אפונה
 אפונה
| |
|---|---|
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | קיטניתאים |
| משפחה: | קטניות |
| תת־משפחה: | פרפרניים |
| סוג: | אפון |
| מין: | אפונה |
| שם מדעי | |
 Pisum sativumליניאוס, 1753 | |
אפונה (או אפון מתורבת; שם מדעי: Pisum sativum) הוא צמח ממשפחת הקטניות, בעלת זרעים עגולים וירוקים הגדלים בתרמיל. מחזור חייה הוא כשנה. היא נאכלת בתבשיל, משומרת או חיה ואף כחטיף מטוגן.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשנה[1] מופיע השם "אפונים", אם כי יש מן החוקרים שזיהו את האפונים במשנה דווקא עם החמצה (חומוס).[2]
היסטוריית התירבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלבד האפון המתורבת קיימים עוד שלשה מיני בר בסוג אפון: אפון מצוי (Pisum fulvum), אפון קיפח (Pisum platius), ואפון נמוך (Pisum syriacum). שלושתם קיימים בארץ ישראל. הורי הבר של האפון התרבותי הם האפון הקיפח והנמוך, מכיוון שהם ברי הכלאה איתו וצבע הפרחים הארגמני שלהם מתאים לאפונה התרבותית, בעוד צבע הפרחים של האפון המצוי הוא כתום-קרם. באפוני הבר היה מנגנון הפצה של זרעים, בצורה שבה התרמילים היו מתפתלים סביב עצמם, מתבקעים וזורקים את הזרעים למרחק של מספר מטרים. בתרמיל אפונה יהיו בין חמישה אפונים לשמונה אפונים בזנים של אפונה עדינה יותר.
האפונה נמצאה בחפירות ארכאולוגיות המתוארכות לתקופת זמן של 10,000 שנים לפחות. השרידים הקדומים ביותר נמצאו בטורקיה, עיראק וישראל. האפונה נפוצה באירופה, סין והודו.
לאחר בישול, אפונה מכילה כ-22% חלבון, והיא עשירה בוויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים. אפונה נחשבת על ידי רבים כמקור בריא לחלבון מן הצומח.
צמח האפונה שימש מושא למחקריו של גרגור מנדל, נזיר צ'כי שחי במאה ה-19, ערך הכלאות בזנים טהורים של אפונה, וכך גילה וניסח את חוקי התורשה.
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |
| מים | 78.86 ג' |
|---|---|
| קלוריות | 81 קק"ל |
| חלבונים | 5.42 ג' |
| פחמימות | 14.45 ג' |
| שומן | 0.4 ג' |
| כולסטרול | 0 מ"ג |
| ויטמינים | |
| ‑ ויטמין A | 38 מק"ג |
| ‑ ויטמין B1 | 0.266 מ"ג |
| ‑ ויטמין B2 | 0.132 מ"ג |
| ‑ ויטמין B3 | 2.090 מ"ג |
| ‑ ויטמין B6 | 0.169 מ"ג |
| ‑ ויטמין C | 40 מ"ג |
| ברזל | 1.47 מ"ג |
| סידן | 25 מ"ג |
| אשלגן | 244 מ"ג |
| נתרן | 5 מ"ג |
| סיבים תזונתיים | 5.1 ג' |
| מקור: משרד החקלאות האמריקני | |
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אפונה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אפונה, דף שער בספרייה הלאומית
- אפונה, באתר ITIS (באנגלית)
- אפונה, באתר NCBI (באנגלית)
- אפונה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אפונה, באתר צמח השדה
- אפונה, באתר צמחיית ישראל ברשת
- אפונה, באתר Tropicos (באנגלית)
- אפונה, באתר GBIF (באנגלית)
- אפונה, באתר The Plant List (באנגלית)
- אפונה, באתר IPNI (באנגלית)
- רן שפירא, מהפכה בגרגר אפונה, באתר הארץ, 04 באפריל 2008
- רפי כהן, תרמיל הקסמים: רפי כהן עם מתכוני אפונה, באתר ynet, 10 בפברואר 2012
- גידול אפונה, באתר אתר 'אורגניקו'
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ למשל: משנה, מסכת כלאים, פרק ג', משנה ב'
- ^ אפון ואפונה, באתר אתר האקדמיה ללשון העברית
