לדלג לתוכן

גידולי היסוד הנאוליתיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גידולי היסוד הנאוליתיים (מכונים לעיתים "המבויתים הראשונים") הם שמונה זנים של צמחים שבויתו בתקופה הנאוליתית, החל מכ-11,500 שנים לפני זמננו, על ידי החקלאים הראשונים באזור הסהר הפורה. גידולים אלה מהווים את הבסיס לחקלאות במזרח התיכון, צפון אפריקה, הודו, פרס ואירופה.

היבולים מונים שלושה מיני דגנים, ארבעה מיני קטניות ואת הפשתן, והם מיני הצמחים הראשונים שבויתו בעולם, כפי שסוברים החוקרים כיום.[1]

דגנים

קטניות

אחר

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Zohary, Daniel; Hopf, Maria; Weiss, Ehud (2012). Domestication of Plants in the Old World: The Origin and Spread of Domesticated Plants in Southwest Asia, Europe, and the Mediterranean Basin. Fourth edition. Oxford University Press.