הנס כריסטיאן אנדרסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנס כריסטיאן אנדרסן

הנס כריסטיאן אנדרסן (דנית: Hans Christian Andersen, , 2 באפריל 1805- 4 באוגוסט 1875) היה סופר ומשורר דני שנודע במעשיות ובסיפורי הילדים שלו.

סיפוריו מיועדים לא רק לילדים כי אם גם למבוגרים. כתב גם מחזות, רומנים וספרי מסע.

משפחתו וילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרסן נולד בשכונות העוני של העיר אודנזה, דנמרק ב-2 באפריל 1805. אביו, הנס אנדרסן, היה סנדלר משכיל. אמו, אן מרי אנדרסדטר, הייתה כובסת. אף על פי שאמו הייתה חסרת השכלה, היא פתחה בפני אנדרסן הצעיר את עולם הפולקלור. אמו נפטרה בשנת 1833, לאחר שהתמכרה לשתיית אלכוהול. אחותו למחצה של אנדרסן, קארן מרי, עבדה ככל הנראה כיצאנית, ויצרה קשר עם אחיה פעמים ספורות בלבד בטרם מותה בשנת 1846. המשפחה הייתה ענייה והתגוררה בדירה בת חדר אחד.

בשנת 1816 נפטר אביו, ואנדרסן הפסיק ללכת לבית הספר. הוא בנה תיאטרון בובות קטן והיה מעסיק עצמו בתפירת בגדים לבובות. הוא אהב מאוד ספרות, במיוחד את המחזות של לודוויג הולדברג וויליאם שייקספיר, והיה ממחיז אותם בעזרת בובותיו.

אחר כך עבד אנדרסן תקופה קצרה כשוליה של חייט, והחל לעבוד במפעל טבק. בגיל 14 עבר אנדרסן לקופנהגן במטרה לפתוח בקריירה של שחקן, הוא בורך בקול טנור מצוין. למרות הקשיים הצליח אנדרסן לסלול את דרכו לתיאטרון המלכותי. אותו נאלץ לעזוב לאחר שהשתנה קולו.

בשנת 1822 קיבל אנדרסן מלגה לבית הספר היסודי של סלגלס מקולין, במאי בתיאטרון המלכותי. אנדרסון היה בן 17 ולמד עם ילדים בגילאי 12. הוא התגורר בביתו של המנהל, מייסלינג, שניסה לעזור לו להשתלב בחיים ולהתגבר על רגישותו המוגזמת. מאוחר יותר התקבל אנדרסן לאוניברסיטת קופנהגן שם השלים את חינוכו.

חייו כסופר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1822, עוד בטרם נכנס לבית הספר היסודי של סלגלס, פרסם אנדרסן את ספרו הראשון. ב-1829 זכה להצלחה יחסית בעקבות פרסום הספר "מסע ברגל מתעלת הולמנס לנקודה המזרחית של אמגר" שכלל קובץ סיפורים דמיוניים.

בשנת 1831 החל אנדרסן לטייל בכל רחבי אירופה, והוא כתב תיאורי מסע על שבדיה, ספרד, איטליה, פורטוגל והמזרח התיכון. במהלך טיוליו פגש אנדרסן בויקטור הוגו, בהיינריך היינה, בבאלזאק, באלכסנדר דיומא ובצ'ארלס דיקנס.

את פריצת הדרך שלו כסופר עשה אנדרסן בשנת 1835, עם פרסום "המאלתר". היה זה ספר אוטוביוגרפי שתיאר את כניסתו של ילד עני אל החברה. הספר זכה להצלחה ובמשך חייו של אנדרסן היה למפורסם שבכתביו. ב-1837 פרסם אנדרסון את "רק כנר", שנחשב לטוב שברומניו. לאחר מכן הפנה אנדרסן את מרצו לתיאטרון, עד 1840, אז פרסם את קובץ הסיפורים "ספר התמונות ללא תמונות". למרות הצטיינותו בכתיבת סיפורי אגדות, שאף אנדרסן להתקדם ולהצליח כנובליסט וכמחזאי.

בין השנים 1835 - 1872 פרסם אנדרסן סיפורי אגדות לילדים. הוא היה מפרסם את סיפוריו בכל שנה בחג המולד, כאשר השתמש בסיפורים ששמע בילדותו ובהדרגה החל להמציא סיפורים משלו. הקובץ השלישי, שפורסם ב-1837, הכיל את "בגדי המלך החדשים" ו"בת הים הקטנה". סיפורים מפורסמים נוספים שפורסמו בקבצים אלו הם "הברווזון המכוער", "הנסיכה על העדשה", "חייל הבדיל" ו"מלכת השלג". הוא נהיה ידוע כאבי האגדות המודרניות, שכן חלק גדול מאוד מסיפוריו היה מקורי: רק אחדות מבין האגדות היו מבוססות על פולקלור.

בחג המולד ב-1872 פרסם אנדרסן את קובץ האגדות האחרון. באביב אותה שנה נפגע אנדרסן באופן חמור לאחר שנפל ממיטתו, ומאז לא החלים לגמרי. הוא נפטר ב-4 באוגוסט 1875 בבית בשם "רולייד" בסמוך לקופנהגן והוא בן 70. נטמן בבית הקברות אסיסטנס שבקופנהגן.

ב-14 בדצמבר 2012 פורסם כי באוקטובר 2012 נמצאה יצירה אבודה של אנדרסן בשם "נר החלב", שכתב בגיל 18. אורך היצירה הינו שישה דפים.

סיפורים ידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרסן בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ק.ב. בורנט, בן הסנדלר – חיי האנס כריסטיאן אנדרסן, תרגום מ. בן אליעזר, עם עובד, 1960

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]