גירוד שרטון דוגר
גירוד שרטון דוגר (באנגלית: Dogger Bank itch) הוא מצב עורי המאופיין בדלקת עור (גרב) מתמשכת הנגרמת על ידי חשיפה ל"תמכת הים" או "דמדרון הים", (Alcyonidium diaphanum) (תמכה רגילה באנגלית chervil, היא סוג של תבלין), סוג של חיטחבים.[1] המחלה, הנפוצה אצל דייגים שעובדים בים הצפוני, מוכרת על ידי חוק הפיצויים הדני מאז 1939.[2]
פתוגנזיס[עריכת קוד מקור | עריכה]
_dimethylsulfoxonium_chloride.svg)
הפריחה נגרמת על ידי סוג של תגובת רגישות יתר בתיווך תאים; סוג זה של רגישות יתר מתרחש בדרך כלל אצל אנשים אשר הופכים לרגישים לתרכובות אורגניות נדיפות. אף על פי שבמקרים מסוימים עשויים להידרש מספר שנים כדי לפתח רגישות, פרק זמן זה עשוי להשתנות מאוד בהתאם לאדם. בגירוד שרטון דוגר, רגישות נרכשת לאחר טיפול חוזר ונשנה בצמילות הים שמסתבכות ברשתות דייג.
הרעלן הספציפי שאחראי לפריחה נקבע כמלח נושא הגופרית (2-הידרוקסיאתיל) דימתילסולפוקסוניום כלוריד.[3] מלח זה נמצא גם בספוגי ים מסוימים ויש לו פעילות חוץ גופית (אין ויטרו) חזקה נגד תאי לוקמיה.[4]
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקר שנערך על שני מקרים בשנת 2001 הצביע על כך שהפריחה מגיבה לציקלוספורין דרך הפה. טיפול ראשוני בסטרואידים פומיים ואקטואליים נכשל.[5]
אפידמולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגורם הסיבתי הוא חיטחבים, מחלקה של בעלי חיים המורכבת מבעלי חיים ישיבים, ניזונים מסינון מי ים החיים במושבות. זוהי מושבה ג'לטינית, חלקה, דמוית ספוג עד 15–30 ס"מ אורך, גדלה על סלעים וקונכיות מהחוף ועד לעומק של כמאה מטרים בערך. באופן שטחי, הם דומים לאצות.[5] תפוצתו של בעל חיים זה היא מהים הצפוני ועד לים התיכון. המחלה נפוצה במיוחד בקרב דייגי ספינות מכמורת שעובדים בשרטון דוגר, (Dogger Bank) שרטון דיג חשוב בים הצפוני.[6] המחלה דווחה גם מ"מפרץ נהר הסיין" (Baie de la Seine) בצרפת.[6]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקרה רפואי שדווח ב-1957 מספר על רב חובל דייג שעבד בשרטון דוגר בים הצפוני. דמדרון הים, שנמצא בשפע באזור, עלה לעיתים קרובות ברשתות הדיג והיה צריך להיזרק בחזרה למים. לאחר שעשה זאת שוב ושוב, הקפטן "פיתח התפרצות אדומה מגרדת בחלקים המכופפים של המרפקים והאמות, שהפכה לחה והתפשטה גם לגב הידיים, האצבעות ורוב הזרוע תוך מספר ימים." למרות שהפריחה נעלמה לאחר שעזב את האזור, היא הופיעה שוב בחומרה רבה יותר כאשר חזר לאזור וביצע אותן פעולות; הפעם הפריחה התפשטה לצווארו ולפניו, והמשיכה לנזול בפלזמה במשך חודשיים.[7]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ James, William D.; Berger, Timothy G.; et al. (2006). Andrews' Diseases of the Skin: clinical Dermatology. Saunders Elsevier. ISBN 978-0-7216-2921-6.
- ^ Bonnevie, P. (1948). "Fisherman's 'Dogger Bank Itch'". Allergy. 1: 40–46. doi:10.1111/j.1398-9995.1948.tb03301.x.
- ^ Carle JS, Christophersen C (1980). "Dogger Bank itch the allergen is 2-hydroxyethyldimethyl sulfonium ion". Journal of the American Chemical Society. 102 (15): 5107–108. doi:10.1021/ja00535a053.
- ^ Warabi K, Nakao Y, Matsunaga S, Fukuyama T, Kan, T, Yokoshima S, Fusetani N., K (2001). "Dogger Bank Itch revisited: isolation of (2-hydroxyethyl) dimethylsulfoxonium chloride as a cytotoxic constituent from the marine sponge Theonella aff. mirabilis". Comparative Biochemistry and Physiology B. 128 (1): 27–30. doi:10.1016/S1096-4959(00)00316-X. PMID 11163301.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ 1 2 Bowers PW, Julian CG., PW; Julian, CG (2001). "Dogger Bank Itch and cyclosporin". Journal of Dermatological Treatment. 12 (1): 23–24. doi:10.1080/095466301750163536. PMID 12171683.
- ^ 1 2 Carle JS, Christophersen C., J; Christophersen, C (1982). "Dogger Bank Itch. 4. an eczema-causing sulfoxonium ion from the marine animal, Alcyonidium gelatinosum". Toxicon. 20 (1): 307–10. doi:10.1016/0041-0101(82)90232-X. PMID 6210974.
- ^ Seville RH. (1957). "Dogger Bank itch – report of a case". British Journal of Dermatology. 69 (3): 92–93. doi:10.1111/j.1365-2133.1957.tb13235.x. PMID 13413061.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "גירוד שרטון דוגר".הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.