לדלג לתוכן

גד צברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גד צברי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 30 בינואר 1944 (בן 80)
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
ספורט
ענף ספורט היאבקות
תת-ענף היאבקות יוונית-רומית
מאזן מדליות
היאבקות יוונית-רומית
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
המכביה
ארד השביעית 1965 משקל זבוב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גד צברי (או צוברי; נולד ב-30 בינואר 1944) הוא ספורטאי ישראלי, מתאבק בסגנון חופשי וסגנון יווני-רומי במשקל זבוב וחבר במשלחת האולימפית הישראלית במינכן 1972. באולימפיאדה הוא סיים במקום ה-12 מתוך 50[1] באירועי טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, היה צברי הניצול היחיד מבין שישה ספורטאים ישראלים שהשתכנו בכניסה מס' 3 בקונולי שטרסה 31, שהיא הכניסה השנייה שעליה השתלטו המחבלים הערביים בבוקר 5 בספטמבר 1972.

הכניסה הראשונה אליה פרצו המחבלים, כניסה מספר 1, הייתה הכניסה הכי קרובה למדרגות מכיוון החניה התת-קרקעית דרכה חדרו המחבלים. בכניסה זו לן צוות המאמנים והשופטים. במהלך ההשתלטות נפגע מאמן ההיאבקות, משה ויינברג בפניו. חמשת המחבלים הורו לויינברג להוביל אותם אל חברי המשלחת הישראלית האחרים. בדרכם דילגו על כניסה מס' 2 שהייתה הבאה בתור ובה לנו הקלעים והסייפים, ד"ר לדני שהיה הלך וגם אורח בשם מלמד שלא היה ספורטאי.

חמשת המחבלים וויינברג השבוי, הגיעו אל כניסה מספר 3 בה לנו שלושה מתאבקים ושלושה משקולנים, בקומה ראשונה לנו רומנו ופרידמן ובקומה העליונה לנו צברי וברגר ובחדר אחר חלפין וסלבין. צברי שישן בחדרו שמע רעשים מכיוון הדלת, קם ממיטתו ויצא אל המסדרון משום שחשב שאולי המאמן הגיע להעירם לתחרות. ברגע זה ראה צברי את המחבל הידוע בכינויו עיסא, שחבש כובע לבן, מכוון נשק ולוכד את חלפין וסלבין, ברגע שראה עיסא את צברי במסדרון, כיוון אליו את נשקו ודרש מחלפין וסלבין להיצמד אליו. באותן שניות יצא ברגר אף הוא כדי להבין מה מתרחש במסדרון ונלכד בדיוק באותה צורה.

עיסא הורה לרביעייה לרדת לקומה התחתונה במדרגות לולייניות. במורד המדרגות ראה צברי שלושה מחבלים שלוכדים את רומנו, שנעזר בקביים עקב פציעה, ואת פרידמן, שניהם מרימי משקולות ואת משה ויינברג שהחזיק מטפחת בד קשורה לראשו מהסנטר וספוגה בדם. בשלב זה היו שבעה חברי משלחת מול ארבעה מחבלים כשצברי וברגר ראשונים ובמרחק של כמטר מהמחבלים. ברגר, מרים משקולות עולה חדש מארצות הברית, אמר בעברית: "חברה בואו נסתער עליהם, אין לנו מה להפסיד". באותו רגע, אחד המחבלים, שכנראה הבין את דבריו של ברגר, הצמיד את נשקו לבטנו של צברי והורה לו לצעוד ראשון כששאר הספורטאים צועדים בטור אחריו. הם הובלו למסדרון שהוביל החוצה ליציאה מן הבניין אל המדרחוב ונדרשו לצעוד לכיוון כניסה מספר אחת, שם נאמר להם לרדת אל מפלס החניון במדרגות, בעוד שארבעת המחבלים נשארו בקומה מעל ליד הכניסה.

כאשר צברי הגיע לסוף גרם המדרגות, ראה להפתעתו מחבל חמישי חבוש בכובע גרב, היחידי שהיה רעול פנים. צברי התקרב עד אליו כשנשקו של המחבל מכוון אליו והוא מורה לו לעמוד במרוכז עם שאר הישראלים צמוד לחדר המדרגות ממנו ירדו. באותה שנייה, כשקנה הרובה צמוד לבטנו, צברי דחף את הנשק לכיוון אליו ביקש המחבל שיפנה ותוך כדי זינק החוצה בכיוון השני והחל לרוץ בין עמודי הבטון של החניון התת-קרקעי. תוך כדי הריצה נורו לעברו מספר צרורות שלא פגעו בו עד שהגיע לגדר שמקיפה את הכפר האולימפי. צברי קפץ מעבר לגדר והגיע, לבוש בתחתונים בלבד אל הבניין הראשון שראה. נסער ומבולבל פגש קבוצה של דוברי אנגלית בתוך הבניין וניסה באנגלית להסביר להם מה קרה תוך כדי שהם מצחקקים ומתקשים להאמין לאדם החצי עירום ומבוהל שעומד מולם. כשהבין שהם לא מקשיבים הוא יצא אל אחד מהאנשים שעמד בחוץ וביקש את עזרתו וכשהשיג את הקשבתו הוביל אותו אל הגדר והסביר לו שוב מה התרחש. ברגע זה האדם הבין שמדובר בחדירת מחבלים, הוא החזיר את צברי אל הבניין והזמין את המשטרה המקומית. רק לאחר מספר שעות הבין צברי כי מדובר היה בבניין רשת הטלוויזיה האמריקאית CBS. הודות להתעשתות המהירה של צברי ושל איש צוות רשת הטלוויזיה, נמנעה לכידת ספורטאים נוספים בקרב חברי המשלחת הישראלית, מאחר שצוותי הביטחון הגרמניים כבר הגיעו למקום והקיפו את הבניין, כך שנמנע המעבר לכניסות האחרות שבהן שהו שאר חברי המשלחת.

בזמן שצוותי הביטחון הגרמניים הקיפו את הבניין, המחבלים שרצו ליצור הרתעה, הוציאו החוצה את גופתו של משה ויינברג, מאמן ההיאבקות, אותו רצחו במהלך שעות אלו.

צברי הוא קרוב משפחתו של הגולש שחר צוברי, זוכה מדליית הארד באולימפיאדת בייג'ינג (2008).

צברי מנהל כיום (2024) את יקב "הפעמון" בשכונת התקווה, והוא מספר את זיכרונותיו לקבוצות מטיילים מהארץ ומהעולם אשר באים להתארח ביקב.

בספטמבר 2022 בראיון לציון 50 שנה לטבח, אמר צברי: "האסון הזה פירק אותי לגמרי", והוסיף, שסבל מסיוטים ונזקק לטפולים פסיכולוגיים, וכי הוא חש שממשלות ישראל וגרמניה זנחו אותו.[2]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]