דגנים

דגנים
מיון מדעי
ממלכה:	צמחים
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	חד פסיגיים
סדרה:	דגנאים
משפחה:	דגניים

ערך זה עוסק במונח בבוטניקה. אם התכוונתם למאכל מפתיתי דגנים, ראו דגני בוקר. לאישים ששמם דגן, ראו דגן (פירושונים).

עגלות עמוסות תבואה חזרה מהקציר משדות המושבה

דגנים הוא יבול שמקורו במשפחת הדגניים. באופן כללי ניתן להגדיר דגן כיבול שניתן לטחון אותו כדי לייצר ממנו קמח. קבוצת הדגנים כוללת חיטה, דורה, שעורה, שיפון, אורז, שיבולת-שועל, דוחן, בן-חילף טף ותירס. קיימים גם תתי זנים כגון כוסמין שנחשב תת-מין של החיטה.

במקורה שימשה המילה דגן ככינוי ליבול לאחר שנאסף לערימה^[1].

לאחר הקציר נהוג לאחסן את הדגנים באסם, ולהפריד את המוץ מן הדגן על ידי דישה.

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהדות לחמשת מיני דגן וספיציפית לחיטה יש תפקיד חשוב. חיטה ושעורה הן שתיים משבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל, ברכת "המוציא" היא הברכה הראשונה ב"המגע אש" וראוי לאכול לחם בכל ארוחה.