גיולה לזאר
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
24 בינואר 1911 בקש, האימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום בהונגריה) | |||
| פטירה |
27 בפברואר 1983 (בגיל 72) בודפשט, הונגריה | |||
| גובה | 1.69 מטר | |||
| עמדה | מגן שמאלי | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
גיולה לזאר (בהונגרית: Lázár Gyula; 8 בפברואר 1911 – 27 בפברואר 1983) היה כדורגלן ומאמן הונגרי, ששיחק בעמדת המגן שמאלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לזאר נולד ב-24 בינואר 1911 בצפון-מזרח מחוז בקש שבאימפריה האוסטרו-הונגרית. במשך כל הקריירה שיחק בענקית הונגריה פרנצווארוש ועשה את הופעת בכורתו בליגה ההונגרית ב-1930. לזאר תפס את מקומו שם במהירות ושיחק לצד ג'רג' שארושי (שעוד לא שיחק בהתקפה באותו הזמן) ואנטל ליקה. בעונת 1931/32 הם זכו באליפות הראשונה שלו מבלי לוותר על אף נקודה ובעונה אחר כך אומנם סיימו במקום השלישי בליגה, אך הם זכו בגביע עם ניצחון 1–11 על היריבה אויפשט. באותה שנה נבחר לזאר לשחקן ההונגרי הטוב ביותר.
המגן שמאלי הדקיק והקליל רגליים התפתח להיות לאחד משחקני הכיסוי הטובים בהונגריה, ובעונת 1933/34 זכה באליפות שנייה אך הם הפסידו בחצי גמר גביע מיטרופה לבולוניה, ועונה אחר כך לספרטה פראג החזקה בגמר. ההצלחה הגדולה שלו ושל פרנצווארוש הגיעה ב-1937 בה שיחק בהגנה לצד גיולה פולגאר ובלה מגדה, והם זכו בגביע מיטרופה וסיימו במקום השני בליגה. בשנים הבאות הם זכו בתארים נוספים ולזאר שסיים את הקריירה ב-1943 זכה בסך הכל ב-5 תוארי אליפות, 4 גביעים ובגביע מיטרופה אחד.
לאחר סיום הקריירה היה לזאר מאמן לתקופה קצרה, ובסוף שנות החמישים היה חלק מצוות המאמנים של נבחרת מצרים שבראשו היה חברו לנבחרת בעבר פאל טיטקוש. הם זכו בגביע אפריקה ב-1959 ובסוף שנות השישים אימן את פנאתינאיקוס מיוון. הוא נפטר ב-27 בפברואר 1983 בבודפשט בירת הונגריה בגיל 72.
נבחרת הונגריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שלא עבר זמן רב מאז שהאחראים לבחירת השחקנים בנבחרת גילו את יכולותיו של לזאר הוא ערך את הופעת הבכורה בנבחרת הונגריה, בניצחון 2–6 על שווייץ במסגרת גביע מרכז אירופה של 32–1931. הוא היה שותף בשני משחקי הנבחרת במונדיאל 1934 בו כשלה נגד אוסטריה ברבע הגמר.
לזאר כבש את שערו היחידי באוקטובר 1936 נגד רומניה, ושנתיים אחר כך השתתף במונדיאל 1938. באותו טורניר פתח בעמדה הלא מוכרת לו כמגן ימני בשמינית הגמר, אך מאז חזר לעמדתו הטבעית בצד שמאל. הונגריה הגיעה עד לגמר בו הפסידה לאיטליה 4–2. לזאר המשיך לשחק גם אחרי המונדיאל, לעיתים קרובות לצד בלה שארושי, והוא ערך את משחקו האחרון בה באפריל 1941 בניצחון 0–7 על גרמניה.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליפות הונגריה (5): 1932, 1934, 1938, 1940, 1941
- הגביע ההונגרי (4): 1933, 1935, 1942, 1943
- גביע מיטרופה: 1937
- סגנית גביע העולם: 1938
- אישיים
- שחקן השנה בהונגריה: 1933
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גיולה לזאר, באתר Transfermarkt
- גיולה לזאר, באתר WorldFootball.net
- גיולה לזאר, באתר National Football Teams
- גיולה לזאר, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
| נבחרת הונגריה – מונדיאל 1938 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 באלוך • 2 מיהאי בירו • 3 שנדור בירו • 4 צ'ה • 5 דודס • 6 הדה • 7 קוהוט • 8 קוראניי • 9 לזאר • 10 פלינקאס • 11 פולגאר • 12 בלה שארושי • 13 ג'רג' שארושי • 14 שאש • 15 סאבו • 16 סלאי • 17 סוץ' • 18 ז'נגלר • 19 טיטקוש • 20 טולדי • 21 טוראי • 22 וינצה • מאמן: שאפר |
| |