גואנגשי
נהר לי, אזור יאנגשוו | |
מדינה | הרפובליקה העממית של סין |
---|---|
מושל | Lan Tianli |
נציבויות במחוז האוטונומי | 14 |
בירת המחוז האוטונומי | נַאן-נִינְג |
שפה רשמית | מנדרינית תקנית, ג'ואנג |
תאריך ייסוד | 5 במרץ 1958 |
שטח | 237,700 קמ"ר (דירוג: 9) |
‑ הנקודה הגבוהה | הר קיטן (2,141 מטרים) |
אוכלוסייה | |
‑ במחוז האוטונומי | 50,126,804 (דירוג: 11, 2020) |
‑ צפיפות | 210 נפש לקמ"ר (דירוג: 20, 2020) |
קואורדינטות | 23°36′N 108°18′E / 23.6°N 108.3°E |
אזור זמן | UTC +8 |
http://www.gxzf.gov.cn/ | |
גְוַאנְגשִׂי (בסינית: 广西; בפין-יין: Guǎngxī - IPA: [kwɑ̀ŋɕí]; בג'ואנג: Gvangjsih Bouxcuengh Swcigih) הוא מחוז אוטונומי בדרום הרפובליקה העממית של סין, המוגדר כאוטונומיה של בני הג'ואנג. שטחו כ-237,700 קמ"ר. אוכלוסייתו מונה כ-50.1 מיליון נפש. בירתו העיר נַאן-נִינְג (南宁/Nánníng).
בשנות ה-60 של המאה ה-20 התרחש באזור טבח גואנגשי במהלכו נהרגו 100-150 אלף אזרחים.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי שהמחוז מוגדר כאוטונומיה של בני הג'ואנג, הם מהווים רק 32% מהאוכלוסייה, בעוד שמרבית התושבים (כ-62%) הם בני האן. עם זאת יש במחוז נוכחות רבה של קבוצות מיעוט, כשהבולטות שבהן, פרט לג'ואנג, הן המיאו (הְמוֹנְג), היאו (מְייֵן), הדונג, והגֶלאו. המגוון הזה תורם גם למגוון לשוני עשיר. השפות המדוברות במחוז הן מנדרינית דרומית, קנטונזית, פינגחווה, וכן לשונות המיעוטים השונות.
האזור האוטונומי מוכר לתיירים במיוחד בזכות העיר גווילין והעיירה יאנגשוו, הסמוכות לנהר הלי על נוף גבעות הגיר המיוחד לו, חלק מאתר המורשת העולמית הקרסט של דרום סין. צפון המחוז, בעיקר בקרבת הגבול עם מחוז גוויג'ואו מספק גם הוא נופים יפהפיים והזדמנות להתבונן באורח החיים המסורתי של קבוצות אתניות שונות.
-
בת דונג במהלך פסטיבל הסתיו. צַ'אנְג-יַאנְג-צְ'יַאו
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של גואנגשי
- יובל נעמן, טרסות האורז לונג-ג’י - עמוד השדרה של הדרקון, באתר GoTravel
- גואנגשי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)