גבריאל מטסו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: שמות, תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
גבריאל מטסו
Gabriël Metsu
תמונת האמן עם אשתו, איזבלה דה וולף, במסבאה, 1661 - אלטה מייסטר גלרי, דרזדן
תמונת האמן עם אשתו, איזבלה דה וולף, במסבאה, 1661 - אלטה מייסטר גלרי, דרזדן
לידה ינואר 1629
ליידן, הרפובליקה ההולנדית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 באוקטובר 1667 (בגיל 38)
אמסטרדם עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 24 באוקטובר 1667 עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות בארוק עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי חריט דאו עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות The Huntsman, Man Writing a Letter, Woman Reading a Letter, The Vegetable Market in Amsterdam עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Isabella de Wolff (27 באפריל 1658) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סימטת פרינסנחראכט

גבריאל מטסו (או מטסי, בהולנדית: Gabriël Metsu, ‏ ינואר 1629 ליידן - 24 באוקטובר 1667 אמסטרדם) היה צייר הולנדי מתור הזהב של הולנד. יצירתו של מטסו כוללת בתוכה מספר תמונות על נושאים מכתבי הקודש וציורי "ז'אנר" רבים, חלקם תמונות דיוקן.

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבריאל מטסו (או מטזו) נולד במשפחת הצייר הפלמי ז'אק מטסו (1587/15881629), יליד באייל, אז ברוזנות פלנדריה שבילה את רוב חייו בליידן והתחתן שלוש פעמים. בשנת 1625 הוא נשא את אשתו השלישית, יאקומנטייה לבית גארנירס, מיילדת במקצועה ואלמנה של הצייר גיליאם פרמו, המכונה "סטראציו ולוטו" שהייתה כבר אם לשלושה ילדים. בתקופה בה נולד גבריאל המשפחה התגוררה ברחוב לאנגה מארה בליידן, שנקרא על שם נחל המארה שזרם פעם במקום. אביו של גבריאל נפטר באותה שנה ואמו התחתנה שוב כעבור שבע שנים, בשנת 1636, עם בעל סירה.

לפי ארנולד האובראקן, התחנך גבריאל מטסו אצל הצייר חריט דאו, המפורסם בתמונות הז'אנר שלו. יש מעמידים זאת בספק מפני שקיימות יצירות שבהן בולטת השפעתו של דאו (למשל ציורים כמו "הכימאי", במוזיאון לובר שבו רואים דמות דרך חלון), אך בציורים של מטסו השפעה זו היא פחות מודגשת.

מכל מקום כישרונו של מטסו ניכר כבר בילדותו. בגיל 15, בשנת 1644, ביקש להתקבל לגילדת אמנים בעיר. כש ב-1648 קמה בליידן הגילדה של לוקס הקדוש של המקצועות האמנותיים, מטסו נמנה עם מייסדיה. בין עמיתיו בלטו יאן סטן, שבינו ובין מטסו הייתה קיימת השפעת גומלין, יוריס ואן סחוטן, דוויד באי, ופיטר דה רינג. אולם החל משנת 1650 הפסיק מטסו את חברותו בגילדה. באותן שנים התחיל להיות מושפע מסגנונו של יאן ליבנס.

למשך כמה חדשים התגורר מטסו באוטרכט ולמד אצל ניקולאוס קניפפר (Knüpfer) ושל יאן בפטיסט וניקס. מאחר שבשנות מלחמת הולנד-אנגליה הראשונה משנות 1652–1654 כלכלת הארץ נכנסה למשבר, חיפש הצייר את מזלו באמסטרדם.

באמסטרדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקור בחדר הילד, אחרי לידתה של שרה הינלופן

בתחילה התגורר מטסו בסמטת פרנסנחראכט, על יד הרציף לאוריירחראכט שהתפרסם בכתביו של מולטאטולי במאה ה-19 (ברומן "מקס האוולאר"). שם הוא גידל עופות ובעלי חיים אותם נהג לצייר מדי פעם. באחד מן הימים אחת השכנות מחתה נגד הרעש שבקע מביתו והוא נאלץ לעבור לבית על יד הרציף, בסמיכות לשוק ירקות. סביבה תוססת זו היוותה בשבילו מקור השראה לא מבוטל (למשל בציור "בשוק העשבים של אמסטרדם").

בשנת 1658 התחתן האמן עם איזבלה דה וולף. תמונה אחת של הזוג נמצאת ב"גלריית האמנים הישנים" בדרזדן, ותמונה אחרת שלהם נמצאת ב -Speed Art Museum בלואיוויל, קנטקי. איזבלה דה וולף הייתה בת לאב קדר ולאם ציירת מאנקהייזן. אחי אמה, פיטר דה חרבר, היה גם הוא צייר ונודע בציוריו בנושאי דת שיצר בהארלם. באמסטרדם הושפעה יצירתו של מטסו על ידי גררד טר בורך ( או חריט טר בורך) ופיטר קודה. מטסו הפך לצייר של החברה המבוססת והתיישב לבסוף בלידסהסטראט, לא רחוק ממזמיני תמונותיו ומקוניהן. אחד מלקוחותיו החשובים היה בסביבות שנת 1661, סוחר הבדים יאן י. הינלופן. מטסו צייר בשבילו כמה תמונות משפחה, כשברקע הנציח את העיצוב המפואר של הבית. מטסו צייר גם את דיוקנה של האלמנה של הינלופן, לוסיה וייבראנטס.

באוקטובר 1667 מת מטסו בהייתו בן 38 בלבד, ייתכן בעקבות ניתוח בשלפוחית השתן. הוא נקבר ב-24 בלחודש בכנסיית "ניווה קרק". לאחר מותו אלמנתו חזרה אל אמה באנקהייזן.

ציורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שוק הירקות של אמסטרדם
  • גברת מנגנת בפסנתר, 1667-1660, רוטרדם (מוזיאון בוימאנס ואן בוינינגן)
  • אשה עם פירות
  • חגיגת מלך השעועית 1655-1650,, גלריית הציורים בברלין
  • טבחית במזווה, אלטה פינאקותק, מינכן
  • מוכר התרנגולים, 1662, גלריית אלט מייסטר בדרזדן
  • חובבי המוזיקה
  • משפחת הסוחר הינלופן 1662, גלריית הציורים בברלין
  • דיוקן של אשה זקנה
  • האשה החולה והרופא
  • טבחית
  • דיוקן של גברת, במכון לאמנויות במינאפוליס

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]