מנזר גלאתי

מנזר גלאתי
გელათის მონასტერი
אתר מורשת עולמית
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1994, לפי קריטריונים 4
שטח האתר	4.2 הקטאר
שטח אזור החיץ	1.246 הקטאר
חלק מתוך	קתדרלת בגרטי ומנזר גלאתי
הערות	בסיכון בשנים 2010–2017
מידע כללי
סוג	מנזר
מיקום	כותאיסי
מדינה	גאורגיה
מייסדים	דוד הבנאי
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1106
תאריך פתיחה רשמי	1106
מידות
שטח	4.2 הקטאר
קואורדינטות	42°17′41″N 42°46′05″E / 42.294722222222°N 42.768055555556°E
	whc.unesco.org/en/list/710
	(למפת גאורגיה רגילה) טביליסי כותאיסי בתומי רוסתווי זוגדידי גורי פותי סוחומי חאשורי רוסיה אזרבייג'ן ארמניה טורקיה הים; השחור; מנזר גלאתי

מנזר גלאתי (בגאורגית: გელათის მონასტერი, גֶלאתיס מוֹנאסטֶרי) או מנזר הבתולה - גלאתי הוא מנזר בעיר כותאיסי שבמחוז אימרתי גאורגיה. המנזר נבנה בשנת 1106 על ידי דוד הבנאי, מלך הממלכה הגאורגית המאוחדת, (1089-1125).

במשך תקופה ארוכה היה מנזר גלאתי אחד ממרכזי ההשכלה הגבוהה בגאורגיה. היה בו אקדמיה שהעסיקה חלק מאנשי המדע המפורסמים של גאורגיה, ביניהם מדענים, תאולוגים ופילוסופים, הרבה מאלה שהיו פעילים במנזרים האורתודוקסיים השונים מחוץ לגאורגיה או באקדמיית מנגן שבקונסטנטינופול.

היסטוריונים מאותם הימים תיארו את העבודה שנעשית באקדמיה כך:

ירושלים השנייה של כל המזרח ללימוד כל דבר בעל ערך, להוראת הידע - אתונה השנייה שתעלה בהרבה על זו הראשונה בחוק האלוהי, קנון (החוק הכנסייתי) לתפארת הכנסייה.

— היסטוריונים של דוד הבנאי מתארים את אקדמיית גלאתי

האקדמיה נמצאה על גבעה מיוערת, כ-11 ק"מ צפון-מזרחית לכותאיסי. דוד הבנאי שייסד את האקדמיה, לא זכה בסופו של דבר לראות בהשלמתה, ונקבר על פי הנחיותיו המפורשות, ברצפת שער הכניסה הראשית בחלק הדרומי, כי, על פי האגדה, רצה המלך הענו שכל נתין בממלכה יעבור מעל קברו. דוד היה מעורב באופן אישי בבניית האקדמיה, ונקשרו לו בשל כך אגדות רבות.

מנזר גלאתי שימש מרכז תאולוגי גדול ומשך אליו מלומדים רבים. הלימודים כללו תאולוגיה, גאומטריה, אסטרונומיה, מוזיקה, רטוריקה, שפות וציור. עד תחילת המאה ה-20 במנזר נשמר כתב עת עתיק הבשורות של מוכווי שכיום נמצא בטביליסי.

המנזר נחרב פעמיים על ידי העות'מאנים, אולם הצליח לשמר מספר רב של ציורי פרסקו וכתבי יד המתוארכים למאות השתים עשרה - שבע עשרה.

בשנת 1994, הכריזה אונסק"ו על המנזר כאתר מורשת עולמית.

הפרסקאות במנזר

רוב הפרסקאות במנזר הם מהמאה השש עשרה, מלבד אלה שבכניסה לכנסייה הראשית, המתוארכים לתחילת המאה השתים עשרה. גם אפסיס הכנסייה הגדולה עשוי כולו פסיפס מאותה מאה המורכב ממעל לשני מיליון אבנים. בכנסייה נמצא גם איקונין חאחוּלי המפורסם ביותר בגאורגיה. האיקונין היה הגדול מסוגו בעולם, אולם הרוסים גנבו אותו, שברו אותו ומכרו את חלקיו. חלקים מהאיקונין נמצאים כיום במוזיאון הממלכתי בטביליסי, במוזיאון מטרופוליטן בניו יורק, והיתר בידיים פרטיות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מנזר גלאתי בוויקישיתוף