נבחרת רומניה בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רומניה
Federatia Romana de fotbal.png
מידע כללי
כינוי טריקולור
התאחדות פדרציית הכדורגל הרומנית
השתייכות UEFA
דירוג פיפ"א
(24 בנובמבר 2016)
39      Decrease2.svg ‎-5‏
 - ניקוד פיפ"א 690
 - דרוג שיא 3 (נמדד בספטמבר 1997)
 - דרוג שפל 57 (נמדד בפברואר 2011)
מאמן גרמניהגרמניה כריסטוף דאום
קפטן ולאד קיריקש
מירב השערים גאורגה חאג'י, אדריאן מוטו (35)
מירב ההופעות דורינל מונטאנו (134)
אצטדיון ביתי ארנה נציונאלה, בוקרשט
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחקים היסטוריים
משחק בינלאומי ראשון
יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה 1 - 2 רומניה Flag of Romania (1965-1989).svg
(בלגרד, יוגוסלביה; 8 ביוני 1922)
הניצחון הכי גדול
רומניהרומניה רומניה 9 - 0 פינלנד פינלנדפינלנד
(בוקרשט, רומניה; 14 באוקטובר 1973)
ההפסד הכי גדול
הונגריההונגריה הונגריה 9 - 0 רומניה רומניהרומניה
(בודפשט, הונגריה; 6 ביוני 1948)
גביע העולם בכדורגל
הופעות 7 (הראשונה ב-1930)
ההישג הטוב ביותר רבע גמר (1994)
אליפות אירופה בכדורגל
הופעות 5 (הראשונה ב-1984)
ההישג הטוב ביותר רבע גמר, 2000

נבחרת רומניה בכדורגל היא נבחרת הכדורגל הלאומית של רומניה. הדירוג הנוכחי של נבחרת רומניה ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-39 בעולם, נכון ל-24 בנובמבר 2016 - ירידה של 5 מקומות לעומת דירוג קודם[1]. דירוג השיא 3 נמדד לראשונה[2] בספטמבר 1997, והדירוג הכי נמוך 57 נמדד לראשונה[2] בפברואר 2011.

ההישג הטוב ביותר של נבחרת רומניה בגביע העולם בכדורגל היה במונדיאל 1994, כשהעפילה לשלב רבע הגמר.

רומניה היא אחת מארבע הנבחרות היחידות בעולם (יחד עם בלגיה, ברזיל, צרפת) שהשתתפו בכל שלושת גביעי העולם הראשונים, אך לפני שנות ה-90, היא העפילה רק פעם אחת נוספת לטורניר, ב-1970.

ב-1994, הגיעה רומניה בהנהגת שחקנה גיורגי חאג'י, לשלב רבע הגמר של המונדיאל, כשהיא מדיחה בדרך את ארגנטינה לאחר ניצחון 3:2. רומניה הפסידה לבסוף לנבחרת שוודיה לאחר דו-קרב פנדלים.

ההישג הגדול ביותר של רומניה במסגרת אליפות אירופה בכדורגל, היה ביורו 2000 כשהצליחה להגיע עד שלב רבע הגמר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאחדות הכדורגל הרומנית הוקמה באוקטובר 1909 בבוקרשט. משחקה הבינלאומי הראשון של נבחרת רומניה נערך ב-8 ביוני 1922, ניצחון חוץ על יוגוסלביה 1-2 בבלגרד.

שנות ה-30 של המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומניה השתתפה בשלושת טורנירי גמר גביע העולם הראשונים.
רומניה הוזמנה להשתתף במונדיאל 1930 ושובצה בשלב הבתים יחד עם אורוגוואי המארחת ופרו. במשחקה הראשון ניצחה רומניה את פרו 1-3, אך במשחקה השני הובסה על ידי אורוגוואי המארחת 4-0 וסיימה במקום השני בבית.
רומניה השתתפה במוקדמות מונדיאל 1934 והעפילה לטורניר הגמר לאחר שסיימה במקום השני בבית המוקדם אחרי שווייץ ולפני יוגוסלביה. בטורניר הגמר הפסידה רומניה 2-1 לצ'כוסלובקיה והודחה כבר בסיבוב הראשון.
במוקדמות מונדיאל 1938 הייתה אמורה רומניה להתמודד מול מצרים על ההעפלה לטורניר הגמר, אולם המצרים סירבו לעשות כן עקב צום הרמדאן. עם זאת, המצרים הזמינו קבוצה אוסטרית אחרת להתמודד מול הנבחרת המקומית באותו חודש ועל כן הודחה מטורניר המוקדמות על ידי פיפ"א ורומניה העפילה לטורניר הגמר מבלי שנאלצה לשחק במוקדמות.
בטורניר הגמר אכזבה רומניה כאשר סיימה בתיקו 3-3 עם קובה בסיבוב הראשון לאחר הארכה. במשחק החוזר בין הקבוצות הפסידו הרומנים 2-1 והודחו שוב בסיבוב הראשון.

מונדיאל 1970[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומניה לא השתתפה במוקדמות מונדיאל 1950, אך בארבעת טורנירי המוקדמות הבאים שנערכו היא השתתפה ולא הצליחה להעפיל לטורניר הגמר.
במקביל, רומניה החלה להשתתף בקביעות גם במוקדמות אליפות אירופה בכדורגל החל משנת 1960, אך גם שם לא הצליחה להעפיל לטורניר הגמר.
במוקדמות מונדיאל 1970 סיימה רומניה ראשונה בבית לפני יוון, שווייץ ופורטוגל והעפילה לטורניר הגמר, 32 שנים מאז ההעפלה הקודמת. בטורניר הגמר שובצה רומניה לבית קשה עם אלופת העולם אנגליה, ברזיל וצ'כוסלובקיה. רומניה הפסידה לאנגליה במשחקה הראשון 1-0 וניצחה את צ'כוסלובקיה 1-2. במשחקה השלישי הפסידה רומניה לברזיל, אלופת העולם שבדרך, 3-2 וסיימה במקום השלישי בבית.
רומניה הייתה קרובה להעפיל ליורו 1972, כאשר בשלב הבתים סיימה ראשונה בבית המוקדם לפני צ'כוסלובקיה (שעימה סיימה באותו מספר נקודות, אך בהפרש שערים טוב יותר), וויילס ופינלנד. במשחקי הפלייאוף (שהיוו למעשה את רבע גמר הטורניר) סיימה רומניה בתיקו 1-1 בחוץ מול הונגריה ובתיקו 2-2 ביתי במשחק הגומלין. נקבע משחק מכריע בין שתי הנבחרות במקום נייטרלי, בלגרד, על ההעפלה לטורניר הגמר ובו ניצחה הונגריה משער שהובקע דקה לסיום המשחק.

יורו 1984[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוקדמות יורו 1984 סיימה רומניה ראשונה בבית לפני שוודיה, צ'כוסלובקיה, איטליה וקפריסין ובכך העפילה לראשונה לטורניר גמר אליפות אירופה, לאחר שכשלה בששת ניסיונותיה הראשונים. את שלב הבתים בטורניר הגמר פתחה רומניה בתיקו 1-1 עם ספרד, אך בהמשך הפסידה 2-1 למערב גרמניה ו-1-0 לפורטוגל וסיימה במקום האחרון בבית.

שנות ה-90 של המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 חזרה רומניה לבמה המרכזית של הכדורגל העולמי, כאשר השתתפה בשלושה טורנירי מונדיאל רצופים וכן בשתי אליפויות אירופה רצופות. בטורנירים אלה הגיעה רומניה להישגי השיא שלה עד היום.
במונדיאל 1990 שובצה רומניה לבית עם אלופת העולם ארגנטינה, ברית המועצות וקמרון. במשחקה הראשון הפתיעה רומניה את ברית המועצות 0-2 מצמד של מריוס לקטוש. בהמשך הפסידה רומניה לקמרון 2-1 וסיימה בתיקו 1-1 עם ארגנטינה משער של גבי בלינט. רומניה סיימה במקום השני בבית והעפילה לשלב הבא בפעם הראשונה בתולדותיה. בשלב שמינית הגמר סיימה רומניה בתיקו 0-0 עם אירלנד והודחה 5-4 בבעיטות הכרעה מ-11 מטר.
מונדיאל 1994 היה המוצלח ביותר בתולדות נבחרת רומניה. היא שובצה בבית עם ארצות הברית המארחת, קולומביה ושווייץ. רומניה פתחה בניצחון 1-3 מפתיע על קולומביה מצמד של פלורין ראדוצ'ויו ושער של כוכב הנבחרת גאורגה חאג'י. בהמשך הובסה על ידי שווייץ 4-1 אך במשחקה האחרון גברה על ארצות הברית המארחת 0-1 משער של דן פטרסקו והעפילה לשמינית הגמר מהמקום הראשון בבית. בשלב שמינית הגמר הפתיעה רומניה את סגנית אלופת העולם ארגנטינה 2-3 מצמד של איליה דומיטרסקו ושער של גאורגה חאג'י באחד המשחקים הגדולים בתולדות הנבחרת. בשלב רבע הגמר סיימה רומניה בתיקו 2-2 עם שוודיה ובדומה למונדיאל הקודם, הפסידה שוב 5-4 בבעיטות הכרעה מ-11 מטר והודחה. פלורין ראדוצ'ויו סיים כמבקיע המצטיין של הנבחרת עם 4 שערים בטורניר וגאורגה האג'י נבחר על ידי פיפ"א לנבחרת הטורניר.
שנתיים מאוחר יותר העפילה רומניה ליורו 1996 אך הפסידה בכל משחקיה לצרפת, בולגריה וספרד.
רומניה העפילה למונדיאל 1998, השלישי ברציפות, ושובצה לבית עם אנגליה, קולומביה ותוניס. בדומה למונדיאל הקודם, גם הפעם פתחה רומניה בניצחון על קולומביה 0-1 משער של אדריאן איליה. לאחר מכן הפתיעה רומניה את אנגליה 1-2 משער של ויורל מולדובן ושער ניצחון בדקה ה-90 של דן פטרסקו. רומניה סיימה את משחקי הבית במקום הראשון לאחר תיקו 1-1 עם תוניס. בשמינית הגמר הפסידה רומניה לקרואטיה 1-0 והודחה מהטורניר.
הטורניר האחרון בסדרת ההישגים של נבחרת רומניה היה יורו 2000. רומניה שובצה לבית קשה עם אלופת אירופה גרמניה, אנגליה ופורטוגל ונחשבה ערב התחרות לנבחרת החלשה בבית. במשחקה הראשון הפתיעה רומניה כשעלתה ליתרון מוקדם מול נבחרת גרמניה משער של ויורל מולדובן, אך הגרמנים הישוו והמשחק הסתיים בתיקו 1-1. במשחקה השני הפסידה רומניה לפורטוגל 1-0. במחזור הסיום הדרמטי של הבית, נזקקה רומניה לניצחון על אנגליה על מנת להעפיל לרבע הגמר ולכך שבמשחק המקביל גרמניה לא תנצח את פורטוגל (תנאי שהתקיים בכך שפורטוגל הביסה את גרמניה 0-3). הרומנים עלו ליתרון 0-1 משער של כריסטיאן קיבו, אך האנגלים הפכו את התוצאה ל2-1 לקראת סיום המחצית. הרומנים השוו עם פתיחת המחצית השנייה ל2-2 משער של דורינל מונטנאו, אך תוצאה זו עדיין לא הספיקה לרומנים על מנת לעלות לשלב הבא. דקה לסיום המשחק נפסקה בעיטת עונשין מ-11 מטרים לזכות רומניה ואיונל גנאה הבקיע את שער הניצחון הדרמטי לרומניה 2-3. היה זה הניצחון הראשון בתולדות רומניה ביורו והפעם הראשונה בה היא עוברת שלב בטורניר זה, לאחר שסיימה במקום השני בבית. ברבע הגמר הפסידה רומניה 2-0 לאיטליה והודחה.

יורו 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שלא העפילה למונדיאל 2002, יורו 2004 ומונדיאל 2006, הצליחה רומניה להעפיל ליורו 2008 ושוב שובצה לבית קשה עם איטליה, צרפת והולנד. רומניה פתחה בתיקו 0-0 עם צרפת ואחר כך סיימה בתיקו 1-1 עם איטליה. במחזור הסיום הפסידה רומניה להולנד 2-0 וניצחונה של איטליה על צרפת במשחק המקביל הותיר אותה במקום השלישי בבית והדיח אותה מהטורניר.

יורו 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומניה לא העפילה למונדיאל 2010, יורו 2012 ומונדיאל 2014 אך הצליחה להעפיל ליורו 2016. במשחק הפתיחה של האליפות הפסידה רומניה לצרפת 2-1 ובהמשך סיימה בתיקו 1-1 עם שווייץ. רומניה סיימה את משחקיה בהפסד מאכזב לאלבניה 1-0 והודחה מהטורניר, כשהיא מסיימת במקום האחרון בבית.

כל גביעי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1930 - סיבוב ראשון
  • 1934 - סיבוב ראשון
  • 1938 - סיבוב ראשון
  • 1950 עד 1958 - לא העפילה
  • 1962 - פרשה
  • 1966 - לא העפילה
  • 1970 - סיבוב ראשון
  • 1974 עד 1986 - לא העפילה
  • 1990 - שמינית גמר
  • 1994 - רבע גמר
  • 1998 - שמינית גמר
  • 2002 עד 2014 - לא העפילה

כל אליפויות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1960 עד 1980 - לא העפילה
  • 1984 - סיבוב ראשון
  • 1988 - לא העפילה
  • 1992 - לא העפילה
  • 1996 - סיבוב ראשון
  • 2000 - רבע גמר
  • 2004 - לא העפילה
  • 2008 - סיבוב ראשון
  • 2012 - לא העפילה
  • 2016 - סיבוב ראשון

שיאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-3 ביוני 2016. כתב מודגש מסמל שחקן פעיל בנבחרת.

שיאני ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג שחקן שנים בנבחרת הופעות שערים
1 דורינאל מונטיאנו 1991– 2007 134 16
2 גאורגה חאג'י 1983 - 2000 124 35
3 גאורגה פופסקו 1988 -2003 115 16
4 רזבן ראץ 2002 - 112 2
5 לדיסלאו בולוני 1975 - 1988 108 25
6 דן פטרסקו 1989 - 2000 95 12
7 בוגדאן סטליה 1988- 2005 91 0
8 מיכאל קליין 1981 - 1991 89 5
9 בוגדאן לובונט 1998 –2014 85 0
10 מריוס לקטוש 1984 - 1998 84 13

מלכי השערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג שחקן שנים בנבחרת שערים ממוצע למשחק
1 אדריאן מוטו 2000 - 2013 35 0.45
גאורגה חאג'י 1983 - 2000 35 0.28
3 יוליו בודולה 1931 - 1939 30 0.64
4 ויורל מולדובן 1993– 2006 25 0.35
ציפריאן מאריצה 2003 - 25 0.34
6 לדיסלאו בולוני 1975 - 1988 23 0.23
7 פלורין רדוצ'ויו 1990– 1996 21 0.52
דודו גאורגסקו 1973– 1984 21 0.52
אנהל יורדנסקו 1971 - 1981 21 0.36
רודיון קמטארו 1978 - 1990 21 0.28

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
  2. ^ 2.0 2.1 החל מאוגוסט 1993 - אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל