יוסף רומנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוסף רומנו
לידה 15 באפריל 1940
בנגאזי, לוב
נרצח 5 בספטמבר 1972 (בגיל 32)
מינכן, גרמניה
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
משקל 75 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.66 מטרים
ספורט
ענף ספורט הרמת משקולות
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
המכביה
כסף השביעית 1965 משקל קל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוח לזכר הספורטאים שנרצחו ובהם יוסף רומנו
אילנה רומנו בטקס הזיכרון לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן. תל אביב, 2013

יוסף רומנו (ז' בניסן ת"ש, 15 באפריל 1940כ"ו באלול תשל"ב, 5 בספטמבר 1972) היה אלוף ישראל במשקל קל ובינוני בהרמת משקולות וחבר משלחת ישראל באולימפיאדת מינכן (1972), מקורבנות טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן שביצע ארגון הטרור "ספטמבר השחור".

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף נולד בבנגאזי שבלוב לרנטו וחיריה. ב-1946, כשהיה בן 6 עלה ארצה ביחד עם הוריו ועשרת אחיו ואחיותיו. כשגדל, התגורר בהרצליה ביחד עם אשתו אילנה ושלוש בנותיו, אושרת, רחל ושלומית. יוסף היה מעצב פנים ומרים משקולות במשקל בינוני בהפועל תל אביב ובנבחרת ישראל. היה אלוף ישראל במשקל קל ובינוני בהרמת משקולות במשך 10 שנים. במלחמת ששת הימים התנדב לשרת ביחידה קרבית והשתתף בכיבוש רמת הגולן. שימש מאמן באגודת הפועל תל אביב. ב-1972 הוא היה חלק ממשלחת ישראל באולימפיאדת מינכן (1972). בזמן אולימפיאדת מינכן קרע גיד בברך ונאלץ לפרוש מהתחרות. ב-6 בספטמבר 1972 היה אמור לטוס לישראל ולבצע ניתוח בברך.

ב-5 בספטמבר 1972 פרצו טרוריסטים ערביים לבניין שבו שכנה המשלחת הישראלית, רצחו את משה ויינברג ותפסו את רומנו ותשעה מחבריו כבני ערובה. רומנו, שהיה לוחם במלחמת ששת הימים, תקף בסכין לקילוף פירות את אחד המחבלים, דובר הקבוצה (מוחמד מסאלחה שכינה עצמו עיסא), דקר אותו, באופן קל בלבד, ולקח ממנו את רובה ה-AKM, ואז נורה ונפצע קשה על ידי מחבל אחר (ככל הנראה ע'י מוחמד ספדי, מחבל שנותר בחיים ומתגורר היום בסוריה). המחבלים הותירו אותו על רצפת החדר לדמם למוות, כאות אזהרה עבור שאר החטופים הכפותים, ואף סירסו אותו.[1]

אחרי הטבח אמרה אלמנתו אילנה:

הכרתי היטב את האופי והטמפרמנט של יוסי, וידעתי שאם הוא נמנה עם בני הערובה, הוא לא ייתן שיובילו אותו כצאן לטבח. הייתי בטוחה שאם תהיה לו אפשרות, הוא יעשה משהו. הוא יתנגד. ידעתי גם מה המחיר שהוא עלול לשלם[2]

אילנה רומנו

רומנו השאיר אישה ושלוש בנות. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בהרצליה, מקום מגוריו.[3]

אילנה רומנו, שהייתה בת 26 בזמן הטבח, מנהלת עד היום מאבק עיקש לשכנע את ראשי הוועד האולימפי העולמי לשלב בטקס הפתיחה בכל אולימפיאדה דקת דומיה לזכר בעלה ועשרת חבריו שנרצחו בטבח. בנוסף היא הביאה לחשיפת מחדלי שירותי הביטחון הגרמניים בעת החילוץ ובעזרתה ושאר משפחות החטופים קיבלה על עצמה גרמניה את האחריות המלאה על רצח הספורטאים[2].

בסרט מינכן בבימויו של סטיבן ספילברג, המציג את סיפורם של סוכני "המוסד" הישראליים שחיסלו את המחבלים המעורבים בתכנון טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, שיחק השחקן והבמאי סם פויר, את דמותו של רומנו[4]. בתגובה לסרט אמרה אילנה רומנו כי "אין לנו בעיה עם הסרט, להפך, אנו שמחות שהאתלטים ייזכרו לעד ואסון מינכן לא יחזור עוד"[5].

ב-2 בספטמבר 2010, בתו של יוסף, אשרת רומנו, אמרה: "38 שנים לחכות לדקה דומיה או לזיכרון זה הרבה יותר מדי והעולם מדבר, אוהד ורוצה, אבל יש מי שפוחד ואני לא מבינה ממה הפחד. התירוץ הוא לא לערב פוליטיקה וספורט אבל לדעתי זה המקום המדויק להנציח אותם. אני קוראת בקריאה כואבת - הגיע הזמן"[6].

בשנת 2004 הוקם מועדון "מכבי רומנו" בהרצליה על ידי עדי ברנה, חברם לקבוצה. המועדון קרוי על שמו של רומנו, ופועל עד היום לזכר הספורטאים וטיפוח ענף הרמת המשקולות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]