גטו רגין

גטו רגין (ברומנית: Ghetoul Reghin) היה גטו בשואה שהוקם על ידי הנאצים ליהודי אירופה במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה. הגטו היה ממוקם ברגין, מחוז מורס, ממלכת הונגריה (כיום: רגין, מחוז מורס, רומניה) מכוון שהשטח הפך לחלק מהונגריה בעת התרחשות תכתיב וינה בצפון טרנסילבניה עד לסוף מלחמת העולם השנייה. הגטו היה פעיל מאביב 1944, לאחר מבצע מרגרטה, עד סוף 1944.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת הגטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגטו שכן במפעל ללבנים שאינו היה מתאים למגורים, שנבחר על ידי ראש העיר אימרה שמידט ומפקד המשטרה יאנוס דודאס. יחד עם עוזרו של אדולף אייכמן, לסלו אנדרה, שניהם השתתפו בוועידת תכנון בטרגו מורש ב-28 באפריל. בענייני בחירת אתר לגטו ופעולת איסוף יהודים, נעזרו בלאסלו קומארומי, ראש יחידת הצבא המלכותי ההונגרי בעיר; בסגן מפקד יחידת הז'נדרמריה המקומית, קלמן סנטפאלי וביועץ העירייה וה-"מומחה" המקומי לענייני יהודים, ג'נו קסורדקסיקס.

אכלוס הגטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב היהודים שוכנו במבנים ללא קירות, ששימשו בעבר לייבוש לבנים. חלקם נאלצו לגור בחוץ, ואילו מעטים הורשו להתגורר בבתים ליד הגטו וקצה העיר. בשיאו אכלס הגטו 4,000 איש, מתוכם כ-1,400 הגיעו מהעיר עצמה, והשאר הובאו מהחלק המזרחי של מחוז מארוס-טורדה ומצפון מחוז צ'יק. גם תושבי גטו סנט ג'ורג' הגיעו לגטו זה. יהודי ג'אורג'ני נלקחו מאזור מגורם בפיקוח של ראש העיר מתיאס תוץ' ומפקד המשטרה שלו גזה פולאנקאי. הקהילה כולה הושמה בבניין בית ספר יסודי, שם הוביל השוטר המקומי בלה פרנצי את החיפוש אחר חפצי ערך. לאחר שבילו שלושה ימים בבניין כמעט ללא מזון, הועברו היהודים לגטו של רג'ין.

תנאי החיים בגטו[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנאים היו דומים לאלו שנמצאו בגטאות אחרות באזור. משטרה מקומית ויחידה מיוחדת של ארבעים ז'נדרמים מסגד פיקחו על הגטו. אנשים אלה חיפשו ביהודים חפצי ערך, בסיועם של שוטרים מקומיים אחרים שהיו חברי יחידות חקירה מיוחדות מהז'נדרמריה. בלה פרנצי התבקש להגיע מג'אורג'ני לרג'ין על מנת לסייע בחקירת יהודים מעיר מולדתו. אירמה לובס הובילה בדיקות נרתיק לאיתור סחורות נסתרות. הגטו היה בפיקודו הישיר של יאנוס דודאס. ב-4 ביוני יצאו 3,149 יהודים מהגטו ברכבת לכיוון מחנה הריכוז אושוויץ.^[1]