גלקסיית ברנרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גלקסיית ברנרד
Barnard's galaxy.jpg
גלקסיית ברנרד בתמונה של המצפה האירופי הדרומי.
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים קשת
שמות נוספים NGC 6822, IC 4895
מגלה אדוארד ברנרד
תאריך גילוי 17 באוגוסט 1884
סוג לא-סדורה ננסית
בהירות 8.1[1]
סיווג מורפולוגי IB(s)m[2]
עלייה ישרה 19ʰ 44ᵐ 56.2ˢ
נטייה ‏51.3″ ‏47′ ‏14°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 15.3-
מרחק[3] 1,500,000 שנות אור
459,896.98 פארסק
קוטר 6,750[2] שנות אור
מסה ‎3-4×109‎‏[4] M
הסחה לאדום 57-[1] ק"מ/שנייה
-0.00016±0.000047
ערפילית הבועה (למעלה) וערפילית הטבעת (למטה) הסמוכות לגלקסיית ברנרד

גלקסיית ברנרד, נקראת גם NGC 6822, היא גלקסיה לא-סדורה ננסית שנמצאת בקבוצת הכוכבים קשת במרחק של כ-1.5 מיליון שנות אור ממערכת השמש ושייכת לקבוצה המקומית. הגלקסיה התגלתה ב-17 באוגוסט 1884 על ידי אדוארד ברנרד שתיאר אותה כערפילית חלשה מאוד וסמוכה לערפילית הפלנטרית GC 4510, שהתגלתה כ-100 שנים קודם לכן על ידי ויליאם הרשל (הוכנסה לקטלוג הכללי החדש תחת הציון NGC 6818). כשנה מאוחר יותר הוא צפה בה שוב וציין שהיא נראית לו גדולה וצפופה יותר ושיער שבהירותה גדלה, שכן היא ו-NGC 6818 קרובות זו לזו ובעלות בהירות דומה כך שלא סביר שב-100 השנים שחלפו מאז גילויה של NGC 6818 אף אחד לא שם לב לערפילית נוספת שנמצאת בסמוך. ג'ון דרייר תיאר אותה כ"חלשה מאוד, גדולה, מאורכת וללא צורה מסודרת" והכניס אותה לקטלוג הכללי החדש תחת הציון NGC 6822.[5] בשנת 1925 אדווין האבל ערך סקירה של הערפילית ושל ערפיליות קטנות שבסביבתה וניתח את הצורה ואת הספקטרום של הכוכבים ושל הערפיליות. הוא זיהה משתנים קפאידיים בגלקסיה עצמה וצבירים כדוריים וערפיליות פליטה בסביבתה והסיק שמדובר בגלקסיה מהסוג של ענני מגלן, אך קטנה יותר ורחוקה יותר מהם.[6] הגלקסיה נמצאת כ-40 דקות קשת מדרום-דרום-מזרח ל-NGC 6818 בחלקה הצפון-מזרחי של קבוצת קשת, כ-9 מעלות ממערב לכוכב β בגדי. כ-4.5 מעלות מדרום-מערב לה נמצאת גלקסיית קשת הלא סדורה הננסית, שלמרות המרחק הזוויתי הקטן ביניהן, מרחקה משביל החלב כפול.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודלה הזוויתי של הגלקסיה הוא כ-15.5 דקות קשת שממרחקה שקול לקוטר של כ-6,750 שנות אור. מסתה מוערכת בכ-‎3-4×109מסות שמש, כאחוז ממסת שביל החלב, אך מסת הכוכבים הנראים שבה היא רק כ-‎108‎ מסות שמש,[7] כך שלפחות 90% ממסתה היא חומר אפל שטיבו אינו ידוע. עוצמת ההארה הכוללת שלה היא פי ‎9.4×107‎ מעוצמת ההארה של השמש והמתכתיות של כוכבי הגלקסיה היא כ-30% מזאת של השמש.[8] נראה שבעבר הייתה לגלקסיה צורה יותר סדורה והיא כללה מוט מרכזי, ולכן הסיווג המורפולוגי שלה הוא IB(s)m, כלומר גלקסיה לא סדורה עם מוט, ללא טבעת מהסוג של ענני מגלן.

סביב הגלקסיה ניתן להבחין במספר ערפיליות, והאבל בסקירתו משנת 1925 ציין עשר מהן: חמש ערפיליות פליטה שהן למעשה אזורי H II שבהן מתרחשת יצירה של כוכבים חדשים וחמישה צבירים כדוריים המקיפים את הגלקסיה. במאה ה-21 התגלו עוד מספר צבירים כדוריים סביב הגלקסיה כך שמספרם הוא לפחות שמונה, ובאמצעות מדידת מהירות התנועה שלהם סביב הגלקסיה ניתן היה להעריך את מסתה הכוללת.[4] אחת מערפיליות הפליטה היא בצורת טבעת, אך לא מדובר בערפילית פלנטרית מהסוג של ערפילית הטבעת שבשביל החלב ובסמוך אליה יש ערפילית פליטה נוספת שזכתה לכינוי "ערפילית הבועה".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 SIMBAD: Barnard's Galaxy
  2. ^ 2.0 2.1 NED: NGC 6822
  3. ^ A. W. McConnachie: The Observed Properties of Dwarf Galaxies in and around the Local Group, The Astronomical Journal, Vol. 144, Iss. 1, article id. 4, p. 10 (2012)
  4. ^ 4.0 4.1 J. Veljanoski, A. M. N. Ferguson, A. D. Mackey, A. P. Huxor, J. R. Hurley, E. J. Bernard, P. Côté, M. J. Irwin, N. F. Martin, W. S. Burgett, K. C. Chambers, H. Flewelling, R. Kudritzki & C. Waters: The globular cluster system of NGC 6822, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 452, Iss. 1, p. 320 (2015)
  5. ^ Wolfgang Steinicke: The discovery of NGC 6822
  6. ^ E. P. Hubble: NGC 6822, a remote stellar system, Astrophysical Journal, 62, 409 (1925)
  7. ^ A. W. McConnachie: The Observed Properties of Dwarf Galaxies in and around the Local Group, The Astronomical Journal, Vol. 144, Iss. 1, article id. 4, p. 23 (2012)
  8. ^ B. Namumba, C. Carignan, S. Passmoor & E. de Blok: H I kinematics, mass distribution and star formation threshold in NGC 6822, using the SKA pathfinder KAT-7, Monthly Notices of the Royal Astronomical Society, Vol. 472, Iss. 3, p. 2 (2017)