גותית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גותית (𐌲𐌿𐍄𐌹𐍃𐌺, גוּטיסְק)
מדינות בהן מדוברת: שפה מתה
אזורים בהם מדוברת: שפה מתה
סך כל הדוברים: מספר אקדמאים מצומצם
דוברי שפת אם: אין
כתב: אלפבית גותי
סיווג משפחתי: הודו-אירופית
גרמאנית
מזרחית
גותית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: אין
ראו גם: שפהרשימת שפות

גותית היא שפה שנכחדה, המשתייכת לענף המזרחי של השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות. הגותית, שאינה מדוברת כיום, דוברה בפי הגותים באלף הראשון לספירת הנוצרים. בהגיית השפה הגותית ההטעמה הייתה על ההברה הראשונה במילה או על ההברה הראשונה של השורש, בדומה לשאר השפות הגרמאניות. היא נכתבה תחילה באמצעות האלפבית הרוני, שבו נכתבו בתחילה רוב השפות הגרמאניות. במאה הרביעית לספירה, הומצא האלפבית הגותי על-מנת לכתוב את תרגום התנ"ך לשפה הגותית. תרגום זה הוא השריד היחיד מהשפה הגותית שנותר בידינו היום.

הטיית שם העצם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיית שם עצם לפי יחסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגותית חמש יחסות להטיית שם עצם:

  • הנומינטיב, יחסת הנושא.
  • הגנטיב, יחסת הקניין.
  • הדטיב, יחסת המושא העקיף.
  • האקוזטיב, יחסת המושא הישיר.
  • הווקטיב, השימוש בו נעשה בפניה כלפי המיוחס של שם העצם. (צורתן זהה ברוב המקרים לנומינטיב)

הטיית שם עצם לפי מספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגותית שלושה מקרים להטיית שם עצם מאיזושהי יחסה, לפי מספר:

  • יחיד
  • זוגי
  • רבים

הטיית שם עצם לפי מין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגותית שלושה מינים דקדוקיים להטיית שם עצם ביחיד:

  • זכר
  • נקבה
  • נייטרלי

הטיית שם תואר בגותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם התואר בגותית מוטה בהתאמה לשם העצם אותו הוא מתאר, הסיומות משתנות בהתאם.

חוץ מזה ההטיות מתחלקות לשתי קבוצות:

  • הטיה חלשה - מופיעות במקרה װקאטיבי, ולאחר תוית יידוע.
  • הטיה חזקה - מופיע בכל מקרה אחר.

יידוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

יידוע שם עצם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לשפות גרמאניות מודרניות אשר בהן שני סוגי תוויות - לשם מיודע ובלתי-מיודע (לדוגמה באנגלית: a/an מול the) בשפה הגותית ישנה רק תווית יידוע המקבילה ל-the באנגלית.

היידוע נעשה לפי מין ומספר:

  • sa - ליידע שם עצם יחיד זכר.
  • so - ליידע שם עצם יחיד נקבה.
  • þata - ליידע שם עצם יחיד נייטרלי.

תוית היידוע בגותית זהה לכינוי הרמז, כך שלכל אחת מהמילים יכולה להיות גם משמעות של "ה" וגם משמעות של "זה/זו" וניתן לדעת רק לפי ההקשר.

יידוע באמצעות שייכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינויי הקניין בגותית (לדוגמה: שלי, שלך, שלו) מוטים באופן דומה לשמות התואר.

  • שלי - meins
  • שלך - theins
  • שלו - seins (יכול להיות is)
  • שלה - seins (יכול להיות izos)
  • שלנו - unsar
  • שלכם - izwar
  • של שניכם - igqar
  • שלהם - ize (זכר או נייטרלי)
  • שלהן - izo

הטיית פעלים בגותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש להטות פעלים בגותית לפי שם הגוף (גוף ראשון, שני, שלישי ביחיד או רבים) ולפי הזמן.

כינויי הגוף בגותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אני - ik
  • אתה - thu
  • הוא - is (או sa)
  • היא - si
  • זה - ita
  • אנחנו - weis
  • אנחנו שנינו - wit
  • אתם - jus
  • אתם שניכם - jut

הזמנים בגותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגותית ישנם רק שני זמנים הװה ועבר כאשר ההװה משמש גם לצורך התייחסות לעתיד. חוץ מזה אופן ביטוי שונה יכול לגרום לביטוי ציווי, ציון (אמירת ביטוי אובייקטיבי) או פעולה אפשרית או היפותטית.

יצירת העבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שינוי תנועה בפעלים חזקים.
  • בפעלים חלשים הוספת d (הנשמעת [ð]) או הוספת þ (הנשמעת [θ]).
  • באמצעות הכפלה. לדוגמה: לישון slepan>>sai+slep>>saislepum

פעיל וסביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפועל בגותית יש צורת פעיל וצורת סביל רק בהװה, על-מנת ליצור סביל בזמן עבר יש להשתמש בפועלי העזר: wisan - להיות או wairþan - ליהפך, וצורת פועל המתארת פעולה שהסתיימה.(פרטיסיפלי)

מספרים בגותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרים סתמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1 - ains
  • 2 - twa (נייטרלי), twai (זכר), twos (נקבה)
  • 3 - threis (זכר ונקבה), thrija (נייטרלי)
  • 4 - fidwor
  • 5 - fimf
  • 6 - saihs
  • 7 - sibun
  • 8 - ahtau
  • 9 - niun
  • 10 - taihun
  • 11 - ainlif
  • 12 - twalif
  • 14 - fidwor-taihun
  • 15 - fimf-taihun
  • 20 - twai tigjus
  • 30 - threis tigjus
  • 40 - fidwor tigjus
  • 50 - fimf tigjus
  • 60 - saihs tigjus
  • 70 - sibuntehund
  • 80 - ahtautehund
  • 90 - niuntehund
  • 99 - niuntehund jah niun
  • 100 - taihun-taihund

מספרים סידוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראשון - fruma
  • שני - anthar
  • שלישי - thridja
  • רביעי - fidurda
  • חמישי - fimfta
  • שישי - saihsta
  • שביעי - subunda
  • שמיני - ahtuda
  • תשיעי - niunda
  • עשירי - taihunda

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]