הים הצפוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הים הצפוני
הים הצפוני
תמונת לוויין של הים הצפוני
מיקום צפון אירופה, מחובר לאוקיינוס האטלנטי מדרום-מערב בתעלת למאנש
סוג ים שולי
ים של האוקיינוס האטלנטי
שטח 575,000 קמ"ר
אורך מרבי 970 קילומטר
רוחב מרבי 560 קילומטר
עומק ממוצע 94 מטרים
עומק מרבי 660 מטר
נפח 94,000 קילומטר מעוקב
מליחות 3.5%
מדינות באגן הניקוז נורווגיה, דנמרק, גרמניה, הולנד, בלגיה, צרפת, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ערים אנטוורפן, המבורג ורוטרדם
קואורדינטות 56°N 03°E / 56°N 3°E / 56; 3
מפת הים הצפוני והמדינות המקיפות אותו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הים הצפוני הוא ים שולי של האוקיינוס האטלנטי, הגובל בממלכה המאוחדת, בנורווגיה, בדנמרק, בגרמניה, בהולנד ובבלגיה. אין להתבלבל בינו לבין ים הקרח הצפוני המכונה גם הוא לעיתים "הים הצפוני".

גאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופות קדומות היווה חלק מאדן היבשה שחיבר את בריטניה עם יבשת אירופה. הים הצפוני הנוכחי נוצר לפני כ-12,000 שנה, כאשר עם תום עידן הקרח האחרון עלה מפלס פני הים באופן משמעותי. שטחו כ-430,000 קמ"ר. עומקו הממוצע כ-94 מ' ועומקו המרבי 660 מטר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעגן סקפה פלו, המקושר לים הצפוני, שימש כבסיס הצי הבריטי במלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה.

בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 התגלו בים הצפוני עתודות גדולות של נפט וגז טבעי[1]. מדינות אירופה החלו, לאחר משבר האנרגיה העולמי של שנות ה-70 של המאה ה-20, להפיק בים נפט וגז למרות העלות הגבוהה, כדי להפחית את תלותן באופ"ק[2]. במשך השנים, נורווגיה היא מפיקת הנפט העיקרית בים הצפוני[3][4], ואחר כך הממלכה המאוחדת שכילתה את רוב עתודות הנפט שלה בים עד שנות ה-2000[5].

החל משנת 2001, קבוצת דלק הישראלית, מעורבת בהפקת נפט בים הצפוני[6]. בשנת 2018 הפיקה כ-80,000 חביות ביום[7].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הים הצפוני בוויקישיתוף

הים הצפוני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.