גוטה להבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גוטה ברלינר לובלסקי להבי
אין תמונה חופשית
לידה 2 ביולי 1910
ורשה, פולין
פטירה 20 בינואר 2011 (בגיל 100)
קיבוץ מרחביה, ישראל
מידע כללי
לאום פוליןפולין  פולין
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה
תת-ענף ריצת 100 מטר
זריקת דיסקוס
קפיצה לגובה
מועדון מכבי ורשה
הישגים
שיאים אישיים דיסקוס: 28.51 מטר
גובה: 1.25 מטר
מאזן מדליות
מתחרה עבור פוליןפולין  פולין
המכביה
זהב הראשונה 1932 שליחות 4x100 מטר
כסף הראשונה 1932 זריקת דיסקוס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גוטה ברלינר לובלסקי להבי (2 ביולי 1910 - 20 בינואר 2011)[1] הייתה אתלטית פולנית-יהודיה, אלופת המכביה הראשונה (1932), בעלת שתי מדליות, זהב וכסף.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להבי נולדה וגדלה בוורשה, בתם של שרה ומשה ברלינר במשפחה של 9 אחים ואחיות. היא התאמנה באתלטיקה בקבוצת מכבי ורשה. בשנת 1927 בהיותה בת 17 זכתה להבי באליפות האביב של מכבי ורשה. באליפות היא התחרתה בריצת 60 מטר, זריקת דיסקוס, קפיצה לרוחק, הדיפת כדור ברזל וריצת 100 מטר.

היא קבעה שיאים בזריקת דיסקוס (28.51 מטר) ובקפיצה לגובה (1.25 מטר).

בשנת 1928 התחרתה להבי בקרב חמש.

במכביה הראשונה שנערכה בשנת 1932 זכתה להבי בשתי מדליות, זהב וכסף. מדליית זהב בריצת שליחות 4x100 מטר בתוצאה של 56.8 שניות, לפני גרמניה (57.2 שניות) וישראל (58.0 שניות). מדליית כסף, בזריקת דיסקוס בתוצאה של 31.25 מטר, אחרי פרידה ברסון מפולין (34.45 מטר) ולפני אווה לוי מגרמניה (26.78 מטר). נוסף לכך, היא סיימה במקום רביעי בקפיצה לגובה בתוצאה של 1.30 מטר, במקום שישי בקפיצה לרוחק בתוצאה של 4.08 מטר ובמקום רביעי בהתעמלות מכשירים.[2][3][4]

לאחר המכביה חזרה להבי לפולין, ולמרות שלא היה לה רקע ציוני קודם היא החליטה שהיא חייבת לעלות לישראל. היא הצטרפה לשומר הצעיר לקבוצה שהקימה מחנה בסלונים ושם הכירה ונישאה לאוריאל לובלסקי. בשנת 1934 הזוג עלה לארץ ישראל לקיבוץ מרחביה.

בתחרות הפועל שנערכה בתל אביב ב-23 ביוני 1934 זכתה ברלינר במקום הראשון בשלוש תחרויות: בקפיצה לרוחק (4.21 מטר), בהדיפת כדור ברזל (8.82 מטר) ובזריקת דיסקוס (30.54 מטר) ובמקום שני, בקפיצה לגובה (1.30 מטר), אחרי שרה זימון (1.35 מטר).[5]

בארץ הם עיברתו את שם המשפחה ללהבי. לזוג נולדו שלושה ילדים, רותי דקל (1939 - 2001), רוני (1945) ויצחק שנהרג במלחמת יום כיפור (1947 - 1974) ובנו סיוון-יצחק נולד לאחר נפילתו.

שרה אמה ו-4 אחיה נספו בשואה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]