דוד בקר
 | |
| לידה |
מאי 1897 וילנה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
ינואר 1956 (בגיל 58) |
| מדינה |
ישראל |
| השכלה |
בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב |
|
davidbekker | |
  | |
דוד בקר (באנגלית: David Bekker; מאי 1897 – ינואר 1956) היה אמן יהודי-אמריקאי, שפעל בתחומי הציור, ההדפס (תחריט, תצריב, לינולאום), הויטראז' ואף גילף בשנהב, הבן הצעיר למשפחת בקר, שעלתה ארצה בעלייה השנייה. בקר למד בבצלאל אצל אבל פן ובוריס שץ. בשנות העשרים של המאה העשרים השתקע בארצות הברית הציג בעשרות תערוכות במכון האמנות של שיקגו.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוד בקר נולד בווילנה שם למד בבית הספר לאמנות שייסד מרק אנטוקולסקי. הוא עלה ארצה בשנת 1911 עם אחותו ואביו כאשר יתר בני המשפחה עלו עוד קודם לכן. אחיו הבכור משה ניהל את חוותו של יצחק לייב גולדברג בערטוף ולאחר מכן התיישב בראשון לציון. שלוש מארבע אחיותיו היו מנשות השומר. למשפחתו היה תפקיד חשוב בראשית ימיה של ההתיישבות הציונית בישראל. האחיות ציפורה, קיילה ואסתר נישאו לראשי ארגון "השומר": אלכסנדר זייד, ישראל גלעדי ומאיר קוזולובסקי. אחותו רבקה רבינוביץ והוריו התגוררו בירושלים. בקר למד אמנות בראשית ימיה של בצלאל (1911 - 1914), מוריו היו בוריס שץ ואבל פן בין חבריו לספסל הלימודים היו האומנים נחום גוטמן, ניסנהולץ - "חד גדיא",חיים נבון, ברוך אגדתי ועוד (ראה יומן הכיתה בבצלאל שנת תרע"ג מתוך-"פרשת חייו הסוערת של הצייר דוד בקר, אתר carmonia") בקר זכה בפרסים על יצירתו עוד בהיותו סטודנט. בעיתון "הצפירה" נובמבר 1913 כותב קדיש יהודה סילמן בשם העט שלו "אשנב" :"בתערוכת בית הספר בצלאל צייר דוד בקר תמונה פנטסטית,רחל אימנו בקומה מתוך קברה בלילה ומשמיעה קולה ברמה"[1]
בשנת 1914 ירה בקר ביעקב וינטרוב בן למשפחה מכובדת מווילנה שפתח חנות לספרים בירושלים. היה זה בליל חתונתו של וינטרוב עם רבקה נון לאחר שביטל את אירוסיו עם אחותו של בקר-אסתר. וינטרוב נפצע קשה אך החלים.[2] המעשה עורר גינוי חריף בציבור (ראה עיתון "החרות ירושלים" עמ' 3 מיום 29 במרץ 1914 גינויים של ברנר, א. חשין א. ראובני וגם של מורי בצלאל ותלמידיו. כן נכתבו דברי גינוי קשים בעיתון "האחדות" מיום 10 באפריל 1914-רשימתו של א ראובני בשם העט שלו נ. וגמן). מחשש שיוסגרו לשלטונות הטורקיים - הוברחו בקר וחברו - קרוב משפחתו - אליקים רבינוביץ ללבנון בסיוע איש "השומר" יחזקאל חנקין.[3] משם המשיכו לאירופה, שם עיצבו מדליות עבור מלך בולגריה וגילפו בשנהב פורטרטים עבור קרול הראשון מלך רומניה ואשתו המלכה.[4] הוא שהה זמן מה בפריז שם נחשף לאמנות מודרנית."האמנות המודרנית אליה נחשפתי בצרפת, קרובה מאוד לליבי. ממאטיס למדתי את הקו הקליל, הרוחני ומלא החן, ובענווה אומר כי הושפעתי מהמאסטרים הגדולים סזאן וואן גוך".[5] לאחר המלחמה חזר לתקופה קצרה לארץ ומכאן הפליג לארצות הברית. בתחילה השתקע בקליפורניה שם התגורר עם אשתו הראשונה ושני ילדיו. משם עבר לשיקגו בה הקים משפחה חדשה, ובה התגורר עד לפטירתו. בקר הקים קבוצה של אמנים יהודים (1926) בשם Around the Palette[6] (כיום מוכרת בשם American Jewish Artists Club) והציג בתערוכות רבות במכון לאמנות של שיקגו (Art Institute of Chicago) ובמוזיאונים נוספים בארצות הברית. לצד זאת עיצב בקר ויטראז'ים לבתי כנסת באזור שיקגו. בקר לקח חלק כאמן בפרויקט האמנות Federal Art Project שהיה חלק מהפרויקט הלאומי מינהל קידום העבודות (Works Progress Administration) מייסודו של הנשיא רוזוולט. במסגרת הפרויקט יצר ציורי קיר במוסדות ציבוריים ובשנות ה-40 לימד אמנות ב-Hull House בשיקגו.
בשנת 1933 הוא כתב על עצמו "כמי ששייך לעם היהודי אשר מזמן קדום אני מחפש אחר הרוחני, האירוני, המיסטי והפואטי שבנשמה, אינני מסתפק באינטלקטואלי. עבורי צבע על קנווס הוא אמצעי לביטוי רגשות של שמחה ושל צער ורגש אנושי שניטע בתוכי".[7] מתוך תפיסה זו, באוקטובר 1934 דרש בקר להסיר עבודה שלו שהוצגה בתערוכה קבוצתית במלון סטיבנס בשיקגו, מכיוון שהמלון אישר לקיים בו מפגשים של ה-DAWA, ארגון נאצי שפעל באילינוי. "כל עוד ה-DAWA שהוא ארגון נאצי, מקיים מפגשים במלון סטיבנס, אני מביע את מחאתי ודורש להסיר את הציורים שלי המוצגים בתערוכה במלון".
דוד בקר חתם על ציוריו במספר חתימות שונות אותן לרוב צירף לחתימה אחרת שלו. דרך מגוון החתימות משתקפים השינויים שעבר בחייו, הוא חתם דוד בקר בעברית, דוד בעקער ביידיש, בן מנחם, בן מנדל או מנדלזון (על שם אביו אברהם מנחם מנדל). הוא גם חתם בשם אבו שושנה, לאחר שביתו מנישואיו הראשונים - שנקראה על שם אמו רייזה - נפטרה בגיל 4. במספר ציורים והדפסים שלו אף חתם בשלוש חתימות שונות.
אמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירתו מאופיינת בעיסוק במגוון זהויות יהודיות ובפרשנות אמנותית לתרבות ולמסורת היהודית כפי שהם באים לידי ביטוי בחייו הסוערים. בקר צייר את עולמם של יהודי וילנה, את מותו הכאוב של גיסו הנערץ אלכסנדר זייד את הווי המהגרים היהודים בשיקגו, ובצידם הוא צייר ציורים של סצנות מהתנ"ך ומהמדרש. הוא צייר ציורים בהשראת שירתו של ביאליק, ובשנת 1937 הוא הכין תשורה אמנותית עם חבורת אמנים יהודים לרגל הקמת המושבה היהודית בבירוביג'ן.[8] בצד הסגנון הבצלאלי, בקר הושפע מהסגנון המודרני. הוא צייר בקווים תזזיתיים את העולם היהודי הישן ותפס את עצמו כאחראי לשימור העולם הישן באמצעות יצירתו. הוא תיאר בפרוטרוט סצנות מהווי החיים היהודי של השטעטעל; חתונות יתומים בבית קברות, ריקוד מצווה ופגישה עם השדכן, בצד חוויית הזרות וההגירה של יהודי חסידי ברכבת התחתית של ניו-יורק.
הקיום היהודי על פי בקר לעולם אינו נינוח. כך מתאר בקר את האני מאמין האמנותי שלו: "כבן וילנה היהודית גדלתי והתחנכתי בין הרחובות המתפתלים ובין הבתים הרעועים עם תריסים המתרופפים מחלונותיהם, כאילו היו עיניים עצומות למחצה הצופות על העולם סביב בחשד ובחוסר אמון. הפנים העצובות ומבטיהם של עמי הנרדף והמעונה נחרטו עמוק בנשמתי הצעירה ומצאו ביטוי בשנות חיי הבוגרים בגעגועים לבית ולאושר האבודים. לאחר נסיעות רבות בעולם, גיליתי בסוף את סודה של חרות בחלקת אדמת ארץ ישראל. כאן מצאתי את האושר בתחושת הביתיות בין הקרובים והיקרים לי ובשמחת הציור באור התורה. [...] נהייתי חסיד, חסיד בציור שלי. במקום העבר מלא הצער, אני בוחר לתאר עתיד של שמחה ותקווה. כן, אני מצייר כמו חסיד, מתוך אמונה ושמחה ונותן לקווים לרקוד ולצבעים לצחוק על מנת שינחמו את הלב היהודי המיוסר".[9]
בקטלוג תערוכה They Seek a City שהוצגה ב - Art Institute of Chicago בשנת 2013 ועסקה בנושא הגירה, הוצגו שני ציורים של בקר. בשתי העבודות ניתן לראות את החיבור בין עבר והווה ואת הקשר בין הורים לילדיהם, קשר הממשיך להתקיים באמצעות המכתבים המגשרים בין העולמות המשתנים.[10]
השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1910 - אקדמיה לאמנות ע"ש אנטוקולסקי, ווילנה
- 1911-1914 - האקדמיה לאמנות "בצלאל" ירושלים, פלשתינה
- 1923 - האקדמיה לאמנות בדנבר, קולורדו, ארצות הברית.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1911-1912 - פרס ראשון בקומפוזיציה - האקדמיה לאמנות "בצלאל"
- 1923 - פרס שני גילוף שנהב, יריד מדינת קולורדו
- 1942 - ציון לשבח תערוכה הבינלאומית לצבעי מים, המכון לאמנות של שיקגו
- 1942 - פרס ע"ש מרטין קאהן תערוכה השנתית ה-53 לציור ופיסול אמריקאי המכון לאמנות של שיקגו.
ספרי אמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1932 Myths and Moods
- 1936 Between Two World (ביידיש: צוויי וועלטן)
תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1943 - שני אמנים מציגים: תערוכת דוד בקר וקופלנד בורג, המכון לאמנות של שיקגו
- 1978 - דוד בקר 1897 – 1956 - מוזיאון פתח תקווה לאמנות, אוצר, ברוך אורן.
תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1963 - מוזיאון ע"ש ספרטוס ביחד עם שאגל, ראובן, גרופר וגלר. שיקגו, אילינוי.
- 1978 - מוזיאון ע"ש ספרטוס תערוכה לציון חמישים שנה ליסוד קבוצת האמנים היהודים בשיקגו
- 1978 - מכללת אוקטון באילינוי מוזיאון קוהנלין לאמנות תערוכת קבע "מתנה לבירו בידג'ן"
- 2009 - "ובכל זאת אותיות פורחות" וילנה כמשל לזהות יהודית, מוזיאון לאמנות על ידי בית כנסת "היכל שלמה". אוצר, יהודה לוי אלדמע
- 2013 - בחיפוש אחר העיר: ההגירה באמנות, שיקגו 1900–1950.
תערוכות קבוצתיות במכון לאמנות שיקגו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1935 - 39th Annual Exhibition by Artists of Chicago and Vicinity
- 1936 - 40th Annual Exhibition by Artists of Chicago and Vicinity
- 1938 - 5th International Exhibition of Etching and Engraving
- 1938 - 42nd Annual Exhibition by Artists of Chicago and Vicinity
- 1938 - Art for the Public, by Chicago Artists of the Federal Art Project
- 1939 - 18th International Exhibition Water Colors, Pastels, Drawings and Monotypes
- 1940 - 44th Annual Exhibition by Artists of Chicago and Vicinity
- 1940 - 19th International Exhibition of Water Colors
- 1941 - 20th International Exhibition of Water Colors
- 1942 - 53rd Annual Exhibition of American Paintings and Sculpture
- 1942 - 46th Annual Exhibition by Artists of Chicago and Vicinity
- 1942 - 21st International Exhibition of Water Colors
- 1943 - 47th Annual Exhibition by Artists of Chicago and Vicinity
- 1946 - 56th Annual American Exhibition of Paintings
- 1950 - 54th Annual Exhibition by Artists of Chicago and Vicinity.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דוד בקר- יצירותיו של דוד בקר באתר artic.edu
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Yochim Louis Dunn, The Harvest of Freedom: Jewish Artists in America, 1930 - 1980s, Chicago: American References, 1989, p. 28
- ^ חסר שם מחבר, היריה על החתן בליל חופתו, מוריה, 29.03.1914, עמ' 1-2.וכן בעיתונים נוספים. ראה אתר "carmonia"- "פרשת חייו הסוערת של הצייר דוד בקר"
- ^ גרשון גרא, חמדת אבות, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1982, עמ' 173
- ^ Biographical Encyclopedia of the World, New York: Institute for research in Biography, 1946, p. 1060
- ^ Jacobson J.Z., Art of Today: Chicago 1933, Chicago: L.M Stein, 1933, p. 46.
- ^ Yochim Louis Dunn, The Sentinel presents 100 Years of Chicago Jewry, Chicago: The SENTINEL PUBLISHING CO., 1948, p. 29
- ^ Jacobson J.Z., Art of Today: Chicago 1933, p. 46.
- ^ Harpaz Natan, A Gift to Biro-Bidjan: Chicago, 1937 From Despair to New Hope, Des Plains: Oakton Community College, 2002, pp. 18-19.
- ^ 100 Contemporary American Jewish Painters and Sculptures, Publication of Art Section, YKUF, 1947,p. 15.
- ^ Kelly Oehler, Sarah, They Seek A City, Chicago and the Art of Migration 1910 – 1950, Chicago: The Art Institute of Chicago, 2013, pp. 34-35.