יקותיאל יהודה הלברשטאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג
הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם
לידה 10 בינואר 1905
ד' בשבט ה'תרס"ה
בעיר רודניק
פטירה 18 ביוני 1994 (בגיל 89)
ט' בתמוז ה'תשנ"ד
בקריית צאנז שבעיר נתניה
חיבורו העיקרי שפע חיים, דברי יציב
חסידות צאנז-קלויזנבורג
מספר בשושלת הראשון
הבא רבי צבי אלימלך הלברשטאם
רבי שמואל דוד הלברשטאם
תחילת כהונה 1946
סיום כהונה בעת פטירתו
רבותיו הרב צבי הירש הלברשטאם (אביו)
חיבוריו ראו בהמשך
אב רבי צבי הירש הלברשטאם
אם חיה מינדל
בת זוג פסיה טייטלבוים, ובזיווג שני חיה נחמה אונגר
ילדים אחד עשר ילדיו מאשתו הראשונה נספו בשואה;
שבעה ילדים מאשתו השנייה, בהם: הרב צבי אלימלך הלברשטאם והרב שמואל דוד הלברשטאם

רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג (מכונה ע"ש ספריו שפע חיים ודברי יציב; ד' בשבט ה'תרס"ה - ט' בתמוז ה'תשנ"ד, 10 בינואר 1905 - 18 ביוני 1994) היה האדמו"ר הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה בחסידות צאנז. עמד בראש החסידות משנת 1946 ועד לפטירתו בשנת 1994. מייסד קריית צאנז בנתניה ובית חולים לניאדו. כיהן גם כרב וכראש ישיבה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו

הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם הוא בנו של רבי צבי הירש הלברשטאם (18511918) שהיה אב"ד רודניק, נין לרב חיים הלברשטאם (בעל ה"דברי חיים") מצד אביו ובן נינתו של הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (ה"בני יששכר"). היה ידוע עוד בילדותו כעילוי ונבחן על הש"ס בגיל 13. כעבור חצי שנה התייתם מאביו. באותה שנה הוסמך להוראה בידי רבי מאיר אריק ואחרים[1]. בבחרותו למד בעיקר אצל "הרב מדוקלא", הרב דוד צבי (טאבלי) זעהמאן מחבר הספרים "קב זהב" ו"מנחת סולת". רבו זה הסמיכו להוראה. בנוסף למד אצל רבי איציקל, ראש ישיבה בקליינווארדיין, אצל רבי משה צבי לנדא, ואצל רבי משה חיים סגל ליטש רוזנבוים, ראב"ד פרשבורג. בהמשך נסע לפולין ללמוד אצל רבנים נוספים, בהם רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה. הוא נסע לחצרותיהם של אדמו"רי בית צאנז, בפרט רבי חנה מקאלשיץ ורבי ישעיה מטשחיוב, וכן לחצרות אדמו"רים אחרים בפולין, גליציה והונגריה.

התחתן עם קרובת משפחתו פסיה טייטלבוים, בתו של האדמו"ר מסיגט הרב חיים צבי טייטלבוים, ונולדו לו אחד עשר ילדים. בגיל 21 נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" (דהיינו חסידית) בקלויזנבורג ועמד שם בראש הישיבה. קהילה זו הורכבה מחסידי העיר, בעיקר חסידי סיגט, שהתפלגו מהקהילה האורתודוקסית.

לאחר פלישת גרמניה להונגריה ב-1944 גויס לשירות העבודה ושהה במחנה בנאדבאניה, בעוד אשתו וילדיו נותרו בגטו קלויזנבורג. הוא שהה שם בתנאים נוחים למדי והתאפשר לו לא לעבוד תמורת שוחד, אך באוקטובר הביאה הפיכת צלב החץ לגירושו עם משפחתו לאושוויץ. אשתו ואחד עשר ילדיו נספו שם גם הם. הוא שרד את צעדת המוות.

אחר השואה הוא שהה במחנה העקורים פורנוולד והחל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" במחנות העקורים[2]. ב-1946 הגיע לארצות הברית לגייס כספים לעזרה לניצולי השואה והקים במקסיקו ובניו יורק מוסדות תורה שיועדו לניצולי השואה שהיגרו לארצות הברית. כך גם פתח בישראל תלמודי תורה בשם "שארית הפליטה" בצפת, באר שבע, כפר אז"ר וכפר הניצחון. הוא פתח ישיבה בוויליאמסבורג ועמד בראשה, וכן ישיבה במונטריאול בראשה העמיד את הרב שמואל אונסדורפר, לימים מחותנו.

עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב (מימין)
האדמו"ר עם חסידיו

הקים משפחה חדשה עם חיה נחמה, בתו של הרב שמואל דוד אונגר - אב"ד נייטרא, ונולדו להם שבעה ילדים.

הוא עסק רבות בזיכרון השואה וקהילות אירופה שנחרבו. לאחר השואה הוא גילה יחס מתון כלפי מדינת ישראל, בשונה מהשקפת דודו רבי יואל טייטלבוים. על רקע זה נוצרו ביניהם חיכוכים. ב-1955 ביקר לראשונה בארץ ישראל והחליט להקים את הקריה החסידית קריית צאנז בנתניה. ייסד את חסידות צאנז-קלויזנבורג, מוסדות חינוך וישיבה גדולה שעמד בראשותה, ואת מפעל הש"ס. הוא ייסד גם את בית חולים לניאדו בנתניה בעקבות נדר שנדר בתקופת השואה, שאם יינצל מהתופת ינסה תמיד להציל יהודים[3]. בית החולים משמש את תושבי נתניה והסביבה. בשנת ה'תשכ"ג פתח ישיבה בנתניה לספרדים, שהתקיימה 10 שנים.

בשנת ה'תשל"ב חזר לארצות הברית והתגורר ביוניון סיטי.

קבר האדמו"ר מצאנז בנתניה (על פי הוראתו בצוואתו לא נכתבו על המצבה תוארי כבוד)

נפטר בט' בתמוז ה'תשנ"ד. את מקומו באדמו"רות תפסו בניו המשמשים שניהם כאדמו"רים (אחד בישראל והשני בארצות הברית), ואחד מחתניו שכיהן בארצות הברית.

משנתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא עמד בראשות הישיבות בארצות הברית ובהמשך בישראל. מדי שבוע הוא מסר 3 שיעורים על לימודי הגמרא, 3 שיעורים ביורה דעה ושיעור לקבוצת בחורים בחושן משפט. הוא דיבר רבות על השאיפה לדעת את כל הש"ס, ואמר שעיקר החסידות היא ללמוד גמרא, ובתקופות מסוימות אף סירב שהבחורים ישתתפו בטיש. הוא לקח כחתנים לבנותיו את הבחורים ה"עילויים" מהישיבה, אף שלא היו בעלי ייחוס. הוא כתב תשובות רבות בארבעת חלקי השולחן ערוך אשר לימים יצאו בספרי "שו"ת דברי יציב".

הרב הלברשטאם יזם שני מפעלים לעידוד לימוד זה: מפעל הש"ס העולמי וכוללי אברכים שבהם הנהיג תוכנית של עשר שנות לימוד. הוא הטיף ללימוד בקיאות. הוא דרש למקד את הלימוד בצמידות לטקסט ויצא נגד ההפשטה וההמשגה בעולם הישיבות הליטאי. הוא ייעץ ללומדים לשמור את הקושיות שלהם לעתיד וטען שאלו יתבררו מאליהן מתוך המשך הלימוד.

הוא נהג למסור שיעור חומש עם פירוש רש"י מדי ליל שישי. השיעור החל בפרשנות הפסוקים ועבר לנושאי חסידות, השקפה ואקטואליה. שיעור זה משך אליו שומעים רבים.

בטיש בליל שבת ובהזדמנויות נוספות הוא נהג למסור פלפול למדני ארוך, כמנהג אדמו"רי גליציה.

תפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יקותיאל יהודה נהג להתפלל בשעות מאוחרות. תפילותיו נמשכו שעות ארוכות, בבכיות ובהתלהבות. לעיתים נהג לחזור על קטעים מהתפילה מספר פעמים ואף תרגם מילים ליידיש או הוסיף מילים ביידיש (כמו "טאטע" – אבא).

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמנהג אדמור"י צאנז לא הדפיס ספרים בחייו, וספריו הודפסו רק בשלהי ימיו, בתקופה שהפסיק לדרוש עקב חולשתו.

רבים מספריו יצאו בשם שפע חיים. הסדרה כוללת 24 כרכים של ליקוטי דברי תורה, הכוללים שיעורים על חומש ורש"י, דרושים ודברי תורה בסעודות שבת ועוד. שישה כרכים נוספים כוללים "מכתבי תורה" (במהדורה חדשה - שלשה כרכים). מלבד זאת יצאו כרכים נפרדים על חודש תשרי - (שני כרכים), שיחות שנאמרו לפני אמירת הסליחות, נישואין, על חנוכה - שני כרכים, ימי שובבי"ם, ברכת המזון, זמירות לשבת, וכן שיעורי חומש ורש"י מהשנים ה'תשמ"ב, ה'תשמ"ג וה'תשמ"ד.

  • עץ חיים על ט"ו בשבט
  • יציב פתגם - תמצית פלפולים ארבעה כרכים
  • שו"ת דברי יציב, שבעה כרכים
  • אוצרות דברי יציב - על הש"ס (שני כרכים, ברכות ושבת)
  • אמרי יציב - שיעורים שמסר לבנות בי"ס "בית חנה"
  • שפע טהרה - על הלכות נדה
  • מנחת יהודה וירושלים - שיחות
  • ישראל סבא - לקט עלונים שקובצו בספר
  • חוברות דברי תורה
  • חוברות באוצר החיים
  • דרך חיים - שיעורים שערך לבנות בי"ס "בית חנה" על דרך החסידות בכלל ודרך צדיקים בפרט (ונמסרו על ידי בתו)
  • הליכות חיים - חמשה כרכים - הלכות והליכות ליום יום ושבת מועדי השנה

משפחתו ומתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו

בנותיו וחתניו

מתלמידיו לפי סדר הא'-ב'

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יחזקאל פרנקל, לפיד האש, הוצאת מוסדות צאנז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]