גינטר בניש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גינטר בניש
Günter Behnisch
אין תמונה חופשית
לידה 12 ביוני 1922
דרזדן, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 ביולי 2010 (בגיל 88)
שטוטגרט, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת שטוטגרט עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה אדריכלות
יצירות ידועות ארמון הזכוכית זינדלפינגן, האצטדיון האולימפי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פרס אוגוסט פרה (1981)
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת שטוטגרט עריכת הנתון בוויקינתונים
behnisch.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גינטר בנישגרמנית: Günter Behnisch;‏ 12 ביוני 192212 ביולי 2010) היה אדריכל גרמני. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא הפך לאחד ממפקדי הצוללות הצעירים בגרמניה. בהמשך הפך בניש לאחד האדריכלים המייצגים את הדה-קונסטרוקטיביזם. הפרויקטים הבולטים שבנה כוללים את הפארק האולימפי (אנ') במינכן ואת הפרלמנט (אנ') המערב-גרמני בבון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניש נולד בלוקוויץ שליד דרזדן (כיום רובע בדרום העיר). הוא השני מבין שלושה ילדים.[1] למד במספר בתי ספר, בשל העובדה שאביו הסוציאל-דמוקרט נעצר, פוטר ונשלח לעבודה בקמניץ ידי הממשל הנאצי.

בשנת 1939 התנדב בניש בן ה-17 להצטרף לצי המלחמה הגרמני, "קריגסמרינה", שהיה אלטרנטיבה פחות מכבידה מאשר עבודות כפייה או גיוס צבאי.[1] בסופו של דבר הוא הפך לקצין צוללות ושירת על סיפון הצוללת U-952 (אנ'). באוקטובר 1944 הפך לאחד ממפקיד הצוללות הצעירים ביותר, כשמונה למפקדה של U-2337 (אנ').[2] בתום מלחמת העולם השנייה נכנע ומסר את הצוללת שעליה פיקד לבריטים. הוא הפך לשבוי מלחמה בטירת פת'רסטון (אנ') בנורת'מברלנד.

בהמשך הוכשר בניש כמניח לבנים,[1] ובשנת 1947 נרשם ללימודי אדריכלות באוניברסיטה הטכנית בשטוטגרט.[3] בשנים 1967 עד 1987 היה פרופסור לעיצוב בניין ולעיצוב אדריכלי, וטכנולוגיית בנייה תעשייתית באוניברסיטה הטכנית בדרמשטאדט (אנ').[4]

חדר המליאה של הבונדסטאג הגרמני בבון

אחד הבניינים הבולטים ביותר שלו שעיצב הוא בניין הפרלמנט בבירת מערב גרמניה, בון. אף על פי שזכה במכרז לעיצוב המבנה בשנת 1973, הבנייה החלה רק בשנת 1987 והושלמה בשנת 1992.[3]

הוא הקים משרד אדריכלות משלו בשטוטגרט בשנת 1952. המשרד הפך בשנת 1966 ל"בניש ושותפים".

בנו, שטפן בניש, הקים בשנת 1989 חברה נפרדת, "בניש ארכיטקטן" (אנ').[5]

הפארק האולימפי במינכן (1972)

פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גינטר בניש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 David Childs, Günter Behnisch: The architect behind Munich's groundbreaking Olympic Stadium, in "The Independent", 7 August 2010
  2. ^ Busch, Rainer; Röll, Hans-Joachim (1999). German U-boat commanders of World War II: a biographical dictionary. London, Annapolis, Md: Greenhill Books, Naval Institute Press. ISBN 1-55750-186-6. 
  3. ^ 1 2 Thorsten Dörting, Obituary of the Architect Günter Behnisch, in Spiegel online international, 13 July 2010
  4. ^ "Günter Behnisch". Technische Universität Darmstadt (באנגלית). 
  5. ^ "STEFAN BEHNISCH". AW Magazine. אורכב מ-המקור ב-2014-06-06. בדיקה אחרונה ב-30 בדצמבר 2019. 
  6. ^ Stock, W.J. (13 ביולי 2010). "Baumeister der Demokratie". Süddeutsche Zeitung. 
  7. ^ "Günter Behnisch zum 80.Geburtstag". Aedes. 
  8. ^ "Architekt Günter Behnisch stirbt mit 88 Jahren". Die Welt. 13 ביולי 2010. 
  9. ^ "Vorne Historie, hinten Behnisch: Das Hotel Adlon in Berlin wird erweitert". BauNetz. 16 בספטמבר 1999. 
  10. ^ "Nürnberg International Airport (NUE/EDDN), Nuremberg, Bavaria, Germany". Airport Technology. בדיקה אחרונה ב-3 ביוני 2014. 
  11. ^ "Defining the Internal Essence of the Materiality of Institution". Michael James Potter. אורכב מ-המקור ב-2016-07-30. בדיקה אחרונה ב-3 ביוני 2014. 
  12. ^ "Junge deutsche Architekten bauen im Ausland". השגרירות הגרמנית בקופנהגן. אורכב מ-המקור ב-21 March 2016. 
  13. ^ "Behnisch Architekten". German Architects. אורכב מ-המקור ב-3 March 2016.