גמישות (אנטומיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אישה מבצעת מתיחה
אישה מבצעת מתיחה

גמישות גופנית (flexibility) היא היכולת של המפרק ושל השרירים המקיפים אותו לנוע בחופשיות במלוא טווח התנועה בלי לגרום לגוף כאב, נזקים או פציעות. הגמישות מושפעת הן ממבנה העצמות והן ממבנה הרקמות הקיימות במפרק ובעיקר מתפקוד מערכת העצבים. גורמים נוספים משפיעים על רמת הגמישות של המפרקים, כגון:  מין, גיל, משקל, גנטיקה, וכן אורח החיים שמנהל האדם. גם רמת עייפותו של האדם משפיעה על גמישותו.[1]

טווח התנועה במפרקים משתנה מאדם לאדם, והוא נמדד במעלות או בסנטימטרים, גמישות היא מרכיב חשוב באימוני הכושר הגופני.

מקובל להבחין בין סוגי גמישות שונים: גמישות סטטית, גמישות דינמית וגמישות סטטית-פסיבית.[2][3][1][4]

חשיבות הגמישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגמישות תפקיד חשוב באימוני הכושר הגופני בפרט, ובספורט בכלל. לגמישות הגוף יש חשיבות רבה משום שהיא משפיעה על בריאות האדם, על כושרו הגופני ועל איכות חייו.

הגמישות משפיעה לטובה על מערכת הנשימה, על בריאות עמוד השדרה, על מערכת העצבים ועל פעילות המעיים והיא מפחיתה הצטברות פסולת במפרקים. הגמישות מונעת ליקויי יציבות ומאפשרת לאזן את הגוף במנח הנכון לו.

נדרשת רמת גמישות טובה מספיק על מנת לשמור על עצמאות תפקודית. כאשר מרכיב הגמישות עולה, אנחנו שומרים על הגוף מפני פציעות מיותרות ומאפשרים לו לבצע את המטלות היום יומיות ללא כאב. שריר גמיש יותר מאפשר יכולת גבוהה ובטוחה יותר לבצע פעילות תוך כדי התנגדות.

אימון לשיפור הגמישות הוא האימון הפחות מוערך במשטר האימונים בחדרי הכושר, על אף תרומתו בהיבט הבריאותי.

הגמישות מאפשרת תנועה משופרת בנינוחות וזריזות במהלך כל פעילות גופנית. הודות להגדלת טווח תנועת המפרק משתפרת יכולת הביצוע בעת פעילות ספורטיבית. אנשים המשתתפים בספורט תחרותי יכולים להשיג באמצעות אימוני גמישות אפקט מאזן.

כאשר אנו מודעים לגוף, אימוני גמישות עשויים להרגיע את קבוצת השרירים הנמתחת. כמו כן הגמישות מסייעת להפחתת כאבים שמופיעים לאחר פעילות גופנית מאומצת באמצעות מתיחות שונות לפני הפעילות ואחריה. תרגול חוזר של מתיחות  ישפר את טווח התנועה.

בנוסף לכך הגמישות מונעת התכווצויות לאחר אימוני כוח הגורמים לשרירים להתקצר ומאפשרת ביצוע טכני נכון ובריא יותר של תרגילים.[2][3][1][4]

דרכים לשיפור הגמישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גמישות ואלסטיות הן יכולות מולדות, והן שונות מאדם לאדם. גמישות בשריר מסוים לא מחייבת גמישות גם בשריר אחר. אף על פי שהגמישות היא  תכונה מולדת ניתן לשפרה בכמה שיטות. הדרך העיקרית לשיפור הגמישות היא על ידי מתיחות. המונח "מתיחה" משמעותו התארכות השריר על ידי הפעלת כוח. הפעלת הכוח גורמת לשינוי ביכולת השרירים להימתח ומשפרת את טווח התנועה של המפרקים. מומלץ לבצע מתיחות כאשר טמפרטורת הגוף גבוהה, היות שבמצב זה רמת האלסטין בשריר גבוהה. יוגה היא דרך מוכרת לבצע מתיחות. המתיחות תורמות להפחתה או למניעת הכאבים והפציעות האפשריות אחרי אימון, שכן הכאבים מופיעים 24 שעות לאחר האימון ומגיעים לשיאם 48 שעות לאחר האימון.

כדי  לשכלל את גמישות המפרקים מומלץ לבצע תרגילי מתיחות מסוגים שונים על ידי הפעלת איבר בגוף עם או ללא עזרת גורם חיצוני.

נהוג להבחין בין  המתיחות השונות לפי מספר קריטריונים: מתיחות המבוצעות עצמאית או על ידי כוח חיצוני (אקטיביות/פסיביות)  ומתיחות עם תנועה וללא תנועה  (דינמיות/סטטיות).

שיטות המתיחה הנפוצות ביותר הן מתיחה אקטיבית, מתיחה פסיבית, מתיחה בליסטית, מתיחה דינמית, מתיחה סטטית ומתיחות בשיטת ה –PNF.

סוגים שונים של גמישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גמישות דינמית - היכולת לבצע תנועות דינמיות בטווח התנועה המלא של המפרקים.
  • גמישות סטאטית - מתיחת שריר מתנגד על ידי שימוש בשריר פעיל. לדוגמה הרמת רגל קדימה והחזקתה במצב זה. גיד הברך (אנטגוניסט) נמתח בזמן ששרירי הירך (אגוניסט) מחזיקים את הרגל למעלה.
  • גמישות סטטית-פסיבית – היכולת להחזיק איבר במצב מתיחה תוך שימוש במשקל הגוף או באביזר חיצוני. למשל, מתיחת הרגל קדימה והנחתה על כיסא.[2][3][1][4]

גמישות יתר  [עריכת קוד מקור | עריכה]

גמישות יתר מפרקית היא היכולת לבצע תנועות במפרק בטווח רחב מהנורמה.

גמישות יתר ניכרת בעיקר בקרב ילדים. גמישות יתר אצל תינוקות משפיעה על ההתפתחות ביסודות התנועה. אנשים הסובלים מגמישות יתר מאופיינים על ידי תנועתיות בטווחים גדולים במפרקים.  גמישות יתר מפרקית לעיתים מלווה בקיצור השרירים. על-מנת לייצב את המפרקים ואת הגוף בתנוחות השונות השרירים מתקצרים. גמישות יתר מעלה שכיחות לפציעות מערכת שריר השלד. את גמישות היתר ניתן לשפר באמצעות טיפול. חיזוק השרירים אשר מייצבים את המפרק על ידי פעילות גופנית מובנית ומודעות ליציבה נכונה ובריאה עשויים לשפר את גמישות היתר, עם זאת לא ניתן לשנות את טוחי התנועה של המפרקים, והאלסטיות שלהם נשמרת גם לאחר הטיפול.[4][5][6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]