הורות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמונה מ-1910 של זוג הורים ובנם.
אם ובנה, 2007
אב ובנותיו
זוג אימהות לסביות עם ילדיהן, 2007
ציור של אם וביתה משנת 1848

הורות הוא מונח המתאר את הפעילות בתוך המשפחה הכרוכה בגידולו של ילד עד להפיכתו לאדם עצמאי. את המונח חידש, על פי הכתוב במילונו, המתרגם ראובן אלקלעי.[1]

דרכים ליצירת הורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יחסי מין בין הורי הילד.
  • אימוץ - הליך המקנה לאדם מעמד חוקי של הורה על ילד שנולד להורים אחרים, בין אם בגלל ויתור על זכויות הוריות של הורה ביולוגי או מותו.
  • הפריה מלאכותית - הפריית הביצית שלא באמצעות קיום יחסי מין. לעיתים הזרע או הביצית מקורם בתרומה.
  • פונדקאות - אישה הנושאת ברחמה ילד עבור בני זוג במטרה שיהוו לו הורים, לרוב במקרים בהם האם אינה מסוגלת להרות ולרוב באמצעות הסכם כתוב.
  • הורות פונקציונלית - הורות הנוצרת בשל טיפול מתמשך בילד.
  • הורות פסיכולוגית - הורות הנוצרת בשל קשר נפשי עמוק בין הילד וההורה.
  • הורות משותפת (לפי האקדמיה ללשון העברית: הורות בשיתוף) - הסכם בין יחידים להביא במשותף ילד לעולם, גם אם אינם במערכת יחסים רומנטית.

סיבות להורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצון בילדים יכול לנבוע מסיבות שונות ומגוונות, בהן:

  • דחפים ביולוגיים, כגון דחף של אשה להיות בהריון, או של הגבר להפיץ את זרעו ולהמשיך את קיום המין האנושי.
  • רצון לתחושה של איחוד ו"עוגן" לבן זוג אהוב או כזה המעניק יציבות.
  • רצון להתאים לנורמות חברתיות וללחץ מצד המשפחה.
  • רצון להותיר חותם היסטורי ולבנות פרק המשך לסיפור החיים.
  • רצון להבטיח רמה מסוימת של ביטחון בתמיכה עתידית בגיל הזיקנה או הבטחת קיום יורשים.
  • רצון לתת ולקבל אהבה.
  • אמונה דתית שמעודדת הולדת ילדים.
  • רצון בהכנסת תוכן נוסף לחיים וחיפוש משמעות.
  • רצון "לחוות את הילדות מחדש" ולתקן טעויות שבוצעו על ידי ההורים.
  • רצון לתקן זוגיות במשבר על ידי הכנסת גורם חדש.

השפעה תרבותית על הרצון להורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות האנתרופולוגית מקובל היה כי הורות (או "העמדת צאצאים") היא אחד המאפיינים של כל משפחה, וכי הרצון להיות הורים הוא תכונה מהותית של כל אדם באשר הוא אדם. כיום מקובלת העמדה לפיה על אף שיש בסיס ביולוגי ואינסטינקטיבי לרצון להיות הורים, הרי שהפרשנות התרבותית הניתנת לבסיס ביולוגי זה גורמת לו לקבל משמעויות שונות לחלוטין בקהילות שונות.

לחיזוק טענתם מצביעים חוקרים אלו על העובדה שבמדינות צפון אירופה שיעור הזוגות הנשואים שאינם מביאים ילדים לעולם נמצא בעלייה מתמדת בעשורים האחרונים, ומגיע בארצות מסוימות, כמו גרמניה, לכשליש מהאוכלוסייה.

אלהורות היא מצב בו בני זוג או יחידים בוחרים שלא להיות הורים.

המסגרת לקיום ההורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות מספר מסגרות לקיומה של הורות:

  • בדרך כלל נוצרת ומתקיימת הורות במסגרת הזוגיות של חיי הנישואין. בשנים האחרונות גוברת בעולם ובישראל המגמה של זוגיות והורות גם ללא נישואין.
  • משפחה חד-הורית, עקב גירושין, התאלמנות, או החלטה מלכתחילה של ההורה לגדל ילד לבדו, למשל במקרה של אימוץ של הורה יחידני או במקרה של היריון ללא בן זוג.
  • הורות אחרת, בה אישה וגבר שאינם בני זוג חוברים יחד על מנת להביא ילד לעולם ולגדל אותו יחדיו.

השפעת ההורים על התפתחות ילדיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגיל הינקות, לסביבה שבה נמצא הפעוט יש השפעה רבה על ההתפתחות העתידית שלו במישורים רבים.[2]

להורים יש יכולת רבה להשפיע על התפתחות השליטה העצמית של ילדם.[2] הם מהווים עבורו מודל לחיקוי של אסטרוגיות לוויסות עצמי שיוכל להפנים בהדרגה. כמו כן, הם יכולים לספק לו את העידוד וההזדמנויות להתנסות בהן בכוחות עצמו.[2]

יש להתאים את דפוסי ההורות למאפינים האישיים של כל ילד. זאת משום שהמזג של כל ילד משפיע על האופן שבו הוא מגיב להוריו.[2]

הורות להט"בית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – הורות להט"בית, זכויות להט"ב

הורות להט"בית היא הורות שבה הורי הילד הם זוג הומואים או זוג לסביות, או כזו שבה לפחות אחד מהורי הילד הוא הומו או לסבית. כיום קיים מגוון של מסגרות משפחתיות המאפשרות ללסביות ולהומואים להיות הורים. ההכרה החוקית במשפחות אלו מתרחבת בשנים האחרונות.

השכלת ההורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכלת ההורים תורמת להתקדמות הילד הן בטרם הכניסה לבית הספר והן במהלך הלימודים במערכת החינוך.[3]

השכלת ההורים יכולה להשלים ואף להחליף את התשומות הניתנות לתלמיד במסגרת בית הספר. לכן יש חשיבות רבה יותר להמעורבות של ההורים במקום שבית הספר נכשל במילוי תפקידיו, כמו הקניית ידע ופיתוח חשיבה.[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראובן אלקלעי, מלון עברי-אנגלי שלם, הוצאת מסדה, 1990
  2. ^ 1 2 3 4 Berger, Andrea, (2011). Self-regulation: Brain, cognition, and development. Human brain development series., (pp. 61-90). Washington, DC, US: American Psychological Association
  3. ^ 1 2 מומי דהן, נטליה מירוניצ'ב, איל דביר ושמואל שי (2002). האם הצטמצמו הפערים בחינוך? על הגורמים הקובעים זכאות לתעודת בגרות בישראל - חוברת 2. ירושלים: מכון ון ליר.