דורותי דינרשטיין
 | |
| לידה |
23 באפריל 1923 ניו-יורק, ארה"ב  |
|---|---|
| פטירה |
17 בדצמבר 1992 (בגיל 69) ניו ג'רזי, ארה"ב |
| ענף מדעי | פסיכולוגיה |
| מקום לימודים | |
| מוסדות | Rutgers-Newark |
| תרומות עיקריות | |
| The Mermaid and the Minotaur, 1976 | |
  | |
דורותי דינרשטיין (4 באפריל 1923 – 17 בדצמבר 1992) הייתה אקדמאית ופמיניסטית יהודית אמריקאית שהתפרסמה בעיקר בזכות ספרה 'בת הים והמינוטאור' (The Mermaid and the Minotaur) משנת 1976. בהסתמך על מרכיבים בפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד, ופרשנות שלהם על ידי מלאני קליין, דינרשטיין טענה שסקסיזם ותוקפנות הם תוצר בלתי נמנע של מסירת המלאכה של גידול ילדים באופן בלעדי לנשים. כפתרון, דינרשטיין הציעה שגברים ונשים יחלקו באופן שווה את אחריות הטיפול בתינוקות וילדים.[1] התיאוריות שלה לא היו התקבלו בברכה בזמן פרסומן.[2] דורותי דינרשטיין הייתה פמיניסטית, והביעה את עמדתה בכך ש"קל יותר לנשים מאשר לגברים לראות מה לא בסדר בעולם שגברים ניהלו".
חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דינרשטיין נולדה ב-4 באפריל 1923 ברובע ברונקס, לנתן דינרשטיין וסליה מודבות', שניהם יהודים פרוגרסיביים. נתן היה מהנדס וסליה עבדה בעבודה משרדית בבית הדין למשפחה בברונקס. בתקופת המיתון עיסוקו של נתן כמהנדס לא צלח והוא החל לעבוד כרואה חשבון בעסק שנוהל על ידי גיסו, עד שנפטר בגיל 49.
בשנות לימודיה נישאה לסידני מינץ, שברבות השנים הפך לאנתרופולוג מוכר. נישואיהם הסתיימו מעט לאחר מלחמת העולם השנייה.
דינרשטיין נישאה בשנית לוולטר ג'יימס מילר, משורר ופרופסור באוניברסיטת ניו יורק. בשנת 1955 נולדה ביתם נעמי. הם התגרשו בשנת 1961. דינרשטיין נישאה שוב בשנת 1961 לדניאל ס. לרמן. לרמן היה גם הוא פסיכולוג, אשר היה נשוי בעבר ואב לשני בנות, נינה וג'ון, אשר חיו עם אימן. לרמן חקר ולימד באוניברסיטת ראטגרס כמו דינרשטיין ונפטר מהתקף לב פתאומי בשנת 1972 בגיל 53.
השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר סיום לימודיה בברונקס, דינרשטיין עברה ללמוד ב Brooklyn College ורכשה תואר ראשון בפסיכולוגיה בשנת 1943. היא החלה בלימודי המשך ב Swarthmore College וקיבלה תואר Ph.D בפסיכולוגיה ב New School for Social Research.
קריירה ואקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר סיום לימודיה האקדמיים הקדישה עצמה לקידום מטרות הקשורות לזכויות נשים, אקולוגיה, ומחאה נגד מלחמת וייטנאם ונגד נשק גרעיני. במסגרת זו השתתפה בהפגנה אשר שיתקה באופן זמני את Wall Street. דינרשטיין ביצעה את עבודת הדוקטורט שלה בהנחייתו של Solomon Asch, פסיכולוג חברתי ידוע. היא לימדה פסיכולוגיה ב Rutgers–Newark בניו ג'רזי בין השנים 1959–1989. עבודתה המוקדמת כללה ניסויים שבדקו השפעה של מבנים חופפים על תפיסה חושית. דינרשטיין קיבלה לעבודה את Asch ושניהם ייסדו יחד את המוסד למחקרים קוגניטיביים ב Rutgers–Newark.
בנוסף לעיסוקה כמרצה וחוקרת דינרשטיין עסקה גם בפוליטיקה פמיניסטית. היא לקחה חלק בתביעה המשפטית נגד אפליה בשכר הנשים באקדמיה ולקחה חלק ב בנוסף לעיסוקה כמרצה וחוקרת דינרשטיין עסקה גם בפוליטיקה פמיניסטית. היא לקחה חלק בתביעה המשפטית נגד אפליה בשכר הנשים באקדמיה ולקחה חלק ב־Women's Encampment for a Future of Peace and Justice בתחילת שנות ה -80 של המאה הקודמת. לפני מותה ב 1992 לקחה חלק בפרויקט חדש שבדק דרכים כיצד מבנים קוגניטיביים משפיעים על האופן בו בני אדם פועלים למניעת הרס סביבתי.
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בת הים והמינוטאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
דינרשטיין החלה לכתוב את הספר בתקופת עבודתה באוניברסיטת Rutgers. הספר, The Mermaid and the Minotaur: Sexual Arrangement and Human Malaise (1976), פורסם גם תחת השם The Rocking of the Cradle and the Ruling of the World. הספר נכתב מנקודת מבט פמיניסטית, הומניסטית, אקולוגית ופסיכואנליטית. בהסתמך על הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד ופיתוחה מאוחר יותר על ידי מלאני קליין.
דינרשטיין טוענת בספר שסקסיזם ותוקפנות הם תוצר בלתי נמנע של של הפקדת גידול הילדים באופן בלעדי בידי נשים. לטענתה הנשים עצמן עוברות תהליך של השפלה והתיילדות בשל תפיסתן כמשוייכות לעולם הילדות, בניגוד לעולמם של המבוגרים. הנשים הופכות שעיר לעזאזל ומופנית אליהן הטינה שמופנית כלפי דמויות סמכות משום שהן שימשו כדמויות סמכות בשנים בהן גידלו את הילדים. נשים מואשמות בכשלונות במהלך החיים בשל התפיסה לפיה בתקופת הילדות האם אחראית על הכל, לכן אם משהו השתבש זו אשמת האם. גברים משתמשים בסקסיזם ופטריארכיה כדי לשלוט בדמויות סמכות נשיות כלפיהן הם חשים טינה. הגברים אינם מורגלים בעיסוק ברגשות, ויחסים בין אישיים מקושרים בדרך כלל לילדותיות, לכן נוצרת ציפייה בלתי אפשרית מגברים לחסינות וחוסר פגיעות. כפתרון, דינרשטיין הציעה שגברים ונשים יחלקו ביניהם באופן שווה את גידול הילדים. בסיכום ספרה כתבה דינרשטיין שקיימת מגמה של יותר חלוקה שווה בתוך המשפחה אשר נובעת מגורמים שונים, אולם היא שואפת לכך שהחלוקה השווה תבוצע מתוך מודעות מלאה, והוסיפה: "המאמץ של ההורים לחלוקה שווה גדול יותר בשל כל התחומים האחרים בהם החלוקה אינה שווה- בתחומי הכלכלה, פוליטיקה ומשפט." התאוריה שדינרשטיין הציגה בספר לא התקבלה בברכה בתקופת פרסומו אולם מאוחר יותר זכה להצלחה ותורגם לשבע שפות.
פרסומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דינרשטיין הרבתה לפרסם מאמרים בכתבי עת מקצועיים בנושאים חברתיים ובעיקר בהקשר של יחסי גברים ונשים בהיבט הפמיניסטי שלהם.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Dinnerstein, Dorothy (1987). The rocking of the cradle and the ruling of the world. London: Women's Press. מסת"ב 0-7043-4027-5.
- ^ Broughton, J., & Honey, M. (1988). Gender arrangements and nuclear threat: A discussion with Dorothy Dinnerstein. Journal of Theoretical and Philosophical Psychology, 8(2), 27-40.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "דורותי דינרשטיין".