גיגאנטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גיגאנט נלחם בארטמיס

גיגאנטיםיוונית: Γίγαντες) במיתולוגיה היוונית הם בניה של גאיה שנולדו מדמו של אורנוס כאשר קרונוס סירס אותו. הגיגאנטים הם ענקים נוראיים בעלי נחשים מקושקשים כרגליים. כשהגיגאנטים ערמו הרים זה על גבו של זה כדי להסתער על האולימפוס, נשקפה סכנה לשלטונו של זאוס: על פי דבר האורקל, יוכלו האלים להכניע את המתקוממים רק אם בן תמותה יעזור להם. גאיה ידעה זאת אף היא, וחיפשה עשב שיהפוך את בניה לחסינים לחלוטין מפני פגיעות. ואולם זאוס אסר על השמש ועל הירח להופיע כך שאמא אדמה תאלץ לגשש באפלה. בקרב עקוב מדם הצליחו האלים לנצח, בסיועו של הרקולס. ע"פי מקורות אחרים הגיגאנטים הם בניה של גאיה וטרטרוס אשר גאיה ילדה לאחר תבוסתם של הטיטאנים כנקמה באלים האולימפיים.

מלחמת האלים בגיגאנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגיגאנטים במלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל גיגאנט במלחמת האלים בגיגאנטים נלחם בגיגאנט המתאים אליו בכוחו. במלחמה היו כמובן גיגאנטים רבים שכל אחד מהם נלחם באל אחר. החזקים שבגיגאנטים היו פורפיריון, אנקלדוס ואלקיאונאוס. פורפיריון הוא הענק הבכיר מביניהם ובקרב האלים והגיגאנטים הוא נלחם נגד זאוס, בכיר האלים. אלקיאונאוס, לעומת זאת, היה החזק שבגיגאנטים ולכן הוא נלחם בהרקולס, שכידוע השתתף במלחמה, החזק באדם שלאחר מותו נהיה אל הכוח. אנקלדוס היה החכם מבין הגיגאנטים ולכן נלחם באלת החוכמה אתנה. בנוסף ישנם גיגאנטים נוספים כמו: פוליבוטס שנלחם בפוסידון, אפיאלטס שנלחם באפולו, מימאס שנלחם בהפייסטוס ועוד.

המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחזק שבגיגאנטים, אלקיאונאוס, היה מתת מיוחדת, כל עוד הוא נשאר בתוך תחומי מולדתו, אף אחד לא יכול להרגו. הרקולס ירה באלקיאונאוס חיצים, אך כאשר נגע גופו באדמה הוא חזר לחיים. כדי להתגבר על כך, גרר אותו הרקולס אל מחוץ לפלגרה, מולדתו (שם היראה המלחמה), ושם הרגו. כדי להרוג את פורפיריון שלח זאוס אליו זאוס את אשתו הרה. פורפיריון ניסה לאנוס אותה ואז זאוס שילח בו ברק והרגו. את אנקלדוס קברה אתנה תחת האי סיציליה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Perseus-slays-medusa.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.