ג'רג' גאבור (רופא)
 | |
| לידה |
17 בדצמבר 1913 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
8 ביוני 1979 (בגיל 65) בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית |
| שם לידה |
Grünwald György |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| השכלה |
אוניברסיטת פץ' (1938) |
  | |
ג'רג' גאבור (בהונגרית: Gábor György; בודפשט, 17 בדצמבר 1913 – בודפשט, 8 ביוני 1979) היה רופא (MD), ברפואה פנימית, קרדיולוג יהודי-הונגרי פרופסור באוניברסיטה, בעל דוקטורט ברפואה (1965). ג'רג' גאבור היה פרופסור, מנהל המחלקה הפנימית מספר 4 באוניברסיטת זמלווייס בבודפשט ומנכ"ל המכון הלאומי ההונגרי לקרדיולוגיה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'רג' גאבור נולד במשפחה יהודית. אביו היה וטרינר. הוא סיים את לימודיו בתיכון בבירת הונגריה בגימנסית דניאל ברז'ני, שם רכש את יסודות השכלתו הכללית הרחבה. לאחר סיום לימודיו למד במשך שנתיים במכללה לרפואה וטרינרית בבודפשט, ולאחר מכן בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת פץ', שם קיבל תואר ברפואה בשנת 1938. השנה הייתה תקופת החוק היהודי הראשון. במרפאה האוניברסיטאית לא היה מקום לרופא יהודי ובשנים 1938–1940 עבד גאבור במחלקה הראשונה ב"בית החולים מיקלוש הורטי" בדרך מגלודי בבודפשט ואחר כך בשנים 1940–1941 (כשכבר נחקקו גם החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי) בהמחלקה השנייה של בית החולים רוקוש. בין השנים 1941 לבין 1944 מצא עבודה במחלקה הקלינית והאבחונית של בית החולים בעיר באיה, שם בשנת 1943 הפך למומחה לרפואה פנימית. בשל חיוניות מקצועו הצליח לשרוד את השואה.
אחרי מלחמת העולם השנייה נעלמו ההגבלות בשל יהדותו. תחילה עבד ב"בית החולים של רכבות הונגריה" ( MÁV) ובשנת 1946 עבר לאוניברסיטה לרפואה של בודפשט, שם נשאר עד מותו. בספטמבר 1948 מונה למרצה ללא תשלום. בשנת 1951 מונה לפרופסור חבר, בשנת 1959 מונה הפך לפרופסור במרפאה הפנימית של ה- Semmelweis Medical One. הוא מונה למכון לקרדיולוגיה בשנת 1966 ועבד שם עד מותו, משנת 1977 כראש המכון. הוא עבד בעבודה מדעית עצמאית מאז 1948.
השינוי הגדול בחייו התרחש כאמור כאשר לאחר מותו של פרופסור ג'רג' גוטזגן, בשנת 1966 מונה גאבור למנהל מחלקה 4 בקליניקה ולראש המחלקה בדרגה האוניברסיטאית ולמנכ"ל המכון הלאומי ההונגרי לקרדיולוגיה. המכון נוסד בשנת 1957 על ידי ג'רג' גוטזגן בתנאים גרועים מאוד. בעבודתו החרוצה והמצוינת גאבור הביא את הקרדיולוגיה ההונגרית לרמה בינלאומית. הוא עקב בנאמנות אחר המסורות של גוטזגן, הן בתחום החינוך, הן במחקר ובעבודה הקלינית. צוות המחקר שלו זכה להכרה בינלאומית בכך שהיה בין הראשונים שתיארו את תפקידם של קטכולאמינים בפיתוח נמק שריר הלב.
עבודתו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]
גאבור התעניין בעיקר באלקטרוקרדיוגרפיה (א.ק.ג.), בהמשך התעניין בדינמיקה של הלב. הוא הגן על עבודת הדוקטורט שלו בנושא זה. אספקת הדם של הלב עצמו, הפתומכניזם של מחזור הדם הכלילי, היו נושאי המחקר. בזכות עבודתו, ברמה גבוהה של קרדיולוגיה, זכה ביוקרה בינלאומית והמכון לקרדיולוגיה הפך לאחד ממרכזי ההתייחסות של ארגון הבריאות העולמי (WHO).
הוא פרסם כמאה מאמרים מדעיים בתחום הקרדיולוגיה, וכעשרה ספרים ופרקי ספרים שמשמרים גם את תוצאות עבודתו.
מאז 1958, האגודה הבינלאומית לקרדיולוגיה והחברה האירופית לקרדיולוגיה. הוא השתתף בכל הקונגרסים והעביר הרצאות. מאז הקמתו, הוא היה נשיא האגודה לקרדיולוגים ההונגרית וחבר מועצת המנהלים שלה. מאז 1969 הוא מונה למומחה של ארגון הבריאות העולמי (WHO). פרופסור גאבור היה גם העורך הראשי של Cardiologia Hungarica.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספרו של ג'רג' גאבור : Cardiologia az orvosi gyakorlatban. קרדיולוגיה בפרקטיקה הרפואית ב"ספריית הרופא המתמחה". הוצאת Medicina. 1972
- ביוגרפיה של ג'רג' גאבור ב-Arcanum
- ג'רג' גאבור ב-INFOMED מאמרו של ד"ר אלכסנדר אמד חיפה, ישראל
- ג'רג' גאבור באתר "קברים לאומיים"