גלינה אולנובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גלינה אולנובה
Гали́на Ула́нова
Galina Ulanova 1968.jpg
לידה 26 בדצמבר 1909 (יוליאני)
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 במרץ 1998 (בגיל 88)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אקדמיית וגנובה של הבלט הרוסי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע רקדנית בלט, כוריאוגרפית, שחקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג יורי זבדסקי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס סטלין, דרגה 1 (1941)
  • עיטור לנין (14 בדצמבר 1953)
  • גיבור העמל הסוציאליסטי (16 במאי 1974)
  • האמן העממי של ברית המועצות (1951)
  • עיטור הדגל האדום של העמל (11 במרץ 1939)
  • מסדר הידידות של העמים (22 באוגוסט 1986)
  • עיטור אות הכבוד (1 ביוני 1940)
  • מדליה על הגנת לנינגרד
  • מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מדליית זהב להישג כלכלי (1971)
  • האמן העממי של הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (1 ביוני 1940)
  • אמן כבוד של רוסיה הסובייטית (11 במרץ 1939)
  • פרס לנין (1957)
  • מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה
  • מדליה להנצחת 50 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מסדר פארסאט (1995)
  • מדליית ותיק העמל
  • אמן העם של הרפובליקה הסובייטית הסוציליסטית הקזחית (1943)
  • עיטור לנין (30 בינואר 1970)
  • עיטור לנין (16 במאי 1974)
  • מדליית הפטיש והמגל (16 במאי 1974)
  • עיטור לנין (7 בינואר 1980)
  • גיבור העמל הסוציאליסטי (7 בינואר 1980)
  • מדליית הפטיש והמגל (7 בינואר 1980)
  • עיטור הדגל האדום של העמל (27 במאי 1951)
  • עיטור הדגל האדום של העמל (15 בספטמבר 1959)
  • עיטור הדגל האדום של העמל (27 באוקטובר 1967)
  • מסדר קירילוס ומתודיוס (1968)
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות (1992)
  • פרס סטלין, דרגה 1 (1946)
  • פרס סטלין, דרגה 1 (1947)
  • פרס סטאלין, דרגה 2 (1950)
  • מסכת הזהב (1995)
  • עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
גלינה אולנובה על בול רוסי

גלינה אולנובהרוסית: Гали́на Серге́евна Ула́нова; ‏8 בינואר 1910 - 21 במרץ 1998), הייתה רקדנית בלט סובייטית, ובמשך 16 שנים הייתה הרקדנית הראשית של תיאטרון בולשוי.

אולנובה נולדה בסנקט פטרבורג למשפחת רקדני בלט. בגיל 9 היא התקבלה לבית הספר לריקוד ולמדה בו עד לשנת 1928. מיד עם סיום לימודיה היא התקבלה ללהקת בלט של תיאטרון מרינסקי. וכישרונה הביא לכך שכבר בשנת 1929 היא קיבלה תפקיד ראשי באגם הברבורים. אולנובה עבדה בתיאטרון מרינסקי עד לשנת 1940. היא ביצע מספר רב של תפקידים, אך הצלחתה הגדולה ביותר הייתה בתפקיד יוליה בבלט של סרגיי פרוקופייב "רומיאו ויוליה".

בשנת 1942 אולנובה הגיעה לאלמאטי ורקדה בתיאטרון המקומי. בהתאם להחלטת שלטונות ברית המועצות הרקדנית לא חזרה ללנינגרד ובמקום זה התקבלה ללהקה של תיאטרון בולשוי. הצלחתה הייתה עצומה ומשנת 1944 עד 1960 היא הייתה הרקדנית הראשית של הלהקה. בשנת 1951 הוענק לה תואר האמן העממי של ברית המועצות ובשנת 1957 היא זכתה בפרס לנין.

בשנת 1947 אולנובה הצטלמה בסרט מוזיקלי בתפקיד רקדנית בלט. בשנת 1953 צולם סרט "אמני הבלט הרוסי" שכלל 3 קטעי בלט, וב-2 מהם אולנובה רקדה את התפקיד הראשי. בשנת 1955 צולם לסרט בלט "רומיאו ויוליה" בה רקדה אולנובה את יוליה.

בשנת 1956 הגיעה אולנובה ללונדון וזכתה להצלחה בלתי רגילה. בהמשך היא רקדה על הבמה בפריז ובניו יורק. לדעת המבקרים לא הייתה רקדנית מוצלחת כמוה לאחר אנה פבלובה.

בשנת 1960 הפסיקה אולנובה לרקוד בלהקה אך המשיכה בפעילות חינוכית. היא עבדה בתיאטרון בולשוי במשך כמה עשרות שנים וגידלה מספר רקדנים ורקדניות מפורסמות.

על פעילותה כרקדנית ומורה לבלט אולנובה זכתה 5 פעמים בפרס ברית המועצות, פעמיים בתואר גיבור העמל הסוציאליסטי, 4 פעמים בעיטור לנין ו-4 פעמים בעיטור הדגל האדום. הדירה במוסקבה בה היא התגוררה הפכה למוזיאון על שמה.

ב-21 במרץ 1998 נפטרה אולנובה ונקברה בית העלמין נובודוויצ'י.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלינה אולנובה בוויקישיתוף