פרמייר ליג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פרמייר ליג
Premier League
עונת 2023/2024 בפרמייר ליג
שם מלא פרמייר ליג
תחום כדורגל
ארגון התאחדות הכדורגל האנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות אנגליהאנגליה אנגליה
ויילסויילס ויילס
קונפדרציה אופ"א
קבוצות 20
תקופת הפעילות 1992–הווה (כ־32 שנים)
אלופה נוכחית מנצ'סטר סיטי (7 זכיות) (2022/2023)
מירב הזכיות מנצ'סטר יונייטד (13 זכיות)
מפעל מקביל גביע ה-FA, גביע הפוטבול ליג
מפעל נמוך פוטבול ליג צ'מפיונשיפ
www.premierleague.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוגו הפרמייר ליג בשנים 1992–2016

הפרמייר ליגאנגלית: Premier League), ומחוץ לאנגליה נודעת בשם הפרמייר ליג האנגלית (English Premier League, ובראשי תיבות EPL), היא ליגה אנגלית מקצוענית בכירה למועדוני כדורגל. היא הליגה העליונה במבנה ליגות הכדורגל באנגליה, ותחרות הכדורגל המרכזית במדינה. בליגה משחקים 20 מועדונים, והיא מבוססת על שיטת עלייה וירידה עם הפוטבול ליג. הליגה היא אגודה שבה 20 המועדונים החברים פועלים כבעלי מניות. העונה נמשכת מאוגוסט עד מאי, כאשר כל הקבוצות משחקות 38 משחקים. משנת 2001 ועד שנת 2016 היא מומנה על ידי בנק ברקליס, ולכן הייתה נקראת רשמית בשם הממותג ברקליס פרמייר ליג.

הליגה נוסדה ב-20 בפברואר 1992 בשם "FA פרמייר ליג", לאחר החלטה של מועדוני הליגה הראשונה של הפוטבול ליג לצאת מהפוטבול ליג, שנוסדה במקור ב-1888, וניצלו את עסקי שידורי הטלוויזיה הרווחיים. הפרמייר ליג הפכה מאז לליגת הספורט הנצפית ביותר בכל העולם.[1] היא ליגת הכדורגל הרווחית ביותר, עם הכנסה משותפת של המועדונים של כ-1.4 מיליארד ליש"ט בעונת 2005/2006, עם ציפיות להרוויח כ-1.8 מיליארד בעונת 2007/2008 בעקבות שיתוף התקשורת.[2] היא אף מדורגת ראשונה בדירוג הליגות של אופ"א המבוסס על ההופעות במסגרות האירופיות במשך חמש השנים האחרונות. מהליגה האנגלית יצאו הקבוצות הטובות באירופה. חלק גדול מהקבוצות בליגה מגיעות באופן קבוע לשלבים גבוהים במפעלים אירופאים. הליגה גם נחשבת לתחרותית ביותר כאשר ברוב המקרים יש יותר מ-2 קבוצות המתחרות על האליפות, ומאזן הזכיות בליגה מתפרש באופן שווה יחסית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצא[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות הצלחה משמעותית באירופה במהלך שנות ה-70, שנות ה-80 סומנו כנקודת שפל עבור הכדורגל האנגלי: אצטדיונים נהרסו, האוהדים סבלו ממבנים קלוקלים, האלימות גברה, והמועדונים האנגלים נאסרו מלשחק בתחרויות האירופיות, בשל אירועי אסון הייזל בשנת 1985.[3] הליגה הראשונה של הפוטבול ליג, שהייתה הליגה העליונה בכדורגל האנגלי מאז 1988, הייתה מאחורי ליגות כמו הסרייה א' האיטלקית ולה ליגה הספרדית מבחינת כמות הצופים וההכנסות, ומספר שחקני צמרת אנגלים עברו לשחק במדינות אחרות.[4] עם זאת, בתחילת שנות ה-90 מגמת הירידה החלה להיפסק; ונבחרת אנגליה הצליחה בגביע העולם 1990, כאשר הגיעה לחצי הגמר. אופ"א, הגוף המנהל את הכדורגל האירופי, הסירה את השעיית המועדונים האנגלים, שנמשכה חמש שנים, מהמפעלים האירופיים ב-1990 ודו"ח טיילור על תקנות הבטיחות באצטדיונים, שהציע שיפורים יקרים לבניית אצטדיונים מלאי-מושבים כתוצאה מאסון הילסבורו, פורסם בחודש ינואר של אותה שנה.[5]

הכסף משידורי הטלוויזיה הפך גם הוא לחשוב הרבה יותר; הפוטבול ליג קיבלה 6.3 מיליון ליש"ט עבור הסכם לשנתיים ב-1986, אך כאשר העסקה חודשה ב-1988, המחיר עלה ל-44 מיליון ליש"ט על פני ארבע שנים.[6] המשאות ומתנים של 1988 היו הסימנים הראשונים לצמיחת ליגה; עשרה מועדונים רצו לעזוב והקימו את ה"סופר ליג", אבל לבסוף שוכנעו להישאר.[7] כאשר האצטדיונים שופרו וכמות הצופים במשחקים וההכנסות עלו, קבוצות הצמרת במדינה שקלו שנית לעזוב את הפוטבול ליג על מנת ליהנות מהכסף הרב שהחל לזרום לספורט.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיומה של עונת 1991, בהצעה להקמת ליגה חדשה נרשם כי היא תביא כסף רב יותר למשחק. הסכם חברי המייסדים, נחתם ב-17 ביולי 1991 על ידי המועדונים מהליגה הראשונה, קבע את העקרונות הבסיסיים להקמת הליגה החדשה בשם "FA פרמייר ליג".[8] האישור למועדונים האנגליים לשחק שוב באירופה נחשב להכרחי, בשל הכישרון הרב של הקבוצות האנגליות.[4]

בשנת 1992 מועדוני הליגה הראשונה נפרדו מהפוטבול ליג ביחד וב-27 במאי 1992 ה-FA פרמייר ליג הוקמה כחברה מוגבלת שפעלה מתוך משרד בהתאחדות הכדורגל האנגלית, מאוחר יותר המשרד הראשי בשער לנקסטר.[4] זה הוביל לפירוק של הפוטבול ליג בת 104 השנים שהייתה עד אז בעלת ארבע חטיבות (ליגות); הפרמייר ליג הורכבה מחטיבה בודדת ואילו הפוטבול ליג משלוש. לא היה שינוי בפורמט התחרות – אותו מספר של קבוצות התחרו בליגה העליונה, והעליות והירידות בין הפרמייר ליג והליגה הראשונה של הפוטבול ליג החדשה נשארו מבוססים על אותם תנאים שהיו בין הליגה הראשונה והליגה השנייה הישנות.

22 המועדונים החונכים של הפרמייר ליג החדשה היו ארסנל, אסטון וילה, בלקברן רוברס, צ'לסי, קובנטרי סיטי, קריסטל פאלאס, אברטון, איפסוויץ' טאון, לידס יונייטד, ליברפול, מנצ'סטר סיטי, מנצ'סטר יונייטד, מידלסברו, נוריץ' סיטי, נוטינגהאם פורסט, אולדהאם אתלטיק, קווינס פארק ריינג'רס, שפילד יונייטד, שפילד ונסדיי, סאות'המפטון, טוטנהאם הוטספר ווימבלדון.

עונה ראשונה ושינויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרמייר ליג שוחקה לראשונה בעונת 1992/93, והורכבה במקור מ-22 מועדונים. השער הראשון בהיסטוריה של הפרמייר ליג הובקע על ידי בריאן דין משפילד יונייטד, במשחק בו ניצחה שפילד 1–2 את מנצ'סטר יונייטד. באליפות הראשונה בתולדות הליגה זכתה מנצ'סטר יונייטד. בעקבות דרישה של פיפ"א, הגוף המנהל את הכדורגל הבינלאומי, הליגות המקומיות הפחיתו את מספר המשחקים שכל קבוצה משחקת, ומספר המועדונים ירד ל-20 בשנת 1995, כאשר ארבע קבוצות ירדו מהליגה ושתי קבוצות בלבד עלו מליגת המשנה. ב-8 ביוני 2006, פיפ"א ביקשה שכל הליגות האירופיות המובילות, בהן הסרייה א' האיטלקית ולה ליגה הספרדית, ירדו ל-18 קבוצות בפתיחתה של עונת 2007/08, אך הפרמייר ליג התנגדה לשינוי.[9] בסופו של דבר פתחו את עונת 2007/08 פעם נוספת 20 קבוצות. הליגה שינתה את שמה מ-"FA פרמייר ליג" לשם הפשוט "פרמייר ליג" בשנת 2007.

מבנה ניהולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרמייר ליג פועלת כאגודה ויש בה 20 מועדונים חברים. כל מועדון הוא בעל מניות, עם קול אחד לכל אחד בסוגיות כדוגמת שינויי חוקים וחוזים. המועדונים בוחרים יושב ראש, מנהל כללי, ודירקטוריון על מנת לפקח על הפעולות היום-יומיות של הליגה.[10] התאחדות הכדורגל האנגלית לא מעורבת באופן ישיר בפעולות אלה של הפרמייר ליג, אך בעלת כוח שלילה כבעלת מניות מיוחדת במהלך בחירת הנשיא והמנכ"ל וכאשר החוקים החדשים מאומצים על ידי הליגה.[11]

הפרמייר ליג שולחת נציגים לפורום המועדונים האירופיים (European Club Forum) של אופ"א, מספר המועדונים והמועדונים עצמם הנשלחים נקבעים בהתאם לדירוגי אופ"א. פורום המועדונים האירופיים אחראי על בחירת שלושה חברים לוועד תחרויות המועדונים של אופ"א, שמעורב בפעולות של תחרויות אופ"א כדוגמת ליגת האלופות והליגה האירופית.[12]

התחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות וירידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם 20 מועדונים בפרמייר ליג. במהלך העונה בליגה, שנמשכת מאוגוסט עד מאי, כל מועדון משחק פעמיים נגד כל אחד מהמועדונים האחרים, פעם אחת באצטדיון הביתי שלו ופעם אחת באצטדיון של היריב, ובסך הכל 38 משחקים. הקבוצות מקבלות שלוש נקודות עבור ניצחון ונקודה אחת עבור תיקו. לא מושגות נקודות במקרה של הפסד. הקבוצות מדורגות תחילה לפי מספר הנקודות הכולל שהשיגו, לאחר מכן לפי הפרש השערים, ולאחר מכן לפי מספר השערים שהבקיעו. בסוף אותה עונה, המועדון עם מספר הנקודות הגבוה ביותר מוכתר כאלוף. אם מספר הנקודות שווה בין שני מועדונים או יותר, הפרש השערים ולאחר מכן מספר השערים שהובקעו קובעים את הקבוצה הזוכה. אם עדיין יש שוויון, הקבוצות שוקלות לחלוק את אותה עמדה. במקרה של שוויון על האליפות, על הירידה או על ההעפלה לתחרויות האחרות, משחק פליי-אוף במגרש נייטרלי (שאינו שייך לאף אחת מהקבוצות המשתוות) קובע את הדירוג.[13] הקבוצות המדורגות בשלושת המקומות הנמוכים ביותר יורדות לפוטבול ליג צ'מפיונשיפ, ושתי הקבוצות המדורגות ראשונות בפוטבול ליג, יחד עם מנצחת הפלייאוף המפגיש בין הקבוצות במקומות 3–6 בפוטבול ליג, עולות לפרמייר ליג במקומן.[14]

העפלה לתחרויות האירופיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2009/2010 השתנתה שיטת ההעפלה לליגת האלופות. ארבע הקבוצות העליונות בפרמייר ליג מעפילות לליגת האלופות, כאשר כל הקבוצות נכנסות ישירות לשלב הבתים של טורניר זה. בעבר שתי הקבוצות הראשונות בלבד העפילו אוטומטית. בעבר הייתה הקבוצה המדורגת רביעית נכנסת לליגת האלופות בסיבוב פליי-אוף בתור קבוצה שאינה אלופה, וחייבת ניצחון במפגש כפול על מנת להיכנס לשלב הבתים.[15] הקבוצה המדורגת חמישית מעפילה אוטומטית לליגה האירופית, שהחליפה את גביע אופ"א, והקבוצות המדורגות במקומות השישי והשביעי יכולות להעפיל גם הן, תלוי בזהות הזוכות בשני הגביעים המקומיים (גביע ה-FA וגביע הפוטבול ליג). אם אחת מזוכות הגביעים מעפילה לאירופה דרכו למרות מיקומה בליגה, הקבוצה המדורגת שישית בפרמייר ליג תעפיל לליגה האירופית. אם זוכות שני הגביעים יעפילו לאירופה למרות מיקומן בליגה, הקבוצות המדורגות במקומות השישי והשביעי יעפילו לליגה האירופית. סגניות הגביעים לא יעפילו לאירופה אם לא יעשו זאת באמצעות המיקום הסופי בליגה.[16] מקום נוסף בליגה האירופית ניתן להשגה דרך זכייה בדירוג המשחק ההוגן של אופ"א, כמו קודם לכן. אם לפרמייר ליג יש את אחד משלושת דירוגי המשחק ההוגן הגבוהים באירופה, המדורגת הגבוהה ביותר בדירוג המשחק ההוגן של הפרמייר ליג שלא העפילה לאירופה תעפיל בכל זאת אוטומטית לסיבוב המוקדמות הראשון של הליגה האירופית.[17]

ארסנל וברנלי מתחרות בגביע ה-FA

חריגה ממערכת ההעפלה הרגילה לאירופה אירעה בשנת 2005, כאשר ליברפול זכתה בליגת האלופות, אך לא סיימה במקום המוביל למוקדמות ליגת האלופות בפרמייר ליג אותה עונה. אופ"א נתנה לליברפול היתר מיוחד להיכנס לליגת האלופות, מה שנתן לאנגליה חמש נציגות.[18] לאחר מכן, אופ"א קבעה שהאלופה הכהנת תעפיל לתחרות ליגת האלופות בעונה שלאחר מכן ללא קשר למיקומה בליגה המקומית.

הפרמייר ליג העפילה לאחרונה למקום הראשון בדירוג הליגות האירופיות של אופ"א בהתאם להופעות קבוצותיה במפעלים האירופיים בחמש השנים הקודמות. העפלה זו שברה את השליטה בת שמונה השנים של הליגה הספרדית, לה ליגה.[19] שלוש הליגות המובילות באירופה מורשות להכניס ארבע קבוצות לליגת האלופות. נשיא אופ"א מישל פלאטיני, הציע לקחת מקום אחד משלוש הליגות המובילות ולתת אותו לזוכת הגביע הלאומי. הצעה זו נדחתה לאחר הצבעה בכינוס הוועדה של אופ"א.[20] באותו מפגש, לעומת זאת, הוסכם כי הקבוצה המדורגת שלישית בארבע הליגות המובילות תזכה בהעפלה אוטומטית לשלב הבתים, טוב יותר מסיבוב המוקדמות השלישי, בעוד הקבוצה המדורגת רביעית תפגוש במשחק פליי-אוף קבוצה מאחת מ-15 הליגות המובילות באירופה.

נותני חסות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרמייר ליג נתמכת בידי נותני חסות מאז 1993. הספונסר יכול לקבוע את השם המסחרי של הליגה. הרשימה שלהלן מפרטת מי היו הספונסרים של הפרמייר ליג וכיצד הם קראו לתחרות:

  • 1993 - 2001: קרלינג (FA קרלינג פרמיירשיפ)
  • 2001 - 2004: ברקליירד (ברקליירד פרמיירשיפ)
  • 2004 - 2007: ברקלייס (ברקלייס פרמיירשיפ)
  • 2007 - 2016: ברקלייס פרמייר ליג[21]
  • 2016 - : אין חסות (פרמיירליג)

מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסך הכול 50 מועדונים שיחקו בפרמייר ליג מאז הקמתה ב-1992 ועד לסוף עונת 2022/2023. מועדון נוסף, (נוטס קאונטי) חתם על ההסכם המקורי שיצר את הפרמייר ליג, אך ירד לפני חניכת עונת הפרמייר ליג הראשונה ולא חזר לאחר מכן לליגה העליונה.

שישה מועדונים היו חברים בפרמייר ליג בכל עונה מאז פתיחתה. ארסנל, צ'לסי, אברטון, ליברפול, מנצ'סטר יונייטד וטוטנהאם הוטספר.[22] שבעה מועדונים זכו באליפות הפרמייר ליג: מנצ'סטר יונייטד (13), מנצ'סטר סיטי (2), צ'לסי (5), ארסנל (13), בלקברן רוברס (1), לסטר סיטי (1), וליברפול (1). לאורך ההיסטוריה, ארבע קבוצות מהפרמייר ליג זכו בליגת האלופות (מנצ'סטר יונייטד, ליברפול, צ'לסי ומנצ'סטר סיטי), קבוצה אחת (ליברפול) זכתה בגביע אופ"א, שתי קבוצות (צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד) זכו בליגה האירופית, שני מועדונים זכו בגביע אירופה למחזיקות גביע (צ'לסי וארסנל) וקבוצה אחת זכתה בקונפרנס ליג (וסטהאם יונייטד).

קבוצות לעונת 2023/2024[עריכת קוד מקור | עריכה]

20 הקבוצות הבאות מתחרות בפרמייר ליג במהלך עונת 2023/2024

קבוצה מיקום אצטדיון תכולה
אברטון ליברפול גודיסון פארק 40,537
אסטון וילה ברמינגהאם וילה פארק 42,778
ארסנל לונדון אצטדיון האמירויות 60,388
בורנמות' בורנמות' דין קורט 11,364
ברייטון אנד הוב אלביון ברייטון פאלמר 30,750
ברנטפורד לונדון האצטדיון הקהילתי 17,250
ברנלי ברנלי טרף מור 21,944
וולברהמפטון וונדררס וולברהמפטון אצטדיון מוליניו 31,700
וסטהאם יונייטד לונדון האצטדיון האולימפי 60,000
טוטנהאם הוטספר לונדון אצטדיון טוטנהאם הוטספר 62,062
לוטון טאון לוטון קנילוורת' רואד 10,356
ליברפול ליברפול אנפילד 54,074
מנצ'סטר יונייטד מנצ'סטר אולד טראפורד 75,731
מנצ'סטר סיטי מנצ'סטר אצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר 47,805
נוטינגהאם פורסט נוטינגהאם סיטי גראונד 30,446
ניוקאסל יונייטד ניוקאסל סנט ג'יימס פארק 52,387
פולהאם לונדון קרייבן קוטג' 19,359
צ'לסי לונדון סטמפורד ברידג' 41,798
קריסטל פאלאס לונדון סלהרסט פארק 26,255
שפילד יונייטד שפילד בראמל ליין 32,050

זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
ראו גם – זכיות לפי עונות באליפות אנגליה בעבר

זכיות לפי עונות בפרימיירליג[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קבוצה המסומנת בכתב מודגש זכתה בגביע ה-FA באותה העונה והשלימה דאבל מקומי.
עונה אלופה
1992/1993 מנצ'סטר יונייטד
1993/1994 מנצ'סטר יונייטד
1994/1995 בלקברן רוברס
1995/1996 מנצ'סטר יונייטד
1996/1997 מנצ'סטר יונייטד
1997/1998 ארסנל
1998/1999 מנצ'סטר יונייטד
1999/2000 מנצ'סטר יונייטד
2000/2001 מנצ'סטר יונייטד
2001/2002 ארסנל
עונה אלופה
2002/2003 מנצ'סטר יונייטד
2003/2004 ארסנל
2004/2005 צ'לסי
2005/2006 צ'לסי
2006/2007 מנצ'סטר יונייטד
2007/2008 מנצ'סטר יונייטד
2008/2009 מנצ'סטר יונייטד
2009/2010 צ'לסי
2010/2011 מנצ'סטר יונייטד
2011/2012 מנצ'סטר סיטי
עונה אלופה
2012/2013 מנצ'סטר יונייטד
2013/2014 מנצ'סטר סיטי
2014/2015 צ'לסי
2015/2016 לסטר סיטי
2016/2017 צ'לסי
2017/2018 מנצ'סטר סיטי
2018/2019 מנצ'סטר סיטי
2019/2020 ליברפול
2020/2021 מנצ'סטר סיטי
2021/2022 מנצ'סטר סיטי
2022/2023 מנצ'סטר סיטי

זכיות לפי קבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשי
ראו גם – טבלת זכיות לפי קבוצות באליפות אנגליה
מועדון זכיות שנות זכייה
מנצ'סטר יונייטד ‏13 1992/93, 1993/94, 1995/96, 1996/97, 1998/99, 1999/2000, 2000/01, 2002/03, 2006/07, 2007/08, 2008/09, 2010/11, 2012/13
מנצ'סטר סיטי 7 2011/12, 2013/14, 2017/18, 2018/19, 2020/21, 2021/22, 2022/23
צ'לסי 5 2004/05, 2005/06, 2009/10, 2014/15, 2016/17
ארסנל ‏3 1997/98, 2001/02, 2003/04
בלקברן רוברס ‏1 1994/95
לסטר סיטי ‏1 2015/16
ליברפול ‏1 2019/20

סיכום עונות הפרמייר ליג[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבלה זו מציגה את האלופה והסגנית בכל עונה של הפרמייר ליג, כמו גם את היורדות; וכמו כן את השחקן שזכה בתואר מלך השערים ומספר השערים שכבש. קבוצות המסומנות בכתב מודגש זכו בדאבל באותה עונה, וקבוצות המסומנות בכתב נטוי זכו בטרבל באותה עונה. בסוגריים מצוין מספר הנקודות שהשיגה הקבוצה.

עונה אלופה (מספר הנקודות שהשיגה) סגנית (מספר הנקודות שהשיגה) יורדות מלך השערים
1992/1993 מנצ'סטר יונייטד (84) אסטון וילה (74) קריסטל פאלאס
מידלסברו
נוטינגהאם פורסט
טדי שרינגהאם (נוטינגהאם פורסט, טוטנהאם הוטספר) – 22
1993/1994 מנצ'סטר יונייטד (92) בלקברן רוברס (84) שפילד יונייטד
אולדהאם אתלטיק
סווינדון טאון
אנדי קול (ניוקאסל יונייטד) – 34
1994/1995 בלקברן רוברס (89) מנצ'סטר יונייטד (88) קריסטל פאלאס
נוריץ' סיטי
לסטר סיטי
איפסוויץ' טאון
אלן שירר (בלקברן רוברס) – 34
1995/1996 מנצ'סטר יונייטד (82) ניוקאסל יונייטד (78) מנצ'סטר סיטי
ק.פ.ר.
בולטון וונדררס
אלן שירר (בלקברן רוברס) – 31
1996/1997 מנצ'סטר יונייטד (75) ניוקאסל יונייטד (68) סנדרלנד
מידלסברו
נוטינגהאם פורסט
אלן שירר (ניוקאסל יונייטד) – 25
1997/1998 ארסנל (78) מנצ'סטר יונייטד (77) בולטון וונדררס
בארנסלי
קריסטל פאלאס
כריס סאטון (בלקברן רוברס), דיאון דבלין (קובנטרי סיטי), מייקל אואן (ליברפול) – 18
1998/1999 מנצ'סטר יונייטד (79) ארסנל (78) צ'רלטון את'לטיק
בלקברן רוברס
נוטינגהאם פורסט
ג'ימי פלויד האסלביינק (לידס יונייטד), מייקל אואן (ליברפול), דווייט יורק (מנצ'סטר יונייטד) – 18
1999/2000 מנצ'סטר יונייטד (91) ארסנל (73) וימבלדון
שפילד ונסדיי
ווטפורד
קווין פיליפס (סנדרלנד) – 30
2000/2001 מנצ'סטר יונייטד (80) ארסנל (70) מנצ'סטר סיטי
קובנטרי סיטי
ברדפורד סיטי
ג'ימי פלויד האסלביינק (צ'לסי) – 23
2001/2002 ארסנל (87) ליברפול (80) איפסוויץ' טאון
דרבי קאונטי
לסטר סיטי
תיירי הנרי (ארסנל) – 24
2002/2003 מנצ'סטר יונייטד (83) ארסנל (78) וסטהאם יונייטד
וסט ברומיץ' אלביון
סנדרלנד
רוד ואן ניסטלרוי (מנצ'סטר יונייטד) – 25
2003/2004 ארסנל (90)‏[23] צ'לסי (79) לסטר סיטי
לידס יונייטד
וולבס
תיירי הנרי (ארסנל) – 30
2004/2005 צ'לסי (95)‏[24] ארסנל (83) קריסטל פאלאס
נוריץ' סיטי
סאות'המפטון
תיירי הנרי (ארסנל) – 25
2005/2006 צ'לסי (91) מנצ'סטר יונייטד (83) ברמינגהאם סיטי
וסט ברומיץ' אלביון
סנדרלנד
תיירי הנרי (ארסנל) – 27
2006/2007 מנצ'סטר יונייטד (89) צ'לסי (83) שפילד יונייטד
צ'רלטון את'לטיק
ווטפורד
דידייה דרוגבה (צ'לסי) – 20
2007/2008 מנצ'סטר יונייטד (87) צ'לסי (85) רדינג
ברמינגהאם סיטי
דרבי קאונטי
כריסטיאנו רונאלדו (מנצ'סטר יונייטד) – 31
2008/2009 מנצ'סטר יונייטד (90)[24] ליברפול (86) ניוקאסל יונייטד
מידלסברו
וסט ברומיץ' אלביון
ניקולא אנלקה (צ'לסי) – 19
2009/2010 צ'לסי (86) מנצ'סטר יונייטד (85) ברנלי
האל סיטי
פורטסמות'
דידייה דרוגבה (צ'לסי) – 29
2010/2011 מנצ'סטר יונייטד (80) צ'לסי (71) וסטהאם יונייטד
ברמינגהאם
בלקפול
דימיטר ברבאטוב, קרלוס טבס (מנצ'סטר יונייטד) – 21
2011/2012 מנצ'סטר סיטי (89) מנצ'סטר יונייטד (89) בולטון וונדררס
בלקברן רוברס
וולברהמפטון וונדררס
רובין ואן פרסי (ארסנל) – 30
2012/2013 מנצ'סטר יונייטד (89) מנצ'סטר סיטי (78) ויגאן את'לטיק
רדינג
קווינס פארק ריינג'רס
רובין ואן פרסי (מנצ'סטר יונייטד) – 26
2013/2014 מנצ'סטר סיטי (86) ליברפול (84) נוריץ' סיטי
פולהאם
קארדיף סיטי
לואיס סוארס (ליברפול) – 31
2014/2015 צ'לסי (87) מנצ'סטר סיטי (79) האל סיטי
ברנלי
קווינס פארק ריינג'רס
סרחיו אגוארו (מנצ'סטר סיטי) – 26
2015/2016 לסטר סיטי (81) ארסנל (71) נוריץ' סיטי
ניוקאסל יונייטד
אסטון וילה
הארי קיין (טוטנהאם הוטספר) – 25
2016/2017 צ'לסי (93) טוטנהאם הוטספר (86) האל סיטי
מידלסברו
סנדרלנד
הארי קיין (טוטנהאם הוטספר) – 29
2017/2018 מנצ'סטר סיטי (100) מנצ'סטר יונייטד (81) סוונסי סיטי
סטוק סיטי
וסט ברומיץ' אלביון
מוחמד סלאח (ליברפול) – 32
2018/2019 מנצ'סטר סיטי (98) ליברפול (97) קארדיף סיטי
פולהאם
האדרספילד טאון
מוחמד סלאח, סאדיו מאנה (ליברפול), פייר-אמריק אובאמיינג (ארסנל) – 22
2019/2020 ליברפול (99) מנצ'סטר סיטי (81) נוריץ' סיטי

ווטפורד

בורנמות'

ג'יימי ורדי (לסטר סיטי) – 23
2020/2021 מנצ'סטר סיטי (86) מנצ'סטר יונייטד (74) שפילד יונייטד

ווסט ברומיץ' אלביון

פולהאם

הארי קיין (טוטנהאם הוטספר) – 23
2021/2022 מנצ'סטר סיטי (93) ליברפול (92)

נוריץ' סיטי

ווטפורד

ברנלי

סון יונג-מין (טוטנהאם הוטספר), מוחמד סלאח (ליברפול) – 23
2022/23 מנצ'סטר סיטי (89) ארסנל (84) סאות'המפטון

לידס יונייטד

לסטר סיטי

ארלינג האלנד (מנצ'סטר סיטי) - 36

טבלת כל הזמנים של הפרמייר ליג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבלה מעודכנת נכון למחזור ה-14 בעונת 22–2021.
מיקום שם עונות משחקים ניצחונות תיקו הפסדים שערי
זכות
שערי
חובה
הפרש
שערים
נקודות מקום
1
מקום
2
מקום
3
מקום
4
ירידות
1 מנצ'סטר יונייטד 29.5 1,127 692 250 185 2,149 1,031 1,118 2,326 13 7 4 1
2 צ'לסי 29.5 1,128 607 276 245 1,930 1,098 832 2,097 6 4 5 4
3 ארסנל 29.5 1,127 604 283 240 1,971 1,117 854 2,095 3 6 5 7
4 ליברפול 29.5 1,128 590 278 260 1,970 1,133 837 2,048 1 4 7 7
5 טוטנהאם הוטספר 29.5 1,126 486 277 363 1,687 1,415 272 1,735 1 2 3
6 מנצ'סטר סיטי 24.5 938 454 206 278 1,588 1,050 538 1,568 5 4 2 1 2
7 אברטון 29 1,128 411 317 400 1,465 1,439 26 1,550 1
8 ניוקאסל יונייטד 26.5 1010 369 261 380 1,349 1,385 36– 1,368 2 2 1 2
9 אסטון וילה 26 1,014 346 291 377 1,232 1,322 90– 1,329 1 1 1
10 וסטהאם יונייטד 25.5 972 326 248 398 1,200 1,395 195– 1,226 1 2
11 סאות'המפטון 22.5 862 268 234 360 1,048 1,235 187– 1,038 1
12 בלקברן רוברס 18 696 262 184 250 927 907 20 970 1 1 1 2
13 לידס יונייטד 13.5 520 210 136 174 716 647 69 766 1 2 1
14 לסטר סיטי 15.5 588 200 154 234 780 834 54– 754 1 3
15 מידלסבורו 15 574 165 169 240 648 794 146– 661[א] 4
16 פולהאם 15 570 162 154 254 631 831 200– 640 3
17 סנדרלנד 16 608 153 159 296 612 904 292– 618 4
18 בולטון וונדררס 13 494 149 128 217 575 745 170– 575 3
19 קריסטל פאלאס 12.5 478 137 121 220 516 700 184– 532 4
20 וסט ברומיץ' אלביון 13 494 117 139 238 510 772 262– 490 5
21 סטוק סיטי 10 380 116 109 155 398 525 127– 457 1
22 קובנטרי סיטי 9 354 99 112 143 387 490 103– 409 1
23 שפילד ונסדיי 8 316 101 89 126 409 453 44– 392 1
24 וימבלדון 8 316 99 94 123 384 472 88– 391 1
25 נוריץ' סיטי 9.5 368 96 102 170 399 613 214– 390 1 5
26 צ'רלטון את'לטיק 8 304 93 82 129 342 442 100– 361 2
27 ויגאן את'לטיק 8 304 85 76 143 316 482 166– 331 1
28 וולברהמפטון וונדררס 7.5 280 81 75 124 302 431 129– 318 2
29 סוונסי סיטי 7 266 82 66 118 306 383 77– 312 1
30 קווינס פארק ריינג'רס 7 278 81 65 132 339 431 92– 308 3
31 ברמינגהאם סיטי 7 266 73 82 111 273 360 87– 301 3
32 פורטסמות' 7 266 79 65 122 292 380 88– 293[ב] 1
33 ברנלי 7.5 279 77 69 133 280 422 142– 300 2
34 ווטפורד 7.5 280 71 62 147 295 467 172– 275 3
35 דרבי קאונטי 7 266 68 70 128 271 420 149– 274 2
36 נוטינגהאם פורסט 5 198 60 59 79 229 287 58– 239 1 3
37 איפסוויץ' טאון 5 202 57 53 92 219 312 93– 224 2
38 בורנמות' 5 190 56 43 91 241 330 89– 211 1
39 שפילד יונייטד 5 198 53 50 95 187 270 83– 209 3
40 ברייטון אנד הוב אלביון 4.5 166 40 57 69 161 229 68– 177
41 הול סיטי 5 190 41 48 101 181 323 142– 171 3
42 רדינג 3 114 32 23 59 136 186 50– 119 2
43 אולדהאם אתלטיק 2 84 22 23 39 105 142 37– 89 1
44 קארדיף סיטי 2 76 17 13 46 66 143 77– 64 2
45 ברדפורד סיטי 2 76 14 20 42 68 138 70– 62 1
46 האדרספילד טאון 2 76 12 17 47 50 134 84– 53 1
47 בלקפול 1 38 10 9 19 55 78 23– 39 1
48 בארנסלי 1 38 10 5 23 37 82 45– 35 1
49 סווינדון טאון 1 42 5 15 22 47 100 53– 30 1
50 ברנטפורד 0.5 13 4 4 5 17 17 0 16
  1. ^ כולל הפחתה של 3 נקודות עקב אי הגעתה למשחק חוץ נגד בלקברן רוברס ב-21 בדצמבר 1996[25]
  2. ^ כולל הפחתה של 9 נקודות עקב כניסתה להליך פשיטת רגל באמצע עונת 2009-10[26]

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכדורגלנים בפרמייר ליג יכולים להתחרות בתחרויות הלא רשמיות של שער החודש ושער העונה. בין התארים האחרים ששחקנים יכולים להתחרות עליהם הוא מלך השערים של העונה. חלוץ העבר של בלקברן רוברס וניוקאסל יונייטד, אלן שירר, מחזיק בשיא כיבוש השערים בפרמייר ליג עם 260 שערים. שירר סיים בין עשרת המבקיעים המצטיינים ב-10 מתוך 14 עונותיו בפרמייר ליג וסיים כמלך השערים שלוש פעמים. במהלך עונת 1995/96 הוא הפך לשחקן הראשון שמבקיע 100 שערים בפרמייר ליג.[27]

מאז העונה הראשונה של הפרמייר ליג ב-1992/1993, 13 שחקנים שונים השיגו את תואר מלך השערים של הליגה. תיירי הנרי זכה בתואר השלישי ברציפות והרביעי בסך הכול שלו עם 27 שערים בעונת 2005/2006. זה עלה על הישגו של שירר של שלושה תארים, שבהם זכה ברציפות בין עונת 1994/95 לעונת 1996/1997. שחקנים נוספים הם מייקל אואן וג'ימי פלויד האסלביינק שזכו פעמיים בתואר כל אחד. אנדי קול ואלן שירר מחזיקים בשיא השערים לעונה אחת (34) – עבור ניוקאסל יונייטד ובלקברן רוברס בהתאמה. הישגו של קול הגיע בעונת 1993/94, בעוד ששירר השיג זאת בעונת 1994/1995, שתיהן היו עונות בנות 42 משחקים.[28] הישגו של שירר של 31 שערים מעונת 38 המשחקים ב-1995/1996 הושווה בעונת 2007/2008 על ידי כריסטיאנו רונאלדו, הישג ששבר את שיא השערים עבור קשר לעונה אחת.[29]

ראיין גיגס הוא השחקן שהשתתף בכי הרבה עונות בפרמייר ליג (22 עונות).

שיא ההעברה של שחקן הוא רכישתו של דקלאן רייס מווסטהטם יונייטד לארסנל ב־105 מיליון ליש״ט, ושבר את השיא הקודם של העברתו של ג׳ק גריליש מאסטון וילה למנצ’סטר סיטי תמורת 100 מיליון ליש״ט .[30]

שיאני ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן טבלת השחקנים שהופיעו במירב משחקי הפרמייר ליג בתולדות הליגה.

דירוג שחקן הופעות שערים שנים קבוצות
1 אנגליהאנגליה גארת' בארי 653 52 1998 – 2020 אסטון וילה, מנצ'סטר סיטי, אברטון, וסט ברומיץ' אלביון
2 ויילסויילס ראיין גיגס 632 109 1992 – 2014 מנצ'סטר יונייטד
4 אנגליהאנגליה ג'יימס מילנר 623 57 2002 – לידס יונייטד, ניוקאסל יונייטד, אסטון וילה, מנצ'סטר סיטי, ליברפול, ברייטון אנד הוב אלביון
3 אנגליהאנגליה פרנק למפארד 609 177 1995 – 2015 וסטהאם יונייטד, צ'לסי, מנצ'סטר סיטי
5 אנגליהאנגליה דייוויד ג'יימס 572 0 1992 – 2010 ליברפול, אסטון וילה, וסטהאם יונייטד, מנצ'סטר סיטי, פורטסמות'
6 ויילסויילס גארי ספיד 535 81 1992 – 2008 לידס יונייטד, אברטון, ניוקאסל יונייטד, בולטון וונדררס
7 אנגליהאנגליה אמיל הסקי 516 110 1995 – 2012 לסטר סיטי, ליברפול, בירמינגהאם סיטי, ויגאן את'לטיק, אסטון

וילה

8 אוסטרליהאוסטרליה מארק שוורצר 514 0 1997 – 2015 מידלסברו, פולהאם, צ'לסי, לסטר סיטי
9 אנגליהאנגליה ג'יימי קראגר 508 3 1997 – 2013 ליברפול
10 אנגליהאנגליה פיל נוויל 505 9 1995 – 2013 מנצ'סטר יונייטד, אברטון
נכון ל-3 בינואר 2022[31]

כתב מודגש מסמל שחקנים שעדיין פעילים בפרמייר ליג.

שיאני השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן טבלת המבקיעים המובילים במשחקי הפרמייר ליג בתולדות הליגה.

דירוג שחקן הופעות שערים ממוצע שנים קבוצות
1 אנגליהאנגליה אלן שירר 441 260 0.59 1992 – 2006 בלקברן רוברס, ניוקאסל יונייטד
2 אנגליהאנגליה ויין רוני 491 208 0.42 2002 – 2018 אברטון, מנצ'סטר יונייטד
3 אנגליהאנגליה הארי קיין 304 213 0.66 2012 – טוטנהאם הוטספר
4 אנגליהאנגליה אנדי קול 414 187 0.45 1993 – 2007 ניוקאסל יונייטד, מנצ'סטר יונייטד, בלקברן רוברס,

פולהאם, מנצ'סטר סיטי, פורטסמות', סנדרלנד

5 ארגנטינהארגנטינה סרחיו אגוארו 275 184 0.67 2011 – 2021 מנצ'סטר סיטי
6 אנגליהאנגליה פרנק למפארד 609 177 0.29 1997 – 2015 וסטהאם יונייטד, צ'לסי, מנצ'סטר סיטי
7 צרפתצרפת תיירי הנרי 258 175 0.68 1999 – 2007

2012

ארסנל
8 אנגליהאנגליה רובי פאולר 379 163 0.43 1993 – 2007 ליברפול, לידס יונייטד, מנצ'סטר סיטי, בלקברן רוברס
9 אנגליהאנגליה ג'רמיין דפו 496 162 0.33 2001 – 2003

2004 – 2014

2015 – 2018

וסטהאם יונייטד, טוטנהאם הוטספר, פורטסמות',

סנדרלנד, בורנמות'

10 אנגליהאנגליה מייקל אואן 326 150 0.46 1996 – 2004

2005 – 2013

ליברפול, ניוקאסל יונייטד, מנצ'סטר יונייטד, סטוק סיטי
נכון ל-5 ב-בפברואר 2023[32]

כתב מודגש מסמל שחקנים שעדיין פעילים בפרמייר ליג.

זוכי פרס כדור הזהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימה של שחקנים אשר שיחקו בקבוצה מן הפרמיירליג אשר זכו בפרס כדור הזהב. בסך הכל זכו 6 שחקנים ב-6 שנים שונות ומ-3 מועדונים שונים.

ליגת הנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – פרמייר ליג (נשים)

החטיבה הלאומית של פרמייר ליג הנשים היא מקבילת כדורגל הנשים של הפרמייר ליג. רוב קבוצות אלו מסונפות לפרמייר ליג ולפוטבול ליג; אף על פי כן, הקבוצות הן חצי-מקצועניות; אין קבוצה מקצוענית בליגה מאז שפולהאם ליידיס חזרה למעמד של חצי-מקצוענית בשנת 2003.‏[33] בליגת הנשים משחקות 12 קבוצות, והיא מקיימת מערכת עלייה וירידה עם החטיבה הצפונית והחטיבה הדרומית. האלופות של חטיבות אלה עולות לחטיבה הלאומית, ושתי הקבוצות התחתונות בחטיבה הלאומית יורדות.

מאז הקמת הליגה ב-1993 הקבוצה החזקה ביותר בפרמייר ליג הנשים היא ארסנל ליידיס, שזכתה ב-10 מתוך 15 תוארי אליפות הליגה.[34] למשחק הנשי ישנו עניין קטן יותר מאשר בפרמייר ליג הגברים, כאשר קבוצות פרמייר ליג הנשים משחקות באופן אופייני במגרשים השייכים למועדוני גברים שאינם משחקים בפרמייר ליג.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Observer, United (versus Liverpool) Nations, 6.01.2002
  2. ^ Deloitte, "Premier League clubs’ profits are set to double", 31.05.2007
  3. ^ BBC Archive, "1985: English teams banned after Heysel"
  4. ^ 1 2 3 Premier League, "A History of The Premier League"(הקישור אינו פעיל, 5.7.2020)
  5. ^ Footballnetwork, "The Taylor Report"(הקישור אינו פעיל, 5.7.2020)
  6. ^ University of Leicester, "Fact Sheet 8: British Football on Television"
  7. ^ Football League official website, "The History Of The Football League"
  8. ^ HM Courts Service, In the Restrictive Practices Court(הקישור אינו פעיל, 5.7.2020)
  9. ^ BBC, "Fifa wants 18-team Premier League"
  10. ^ Premier League, "Our relationship with the clubs"(הקישור אינו פעיל, 5.7.2020)
  11. ^ Premier League, "The Premier League and Other Football Bodies"(הקישור אינו פעיל, 5.7.2020)
  12. ^ UEFA, "European Club Forum"(הקישור אינו פעיל, 5.7.2020)
  13. ^ Sporting Life, "Barclays Premier League"
  14. ^ Goal.com, "Huge Stakes For Championship Play-Off Contenders"(הקישור אינו פעיל, 5.7.2020)
  15. ^ UEFA, "UEFA Executive Committee approves changes to UEFA club competitions", 30.11.2007
  16. ^ The Football Association, "Could it be seventh heaven?"
  17. ^ UEFA, "Norway lead Respect Fair Play league"(הקישור אינו פעיל, 5.7.2020)
  18. ^ BBC Sport, "Liverpool get in Champions League", 10.06.2005
  19. ^ "5 Jahreswertung der UEFA Saison 07/08 (German)"(הקישור אינו פעיל, 4.2.2024)
  20. ^ Daily Telegraph, "Clubs force UEFA's Michel Platini into climbdown"(הקישור אינו פעיל, 4.2.2024), 13.11.2007
  21. ^ Barclays, "Barclays secures Premier League Global title sponsorship", 27.09.2006(הקישור אינו פעיל, 5.7.2020)
  22. ^ Daily Mail, "It's official - Tottenham have the worst defence in Premier League history", 14.11.2007
  23. ^ סיימה את העונה ללא הפסד ליגה.
  24. ^ 1 2 זכתה גם בגביע הפוטבול ליג.
  25. ^ 21 December 1996: Bryan Robson's Boro call in sick with flu, הגרדיאן, ב-19 בדצמבר 2009
  26. ^ Portsmouth lose nine points for entering administration, בי.בי.סי, ב-17 במרץ 2010
  27. ^ BBC, "Super Shearer"
  28. ^ 4thegame, "Barclaycard Premiership top scorers", 20.01.2004(הקישור אינו פעיל, 5.7.2020)
  29. ^ Sporting Life, "Fergie deserves his victory dance", 11.05.2008
  30. ^ ההעברה היקרה בתולדות הפרמיירליג: ג'ק גריליש חתם לשש שנים במנצ'סטר סיטי, באתר וואלה!‏, 5 באוגוסט 2021
  31. ^ "Premier League player appearances". באתר הרשמי של הפרמייר ליג. נבדק ב-22 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "Premier League player stats". Premier League. נבדק ב-15 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Independent, "Fulham sign off professional era in style", 26.04.2007
  34. ^ Arsenal.com, "Arsenal Ladies Honours"(הקישור אינו פעיל, 5.7.2020)