גיבתון אפור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןגיבתון אפור
090508-cinereous-bunting-at-Petrified-Forest.jpg
גיבתון אפור זכר
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששמצב שימור: קרוב לסיכון
קרוב לסיכון (NT)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
משפחה: גיבתוניים
סוג: גיבתון
מין: גיבתון אפור
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Emberiza cineracea
ברם, 1855
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גיבתון אפור (שם מדעי: Emberiza cineracea) הוא מין של ציפור ממשפחת הגיבתוניים. מין זה תואר לראשונה על ידי כריסטיאן לודוויג ברהם.

בישראל הוא חולף נדיר אך קבוע במשך כמה שבועות באביב וניתן לצפות בו בשומרון, הר עמשא, בקעת הירדן, אילת, וברמת הגולן. תת-המין cineracea מעט יותר נפוץ, ואילו תת-המין semenowi גם מופיע, אך נדיר יותר ונצפה רק באביב.[2]

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא מקנן בדרום טורקיה ובדרום איראן, וחורף סביב הים האדום בצפון מזרח אפריקה ובתימן. ישנן אוכלוסיות בודדות בלבד בגבולות אירופה, באיים בים האגאי.

בית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגיבתון האפור מקנן במדרונות הרים סלעיים ויבשים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגיבתון האפור גדול יחסית (16–17 ס"מ), בעל צורה מוארכת וזנב ארוך עם פינות לבנות. הוא פחות מפוספס מרוב הגבתונים הטיפוסיים ויש לו מקור חיוור ועבה. גבו אפרפר עם סימנים כהים מאופקים בלבד, ולכנפיים גוון חום יותר.

ראשו של הזכר הבוגר צהוב עמום, עם קו שפם בהיר יותר וגרון. בתת-המין המופיע בדרום מערב טורקיה, E. c. cineracea החלקים התחתונים אפורים; בעוד לתת-המין E. c. semenowi חלקים תחתונים צהובים.

הנקבות בגווני אפור חום מלמעלה עם גרון לבנבן וצבע צהוב רק בפס השפם. לצעירים בטן חיוורת וחלקה עם פסים על החזה.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לגיבתונים אחרים, הגיבתון האפור ניזון בעיקר מזרעים. הוא אוכל חרקים במיוחד כאשר מאכיל את הצעירים שלו. התטולה האופיינית שלו היא של שלוש ביצים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיבתון אפור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גיבתון אפור באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ גיבתון אפור, פורטל צפרות - אתר הצפרות הישראלי, באתר www.birds.org.il