ג'רג' ראנקי (מלחין)

ג'רג' ראנקי
Ránki György

לידה	30 באוקטובר 1907 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	22 במאי 1992 (בגיל 84) בודפשט, הונגריה
שם לידה	Reisz György
מוקד פעילות	הונגריה
מקום לימודים	האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט
סוגה	אופרה, wind music, אורטוריה, פסקול סרטים
שפה מועדפת	הונגרית
כלי נגינה	פסנתר
בן או בת זוג	Júlia Tóth
פרסים והוקרה	פרס קושוט (1954) אמן דגול של הונגריה (1988) אמן מצטיין של הונגריה (1963) פרס פרנץ ארקל (1952) פרס פרנץ ארקל (1957)
פרופיל ב-IMDb

György Ránki (במקור רייס, בהונגרית: Ránki György;‏ בודפשט, 30 באוקטובר 1907 – בודפשט, 22 במאי 1992) היה מלחין יהודי-הונגרי זוכה פרס קושוט (הפרס הממלכתי הגבוה בהונגריה, מקביל לפרס ישראל).

החיים שלו, העבודה שלו

ג'רג' רייס נולד במשפחה יהודית ברבע 6 של בודפשט, כבנם של ד"ר פרידייש רייס כימאי, ושל רוזליה סידוניה הניג (1875–1945). בשנת 1912, הוא ואביו המירו את דתם לקלוויניסטית (אין על כך תיעוד). הוא למד קומפוזיציה אצל זולטאן קודאי בין השנים 1926 לבין 1930 באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. לאחר מכן עסק במחקר של מוזיקת העם במוזיאון האתנוגרפי לצד לאסלו לייטה. בשנים 1947–1948 עמד בראש מחלקת המוזיקה של הרדיו ההונגרי, ולאחר מכן חי בפריז ובלונדון בין 1948 לבין 1949.

הוא היה מלחין רב-צדדי שלא הפלה בין ז'אנרים. לפי השקפתו, ניתן ליצור יצירות ערכיות וגם חסרות ערך בכל ז'אנר. הוא כתב אופרות, מחזות זמר, בלט, מוזיקת סרטים, מוזיקה נלווית להצגות תיאטרון ולמחזות רדיו, יצירות תזמורת וקאמרית וגם שירים. יצירתו הפופולרית והידועה ביותר היא האופרה "בגדיו החדשים של ההמלך פומאדה" (The Pomade King's New Clothes), שאת הטקסט שלה כתבה אמי קארואי, על פי אגדה של אנדרסן, לבקשת הרדיו ההונגרי (לימים הוא הלחין שתי סוויטות מהחומר המוזיקלי של היצירה ). האופרה הוצגה בבית האופרה של בודפשט ב-6 ביוני 1953. יצירה פופולרית נוספת שלו היא המחזמר "שלושת הלילות של אהבה", שאת מילותיו כתבו מיקלוש הובאי ואישטוואן וש, ונעשתה ממנו גם גרסת קולנוע וטלוויזיה. הוא הלחין אופרת מסתורין בנושא "טרגדיית האדם", המבוססת על הדרמה טרגדיית האדם של אימרה מדאץ' (1970), אך כתב אופרות נוספות אחדות.

הוא הלחין גם קנטטה, למשל, המבוססת על שירו של אטילה יוז'ף, "בשולי העיר" (A város peremén), ואורטוריה המבוססת על שירו של מיקלוש רדנוטי, "Á la recherche". בין פרטי הסרט שלו, ראוי להזכיר את המוזיקה שכתב לסרט מצויר, המחזה "שני וידויים (Két vallomás) בבימויו של מארטון קלטי, שצולם ב-1962, ואת הסרט המפורסם קרוסלה (סרט) מאת זולטאן פאברי.

עבודתו זכתה להכרה בפרסים רבים, שלושה ימים לפני מותו קיבל את הצלב האמצעי של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה על מפעל חייו.

פרסים והכרות

• פרס ארקל (1952 – כיתה א'), 1957 – כיתה ב'. תוֹאַר)
• פרס קוסות ' (1954, זכה על ידי המלך פומאדה )
• אמן מכובד (1963)
• דרגת זהב לפי סדר עבודה (1967)
• פרס פרו-ארטה (1970)
• מסדר ההצטיינות להונגריה הסוציאליסטית (1977)
• פרס ברטוק-פסטורי (1987)
• אמן מצטיין (1988)
• צלב אמצעי של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של הונגריה (1992)

יצירותיו העיקריות

אופרות

• בגדיו החדשים של ההמלך פומאדה (מבוסס על האגדה של הנס כריסטיאן אנדרסן לטקסט מאת אמי קארואי), (1953)
• טרגדיית האדם (מבוססת על הדרמה טרגדיית האדם של אימרה מדאץ') (1970)
• The Lunar Boatman (מאת שאנדור וורס) (1979)

אופרטה

• בחירת גברת (אופרה ב-3 מערכות) הלברית נכתבה על ידי ארנה אינוצנט וינצה ורז'ה טרק מסיפורו הקצר של טיבור צ'רש (בודפשט, 12 באוקטובר 1958)

מחזמר

• שלושת הלילות של אהבה - מלות השירים: אישטוואן וש, לברית: מיקלוש הובאי (תיאטרון פטפי, 12 בינואר 1961 )

אורטוריות

• 1944 Cantus urbis (מיקלוש רדנוטי)
• שיר על העיר (טיבור דרי), 1972
• קין והבל, 1992

בלט

• קרקס - סצינות חלום פנטסטיות בחמש תמונות, עם הקדמה (דרמת ריקוד סימפונית המבוססת על סיפורה הקצר של פרידייש קארינתי), (1965)
• שיקוי קסם (1975)
• האביר פזמן (על פי יאנוש אראן) (1956)

יצירות תזמורת, יצירות קונצרט

• שתי סימפוניות
• תחרות ויולה
• קונצ'רטינו לצימבלום ותזמורת
• 1514 לפסנתר ולתזמורת

מוזיקה קאמרית

• רביעיית מיתרים
• סרנדה של הדרקון בעל שבעת הראשים
• 1960 פנטארופוניה

עשרים מוזיקות במה

• מי המנצח - משחק שירי ילדים, מתוך ספרו של לאסלו הארש The Winners Are Wanted. (תרגיל בוקר, חבר השופטים כאן. איך הבנות...)

חמישים פסקולי סרטים

• Édes Anna
• Két vallomás (benne a Párizsban szép a nyár című keringő)
• Körhinta
• Hattyúdal (benne a slágerré vált Villa Negra románca című filmbetét)
• A kiskakas gyémánt félkrajcárja
• A beszélő köntös
• Két bors ökröcske
• Mekk Elek, az ezermester
• Zsoltár gyermekhangra
• Utazás a koponyám körül
• A Pendragon legenda (1974)

מוזיקה לחרוזיה של בטו קטלין ראנקי::

• Emberiség
• Invokáció a kék madárhoz
• Két karodban
• Óda a természethez
• Régmúlt időkben merültem
• The Poet´s Song

דיסקוגרפיה

• 1973 – Zeneművek a főváros egyesítésének 100. évfordulójára. Hungaroton SLPX 11699 (közreműködő)
• 1988 – A Rádiózenekar fúvósötöse. Radioton SLPX 31084 (közreműködő)
• 1995 – Kortárs magyar fúvószene. Hungaroton HCD 31612 (közreműködő)
• 1996 – Magyar zeneszerzők rézfúvós kamarazenéje. Hungaroton HCD 31680 (közreműködő)
• 1997 – Kortárs magyar szerzők művei cimbalomra. Hungaroton HCD 31669 (közreműködő)
• 1997 – Kortárs magyar zene trombitára és hárfára. Hungaroton HCD 31734 (közreműködő)
• 2001 – Ránki György: Pomádé király új ruhája. Hungaroton HCD 31971 (saját)

לקריאה נוספת

• עורך אנדראש סקיי: מי זה מי במוזיקה ההונגרית? הוצאת מוזיקה, בודפשט, 1988. עמ' 376. מסת"ב 9633306728
• אמוקה מיהאליק: הקשבתי לבכורה של ההצגה המוזיקלית-רדיו "הזוכה האלמוני" ברדיו קושוט כשהייתי ילדה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'רג' ראנקי בוויקישיתוף

• ג'רג' ראנקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ג'רג' ראנקי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• תמונה של ראנקי
• תמונה של ראנקי, 1987.
• תכנייה: בגדיו החדשים של המלך פומאדה. אכסניית MR לילדים
• תכנייה: בגדיו החדשים של המלך פומאדה - סוויטת פידליו
• תכנייה: 1514 - פנטזיה. פידליו
• מבקר אמנות: אריסטופנס. פידליו
• György Ránki 100. קפה מומוס
• סקירת Pomade. מוּסִיקָה
• לקסיקון התיאטרון ההונגרי
• מוזיקת סרטים
• ראיון עם מלחיני מוזיקת סרטים
• מי המנצח? – קטע פסנתר