת משקולות במכביה השישית. אסאלה חלאג' הייתה לשחיינית הערביה הראשונה שזכתה במדליית זהב.[1] דועה סלימן-חטיב הייתה לאתלטית הערביה הראשונה שזכתה במדליית זהב.

למכביה הוזמנו ספורטאים מהשורה הראשונה בעולם, שאינם יהודים, על מנת שישתתפו כראווה מחוץ למסגרת התחרות. בין הספורטאים היו: במכביה הרביעית השתתפו פרי אובריאן והריסון דילארד האלופים האולימפיים ושיאני העולם באותה העת מארצות הברית.[2][3] במכביה השישית השתתפו האלוף האולימפי ושיאן העולם בקרב עשר רייפר ג'ונסון ושיאן העולם בקפיצה לגובה מארצות הברית ג'ון תומאס.[4] במכביה השביעית השתתף סגן האלוף האולימפי בריצת 800 מטר הקנדי ביל קרותרס. במכביה השמינית השתתפו השחייניות אדה קוק מהולנד האלופה האולימפית ושיאנית העולם במשחי הפרפר באותה העת וקארן מיור מדרום אפריקה, שיאנית העולם במשחי הגב באותה העת[5] ובמכביה התשיעית השתתף עמוס ביווט האלוף האולימפי מקניה[6] ועוד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוגה רעיון המכביה ומגשימו היה יוסף יקותיאלי. בנערותו התגלגלה לידיו חוברת על אולימפיאדת סטוקהולם שהתקיימה ב-1912. בחוברת קרא שספורטאים יהודים רבים שהשתתפו בשם מדינותיהם זכו במדליות ואז צץ הרעיון במוחו: לפעול להשתתפות ספורטאי ארץ ישראל באולימפיאדה. בינתיים פרצה מלחמת העולם הראשונה ויקותיאלי התגייס לצבא הטורקי. כששב מן המלחמה חזר לפעילותו במכבי ולרעיון שלו. הוא פנה לוועד האולימפי הבינ"ל אך נענה בסירוב. הם טענו שספורטאים ללא מדינה לא יכולים להשתתף באולימפיאדה. אם כך, החליט יקותיאלי ליזום אולימפיאדה יהודית. ב-1929 יקותיאלי נסע לקונגרס מכבי עולמי שהתקיים במהאריש אוסטראו בצ'כוסלובקיה (אגב בפראג נערכה ב-1929 המכביה האירופית הראשונה שקדמה למכביה העולמית) ושם נשא נאום ובעקבותיו נתקבלה הצעתו לערוך את המכביה הראשונה בארץ ישראל בשנת 1932 במלאת 1800 שנה למרד בר-כוכבא. בנאומו אמר יקותיאלי בין השאר: "נוסף למבחן הספורטיבי יבוא גם המבחן הלאומי. מאות ואלפי הצעירים העברים שיבואו לארץ-ישראל לקחת חלק ב"מכביאדה", ישאפו את אויר המולדת האהובה, ישמעו עברית חיה ורוננת, ישובו לבתיהם מלאי עוז ומרץ להמשיך בגולה את עבודת עמם, עד בוא זמנם לעלות ארצה. ולא רק ב"גופניות" נטפל בכנוסנו זה, גם ה"רוחניות" צריכה לתפוס בו מקום נכבד. ב"מכביאדה" יש לערוך תחנויות באמנות, ספרות ולארגן תערוכות בכל ענפי היצירה של העם היהודי, כל אלה יוסיפו תפארת ותועלת לכנוסנו."[7]

המכבי אימץ את תפיסתו של יקותיאלי לגבי המכביות ולמרכיב הספורטיבי הצטרף גם המניע של חיזוק הקשר שבין יהדות התפוצות לארץ. רעיון מעין זה כבר נהגה בקונגרסים הציוניים. מקס נורדאו כבר קרא בקונגרס הציוני השני ב-1898 בעד החזרת "יהדות השרירים האבודה" ליושנה ולהחזיר ל"יהודי הגלותי" את תדמית "היהודי הלוחם", ובכך לתת מענה לתחושות ההשפלה של היהדות באירופה ולתופעת האנטישמיות. השיקום הפיזי של היהדות, לדעת נורדאו, קודם אף לשיקומה המוסרי והפוליטי.

את הרעיון לקיים משחקים עולמיים של נוער יהודי, מעין משחקים אולימפיים יהודיים, העלה כבר ב-1911 פריץ אברהם בביטאון "אגודת המתעמלים היהודית" (ארגון שהוקם בגרמניה ב-1903 ואיגד תחתיו את כל אגודות הספורט היהודיות בגרמניה כשבהמשך הוקם גוף באותו שם לכל אגודות הספורט היהודיות באירופה וב-1921 שינה את שמו לאגודת מכבי העולמית). אך מי שהיה המאיץ העיקרי למימושו של הרעיון היה יוסף יקותיאלי, ממנהיגיה הבולטים של מכבי ארץ ישראל ומהדמויות הפעילות של הספורט בארץ-ישראל. בין המניעים של יקותיאלי לקיים את "המכביה": להפגין שגם העם היהודי הוא בעל פוטנציאל ספורטיבי ולא רק עם שרכון על דפי ספר הספרים והגמרא ולהדק את הקשר בין הגולה לעם היהודי בתקווה שחלק מהספורטאים יצטרפו לעם היושב בציון. על מפעל חייו בתחום הספורט הוענק לו פרס ישראל.

מכבי ארץ ישראל קיימה לראשונה טורניר ראווה של ספורט חובבים בסוכות 1919 בירושלים בהשתתפות כ-500 ספורטאים חובבים (כולל מספר נציגים מהקהילה היהודית בדמשק) ואלפי צופים.

המכביה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזה לקראת המכביה הראשונה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המכביה הראשונה

קונגרס המכבי העולמי החליט לקבל את הצעת יוסף יקותיאלי, לקיים את המכביה הראשונה באביב 1932. מיד עם חזרתו מהקונגרס פעל יקותיאלי במרץ להגשמת רעיון המכביה. הוא יזם שני מסעות של רוכבי אופנועים לאירופה כדי לבשר שם על קיום המכביה ולהמריץ את הספורטאים היהודים להתארגן לקראתה. המסע הראשון היה ב-1930 לאירופה. המסע השני, ובראשו יוסף יקותיאלי, יצא שנה אחר-כך מתל אביב ללונדון. המשלחת עברה בתשע ארצות ובעשרות ערים וזכתה להצלחה רבה.

יקותיאלי פעל להכשרת אצטדיון חדש ליד שפך הירקון. ואכן זמן קצר לפני פתיחת המכביה הוקם אצטדיון המכביה ליד שפך הירקון. המקום נועד להיות האתר המרכזי בו תתקיימנה התחרויות.

טקס המכביה הראשונה נפתח חגיגית ב-28 במרץ 1932, כ' באדר ב' ה'תרצ"ב בבית-העם בתל אביב בהשתתפות אישי ציבור ובראשם ראש העיר מאיר דיזנגוף. למחרת הוביל דיזנגוף רכוב על סוסו את מצעד הספורטאים, שמנה 390 ספורטאים מ-18 מדינות, מגימנסיה הרצליה מרכז חיי התרבות של ת"א דאז עד אצטדיון המכביה מרחק של כ-5 קילומטרים.

במהלך התחרויות שנמשכו חמישה ימים התחרו הספורטאים ברוב הענפים המרכזיים הפופולרים ביניהם אתלטיקה, שחייה וכדורגל.[8][9]

את החסות לטקס הסיום נתן הנציב העליון ארתור ווקופ ובסיומו נערך מצעד הסיום בכיוון ההפוך, מאצטדיון "המכביה" לכוון "גימנסיה הרצליה".

המכביה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעודת הוקרה על תרומה למכביה השנייה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המכביה השנייה

המכביה השנייה התקיימה ב-1935 בהשתתפות 1,350 ספורטאים מ-28 מדינות. הסיבה הייתה שהמארגנים לא רצו לקבל את הדימוי שהם מחקים את ה"אולימפיאדות" ולכן החליטו לערוך את המכביות מדי 3 שנים ולא 4 כמו ב"אולימפיאדה". חלק גדול ממשתתפי המכביה היו עולים שבאו במסווה של ספורטאים, וכך עקפו את מגבלות העלייה של הבריטים. דוגמה לכך הם הספורטאים שעלו מרומניה והקימו את פלוגת מכבי נתניה. מסיבה זו רצו המארגנים לקיים את "המכבייה" השלישית כבר ב-1938 כשעננת המלחמה כבר החלה מרחפת בצורה מאיימת באירופה, אך המאורעות שהיו בארץ והתנגדות הבריטים שחששו מתגובת הערבים מנעו את קיומה.

המכביה השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המכביה השלישית

מלחמת העולם השנייה והמאבק על הקמת המדינה מנעו את קיום המכביות בשנות ה-40. המכביה השלישית נערכה כבר לאחר קום המדינה בשנת 1950 והשתתפו בה 800 ספורטאים מ-19 מדינות.

במכביה זו הונף לראשונה דגל המכביה, תרומת יהודית ויוסף יקותיאלי (הוגה רעיון המכביה ומגשימו) לזכר בנם אמנון, מ"כ בפלמ"ח שנפל במלחמת השחרור על יד מבצר נבי-יושע (מצודת כ"ח) בי"א בניסן תש"ח, 20 באפריל 1948.

המכביה הרביעית - המכביה העשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהמכבייה הרביעית התקיימו המכביות דרך קבע מדי ארבע שנים.

מספר שנה משתתפים הערות
4 1953 890 ספורטאים מ-21 מדינות
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המכביה הרביעית
5 1957 980 ספורטאים מ-20 מדינות
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המכביה החמישית

זכורה בשל העובדה שבה נקבע שיא עולם בהרמת משקולות על ידי אייזק ברגר מארצות הברית - השיא העולמי הראשון שנקבע במדינת ישראל. האתלט רוברט ריטנברג מארצות הברית שזכה ב-7 מדליות, מהן 3 זהב, 3 כסף ו-1 ארד.

6 1961 כ-1,000 ספורטאים מ-27 מדינות
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המכביה השישית

הספורטאי המצטיין של המכביה היה מייק הרמן מארצות הברית שזכה ב-5 מדליות אישיות, מהן 3 זהב, 1 כסף ו-1 ארד.

7 1965 1,200 ספורטאים מ-27 מדינות
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המכביה השביעית

האתלט ג'רי אשוורת' מארצות הברית, האלוף האולימפי ושיאן העולם, זכה בשתי מדליות זהב. השחיין מארק ספיץ אף הוא מארצות הברית זכה ב-4 מדליות זהב והוכתר כספורטאי המצטיין במשחקים. האתלטית לוריין לוצוף מדרום אפריקה זכתה ב-3 מדליות זהב אישיות. הכדורסלן האמריקאי טל ברודי מוביל את נבחרתו לזכייה במדליית זהב.[10]

8 1969 כ-1,450 ספורטאים מ-27 מדינות
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המכביה השמינית

זכורה בעיקר בשל הופעתו של השחיין מארק ספיץ - גדול הספורטאים היהודיים ואחד מגדולי הספורטאים בעולם, שזכה בשיא של שש מדליות זהב וביחד עם אחותו, ננסי ספיץ שזכתה ב-4 מדליות זהב, זכו ב-10 מדליות זהב.[11]

9 1973 2,694 ספורטאים מ-27 מדינות
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המכביה התשיעית

כוכבת המכביה הייתה השחיינית אניטה זרנוביצקי משוודיה שזכתה בשיא של שבע מדליות זהב וביחד עם אחיה התאום ברנט זרנוביצקי זכו בתשע מדליות זהב ובארבע מדליות כסף (13 מדליות בסך הכל).

10 1977 2,700 ספורטאים מ-33 מדינות
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המכביה העשירית

השחיינית ונדי ויינברג מארצות הברית בעלת מדליית ארד אולימפית (מונטריאול 1976) במשחה ל-800 מטר, זכתה במכביה העשירית ב-8 מדליות, מהן 6 מדליות זהב ו-2 מדליות כסף. השחיין הילרי ברגמן מארצות הברית זכה ב-6 מדליות זהב.

11 1981 3,450 ספורטאים מ-30 מדינות
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המכביה האחת-עשרה

מיץ' גיילורד(אנ') (ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית) זכה ב-6 מדליות זהב, 3 שנים לפני שזכה במדליית זהב אולימפית (לוס אנג'לס 1984).

12 1985 4,000 ספורטאים מ-39 מדינות
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המכביה השתים-עשרה

השחיין סט ברון מארצות הברית זכה ב-7 מדליות, מהן 6 זהב ו-1 כסף.

13 1989 4,400 ספורטאים מ-45 מדינות
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המכביה השלוש-עשרה

לראשונה גם יהודים מחלק ממדינות הגוש הקומוניסטי במזרח אירופה

14 1993 5,061 ספורטאים מ-50 מדינות
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המכביה הארבע-עשרה

לראשונה גם ליהודים מחלק ממדינות ברית המועצות לשעבר. במכביה זאת גם התקיימו לראשונה מקצים מיוחדים לספורטאים נכים (פאראלימפיים).

15 1997 כ-5,200 ספורטאים מ-53 מדינות
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המכביה החמש-עשרה

זכורה בעיקר בשל אסון המכביה שאירע לפני טקס הפתיחה, כאשר הגשר מעל לירקון התמוטט וחברי המשלחת האוסטרלית נפלו למים המזוהמים. ארבעה מחברי המשלחת נהרגו ועוד עשרות נפגעו. לאחר האסון הוחלט להמשיך בטקס הפתיחה ובמשחקים עצמם, לאחר שניתנה הודעה על האסון ודווח לצופים כי לפחות אדם אחד נהרג. טקס הסיום התקיים באמפי פארק לטרון.

16 2001 כ-2,500 ספורטאים מ-46 מדינות טקס הפתיחה נערך באצטדיון טדי בירושלים וטקס הסיום בבריכת הסולטאן בירושלים. הנוכחות במשחקים אלו הייתה דלה יותר בגלל מספר סיבות: המשלחת האוסטרלית קטנה מ־400 משתתפים במשחקים הקודמים ל־170 בלבד; המשחקים נערכו בשיאה של האינתיפאדה השנייה (מעט אחרי הפיגוע בדולפינריום); חלק מהפצועים של אסון המכביה היו עדיין מאושפזים. השחיין לני קרייזלברג, האלוף האולימפי (סידני 2000) מארצות הברית ואלוף העולם השתתף במכביה.
17 2005 7,000 ספורטאים מ-54 מדינות
טקס הפתיחה של המכביה השבע-עשרה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המכביה השבע-עשרה

ודים גוציט(אנ') מאוקראינה וסרגיי שריקוב(אנ') מרוסיה, אלופים אולימפיים בחרב, השתתפו במכביה וזכו במדליות. אלופת העולם בג'ודו דניאלה קרקובר(אנ') מארגנטינה זכתה במדליית כסף.

השחיינית מאיה פינקלר מישראל זכתה ב-7 מדליות מהן 5 זהב ו-2 כסף וביחד עם אחיה עופר פינקלר זכו ב-11 מדליות בסך הכל, 5 מדליות זהב ו-6 מדליות כסף.

18 2009 7,300 ספורטאים מ-55 מדינות
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המכביה השמונה-עשרה

השחיין ג'ייסון ליזאק, האלוף האולימפי (בייג'ינג 2008) מארצות הברית ואלוף העולם, הדליק את הלפיד בטקס הפתיחה של המכביה. במשחקים עצמם הוא זכה ב-4 מדליות זהב. השחיינית אנדראה מורז מארצות הברית הייתה הספורטאית המצטיינת לאחר שזכתה ב-9 מדליות, מהן 5 זהב ו-4 כסף.

19 2013 7,500 ספורטאים מ-71 מדינות
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המכביה התשע-עשרה

אלי רייזמן, האלופה האולימפית בהתעמלות מכשירים מארצות הברית, הדליקה את הלפיד בטקס בפתיחה נערך באצטדיון טדי בירושלים ב-18 ביולי 2013.

20 2017 10,000 ספורטאים מ-80 מדינות
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המכביה העשרים

משחקי המכביה ייערכו בכל רחבי מדינת ישראל, עם זאת, בעקבות החלטת ממשלת ישראל, חלק ניכר מהם ייערכו בירושלים. המכביה תעמוד בסימן 50 שנה לאיחוד ירושלים.

תחרויות הספורט של מכבית הנוער יערכו בחיפה.

כרזות וסמלי המכביה לאורך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

את סמלי המכביות ה-9 עד ה-16, מלבד זה של המכביה ה-11, עיצב האמן דן ריזינגר.[12]

ענפי הספורט במכביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדליות במכביה ה-18 מקדימה
מדליות במכביה ה-18 מאחור

ענפי הספורט במכבייה:

הזוכים בריצת 10,000 מטר במכביה השלישית
בול שהונפק לציון 25 שנה למכביה (הונפק ב-20 בינואר 1958)

משתתפים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המשתתפים במשחקי המכביה היו אלופים אולימפיים ובעלי מדליות אולימפיות, אלופי עולם ושיאני עולם:

תרומת המכביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכביות תרמו לפיתוח הספורט בישראל וכן הצליחו כאירוע יהודי כלל עולמי אם כי רבים מהספורטאים המשתתפים בה נחשבים רק לספורטאים חובבים ולרוב בתחרויות המכביה השונות לא נשברים שיאי ספורט בינלאומיים אך ייתכנו שיאים מקומיים.

עם זאת חלק מהספורטאים שלקחו חלק ב"מכביה" זכו לאחר מכן בהצלחה ב"אולימפיאדה" כשהדוגמה הקלאסית היא השחיין מארק ספיץ שזכה לאחר השתתפותו ב"מכביה" בשבע מדליות אולימפיות. דוגמה אחרת היא טל ברודי, שלאחר ששחק בטורניר הכדורסל של "המכביה" בנבחרת ארצו חזר לאחר מכן לארץ לצמיתות והפך לעמוד התווך של נבחרת ישראל בכדורסל ולאגודת מכבי ותרם להצלחתם במישורים הבינלאומיים.

על מסורת ה"מכביות" העיב אסון המכביה, שבו נהרגו ארבעה חברי המשלחת האוסטרלית כתוצאה מהתמוטטות גשר מעל הירקון בעת טקס הפתיחה של "המכביה ה-15" בשנת 1997. בעקבות זאת ב"מכביה ה-16" חלה נסיגה גדולה בכמות הספורטאים המשתתפים וכן היא הועתקה לראשונה לירושלים.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסורת המכבייה מבקשת להדגיש זהות יהודית, ועל כך ספגה ביקורת מאנשים וגופים שונים הטוענים כי מדובר באקט גזעני[13][14] זאת, אף על פי שקיימים טורנירי ספורט אחרים בעולם המבוססים על זהות משותפת כמו זהות דתית (משחקי אחוות האסלאם), האתנית (המשחקים הפאן ערביים), ההיסטוריה הקולוניאליסטית (משחקי חבר העמים הבריטי) ועוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יואב בורוביץ', המכביה ה-17 נפתחה בקריאה של שרון: "תעלו לישראל", באתר הארץ, 12 ביולי 2005
  2. ^ שלמה מוזר סופרנו, הופעת ראווה המונית ל"הפועל" במכביה הרביעית, דבר, 17 בספטמבר 1953
  3. ^ במכביה ה-4, דבר, 23 בספטמבר 1953
  4. ^ המכביה ה-6 נינעלה בטקס קצר ומוצלח, מעריב, 6 בספטמבר 1961
  5. ^ יעקב פתאל, כוכבים רבים בין 1500 הספורטאים - באי המכביה, דבר, 27 ביולי 1969
  6. ^ אלוף אולימפי בין ארבעה האתלטים מקניה למכביה, מעריב, 13 ביולי 1973
  7. ^ יוסף יקותיאליהקונגרס העולמי של ה"מכבי", דואר היום, 21 ביולי 1929
  8. ^ מדור הספורט - תוצאות ההתחרויות במכביה, דואר היום, 8 באפריל 1932
  9. ^ המנצחים במכביה הראשונה והישגיהם, דואר היום, 2 באפריל 1935
  10. ^ מעריב לספורטאים - אלופי המכביה ה-7, מעריב, 1 בספטמבר 1965
  11. ^ א. נוי, במחיצתו של שפיץ שיפרה השחייה הישראלית 13 שיאים ו-4 שיאי נוער, דבר, 10 באוגוסט 1969
  12. ^ 12.0 12.1 עודד בן יהודה, באולימפיאדה הזו הרבה יותר קל עם המדליות: המכביה ה-20 יוצאת לדרך, באתר Xnet‏, 22 באוגוסט 2016
  13. ^ רון קופמן, ‏המכביה היא המפעל הכי גזעני בספורט העולמי, באתר מעריב השבוע, 18 ביולי 2013
  14. ^ אילנה ברגר, ‏מכביה זה ליהודים, באתר ‏mako‏‏, ‏21 ביולי 2009‏