גביע הנהרות
גביע הנהרות או כוס הישועות לרש"ש הוא גביע או כוס שעליו חרוט (מבפנים) שמות של ארבעת הנהרות היוצאים מגן עדן בסדרים שנים ובחילופים שונים, על פי האמונה שתייה מהכוס גורמת לפלאים גדולים, ובעיקר לרפואה.
יש שטענו שצורת עשיית הסגולה שונה מהמקובל, ועשייתה בצורה המקובלת לא גורמת לכלום.
מקור הסגולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסגולה מיוחסת לרש"ש אך הייחוס הוא שגוי, הסגולה מופיעה לראשונה אצל הרב אברהם חמוי שכותב כן בשם רבי יוסף טאיטאצאק,[1] דבריו הוכנסו על ידי הרב מסעוד אלחדד לסידור הרש"ש.[2]
הסגולה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב חמוי מביא בשם טאיטאצאק ארבע אופציות לבצע את סגולת ארבעת הנהרות.
- לכתוב את הפסוקים על קלף או נייר להמיס אותם ביין או מים ולשתות את התמיסה
- לחרוט את הפסוקים על טס כסף ולענוד את הטס כקמיע
- אזכור הפסוקים והצירופים בפה לאחר ההבדלה
- שאלת חלום – אמירת הפסוקים לפני השינה
בסוף דבריו כתב ”וטוב לכתבם בכוס ותשים בו יין ותאמר עליו ההבדלה ותמחם ותשתה היין וכן תעשה בכל שבוע”, יש שהבינו מדבריו שאפשר לחרוט את הפסוקים על גבי הכוס, אך בדבריו מפורש שיש למחות – להמיס את הקלף שעליו כתובים הפסוקים, בעקבות כךאין מקור לצורת עשיית הסגולה הנהוגה כיום – חריטה בכוס.
יש שטענו שכשחורט את הפסוקים על גבי כוס בצורה הפוכה היין נכנס לתוך צורת האותיות ויוצר אותיות שעשויות מיין, מנגד טענו שאם כך יש לכוון את השמות והצירופים בעת השתייה,[3] עוד כתבו שלפי זה יש לעשות את כוס היין בצורה ידנית ולא באמצעות מכונה.
בשם הרב יצחק כדורי נאמר שגם בנעשה על ידי מכונה יש סגולה.[4]
רבי יוסף חיים מבגדאד כתב בשו"ת תורה לשמה שמותר למחוק את הפסוקים ואין בזה איסור של מחיקת פסוקים מהתורה, עוד כתב שגם אם עושה הסגולה הקיא את מה ששתה, הסגולה עדיין פועלת.[5]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב לוי פריינד, סגולת ארבע הנהרות כיצד?, קובץ אור ישראל, תמוז תשס"ד, שנה ט גיליון ד, (לו) עמ' רל - רלד, באתר היברובוקס
הרב מאיר אליהו | כוס הישועות | יזדים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 01:15:31)- הרב מאיר אליהו, בנוגע לסגולת גביע הנהרות, מרכבות ארגמן, חלק ו סימן ח, ירושלים תש"פ, עמ' קיד - קכז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרב אברהם חמוי, לדרש אלקים, ליוורנו תרל"ט, פרק ג אות יד, עמ' כב:, באתר היברובוקס
- ^ הרב יעקב הלל, וישב הים, חלק ג סוף סימן לו
- ^ כדברי מהר"י טאיטאצאק הכותב שיכוון בשעת הכתיבה
- ^ הרב יודה שינפלד, אוסרי לגפן, חלק יב א, עמ' שלו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); הרב יצחק כדורי, דברי יצחק, שער השמירה סימן ז עמ' קסט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ רבי יוסף חיים מבגדאד, תורה לשמה, סימן תקיג