דורותי האמיל
_-_Hamill.jpg) | ||||||||||||||||||||||||||
| לידה |
26 ביולי 1956 (בת 67) שיקגו, ארצות הברית  | |||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מידע כללי | ||||||||||||||||||||||||||
| מדינה |
ארצות הברית | |||||||||||||||||||||||||
| השכלה |
| |||||||||||||||||||||||||
| בן או בת זוג |
דיין פול מרטין (1982–1984) | |||||||||||||||||||||||||
| ספורט | ||||||||||||||||||||||||||
| ענף ספורט |
החלקה אמנותית | |||||||||||||||||||||||||
| הישגים | ||||||||||||||||||||||||||
| פרסים והוקרה |
| |||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||||||
דורותי סטיוארט האמיל (באנגלית: Dorothy Hamill; נולדה ב-26 ביולי 1956) היא מחליקה לשעבר ופרשנית טלוויזיה אמריקאית להחלקה אמנותית, אלופה אולימפית (אינסברוק 1976) ואליפות עולם (גטבורג 1976) ו-3 פעמים ברציפות אלופת ארצות הברית (1974–1976) בהחלקה אמנותית ליחידות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האמיל נולדה בשיקגו, אילינוי, לזוג צ'אלמרס וקרול האמיל. אביה היה מהנדס מכונות. זמן קצר לאחר שנולדה, משפחתה עברה לגור הנהר בשכונת גריניץ', קונטיקט, בו האמיל בילתה את שארית ילדותה. יש לה שני אחים בוגרים: אח בשם סנדי ואחות בשם מרשה.[1]
בתחילת 1965, בגיל 8, החלה האמיל להחליק במסגרת שיעורים קבוצתיים מדי שבוע. בעונת החורף הבאה, היא החליקה באופן רציני יותר, קיבלה שיעורים פרטיים בקביעות, והספיקה לעבור את המבחן של הענף טרם סגירת עונת ההחלקה במרץ. מדי בוקר נהגה להתעורר ב-04:30 בבוקר כדי להתאמן בהחלקה על הקרח. מאמניה הראשונים היו אוטו זהב וגוסטב לוסי. כיוון שהקרח באזור מגוריה היה מוגבל לעונת חורף קצרה, היא בסופו של דבר החלה להתאמן בהיכל ההחלקה על הקרח הסגור Sky Rink בעיר ניו יורק, ולנה בעיר עם חברים כאשר התאפשר. בעונות הקיץ האמיל התאמנה בלייק פלסיד, ניו יורק, ומאוחר יותר בטורונטו עם המאמן שלה באותו זמן, סוניה דאנפילד. ראיה על ההשקעה הכרוכה באימונים אלו היא העובדה שאביה השקיע כ-20,000 דולר במהלך שנות הקריירה שלה על ספורט זה, בין היתר על שיעורי החלקה, נסיעות הוצאות מחיה, תלבושות ועוד. עד אביב 1970, למדה האמיל בבתי ספר ציבוריים בריברסייד, אך בשלב זה היא עברה לבית ספר קטן בעל לוח זמנים גמיש על מדי לעמוד במסגרת אימוני ההחלקה. היא למדה ולא סיימה באקדמיית קולורדו.[2]
שלבים בקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הישגה המשמעותי הראשון של האמיל היה ב-1969, כשזכתה בתואר novice ladies באליפות ארצות הברית, בגיל 12. זמן קצר לאחר מכן, באותו אביב, האמיל הוזמנה להופיע במדיסון סקוור גארדן במופע שבחלוף הזמן היה מוכר בשם "אלופים על הקרח". באליפות 1970 היא זכתה במקום השני בקטגוריית הצעירות, ושנה מאוחר יותר, באליפות ארצות הברית לשנת 1971 התחרתה לראשונה בקטגוריית הבוגרים. התאחדות ההחלקה האומנותית על הקרח של ארצות הברית ארגה עבורה להיות תלמידתו של המאמן קרלו פאסי כשהחלה להתחרות בזירה הבינלאומית.
האמיל הייתה אלופת ארצות הברית מ-1974 ל-1976. היא זכתה במדליית כסף באליפות העולם לשנת 1974 שנערכה במינכן שבגרמניה, לאחר אלופת העולם כריסטין אראט שייצגה את גרמניה המזרחית. כשעלתה על הקרח והתכוננה להופעתה בתחרות, נשמעו קריאות בוז מהקהל כתגובה על הקראת ניקוד השופטים על הופעתו של המחליק הגרמני גרטי שנדרל, שהופיע לפניה. האמיל נעלבה והוטרדה מהקריאות ועזבה את הקרח בבכי. לאחר רגיעת הקהל כשהשתרר שקט בהיכל, היא שבה לבמה והחליקה והופעתה זיכתה אותה במדליית כסף.[1]
האמיל התחרתה באליפות ארצות הברית של 1975 אף על פי שסבלה מפציעה ברגל ימין. לדבריה, מצבה הבריאותי השתפר רק לאחר שקיבלה טיפול במתיחה בשרירי הברך (לאחר שאובחנה בטעות כמתיחה ברצועות, ולא בשרירים), פציעה שסבלה ממנה במהלך אימונים בדנוור, כחודש לפני אליפות העולם של 1975. היא זכתה במדליית כסף בתחרות העולמות בשנאמרה הרגל שלה הייתה בסדר לאחר קבלת טיפול משכו את הברך (מוקדם יותר האמינו להיות משך הרצועות) בזמן אימון במהלך החודש לפני 1975 אליפות העולם. היא זכתה כסף בעולמות קולורדו ספרינגס, בה זוכת הזהב הייתה דיאן דה ליואו מהולנד, ואראט' זוכת הארד.[3]
לדברי האמיל, ביצועיה באליפות ארצות הברית לשנת 1976 היו מאכזבים, כיוון שעל פי הודאתה לא התאמנה מספיק טוב טרם התחרות, והיא הופתעה מביצועיה של לינדה פרטיאנה. מיד אחרי האליפויות הלאומיות, המאמן קרלו פאסי עזב את ארצות הברית על מנת לאמן את המחליק כוכב אליפות אירופה, ג'ון קארי, וכך נותרה האמיל ללא מאמן שבועות ספורים בלבד לפני האולימפיאדה. היא החלה להתאמן עם פיטר בורוז והייתה מרוצה מעבודתם המשותפת, וביקשה שהוא ילווה אותה בתור מאמנה האישי באולימפיאדה. עם זאת, ה-USFSA סירבו, והיא שילבה כוחות זמנית עם פאסי במשך תקופה קצרה במהלך אימונים בגרמניה טרם האולימפיאדה.
באולימפיאדת החורף לשנת 1976 באינסברוק, אוסטריה, האמיל זכתה במדליית כסף בסגנון חופשי, ולאחר מכן זכתה במדליית זהב בתוכנית הארוכה והקצרה. היא הייתה המחליקה האחרונה בתחרות היחידים שניצחה את האולימפיאדה מבלי ששילבה קפיצה משולשת בתוכניתה. האמיל גם זכתה באליפות העולם לשנת 1976, ולאחר מכן החלה להופיע באופן מקצועי וחדלה להתחרות. האמיל ראויה לקרדיט על שפיתחה תרגיל החלקה חדש: camel spin שהופך ל-sit spin. עיצוב שיערה שיצר המעצב יוסוקה שוגה זכה לתהודה תקשורתית ותשומת לב רבה במהלך ביצועיה באולימפיאדה, והופעתה יצרה טרנד תסרוקות חדש המכונה "קצרה וחוצפנית", כמו גם משקפיים עם מסגרות עבות אותן חבשה שיצרו מגמה אופנתית בשנת 1970. בתקשורת היא כונתה "האהובה של אמריקה".[4][5]
האמיל עמדה בראש הופעות הבידור Ice Capades בשנים 1977–1984. היא התבקשה לעשות זאת על ידי דונה אטווד, שהייתה הכוכבת הראשית של המופעים במשך שנים, ולבסוף השיגה שליטה פיננסית עליהם.[6] לאחר שהביקוש למופעים ירד והחברה נחלה כישלון עקב תחרות ושינוי טעם הקהל, האמיל ובעלה רכשו את המותג ונכסי החברה ב-1993 במאמץ להחיות אותו ולהביא להצלחה מהשנים המוקדמות של המותג. למרות ניסיונם, הם נאלצו להכריז על פשיטת רגל שנה לאחר מכן, ב-1994, ומכרו את החברה לחברת הבידור המשפחתית הבינלאומית פט רוברטסון ב-1995.[7]
ב-1993, פרסמה סוכנות הידיעות AP את תוצאות מחקר ספורט לאומי שהכריז כי האמיל זכתה למקום הראשון מבחינת הערצה ופופולריות על פי סטטיסטיקת נתוני תגובת הקהל, שבחר בה יחד עם האלופה האולימפית מרי לו רוטון להיות הפופולריות ביותר באמריקה. יתר כוכבי הספורט כמו מייקל ג'ורדן, מג'יק ג'ונסון, טרוי אייקמן, דן מרינו, ויין גרצקי, ג'ו מונטנה, נולאן ראיין ו-800 ספורטאים אחרים דורגו בפער רב אחריהם.[8]
האמיל המשיכה להחליק ולהופיע, כולל באופן קבוע בתפקיד ראשי במופע ברודוויי על קרח. היא הייתה אורחת מיוחדת במופע המוזיקלי על הקרח של בריאן בויטנו ובארי מנילו ב-AT&T Park בסן פרנסיסקו ב-2007.
ב-2013 השתתפה האמיל בעונה השישית של "רוקדים עם כוכבים", כבת זוגו של טריסטן מאקמנוס. לאחר שתי הופעות בלבד, היא נאלצה לפרוש ב-26 במרץ, עקב פציעה בעמוד השדרה התחתון שקרתה במהלך אימונים למופע.[9]
חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האמיל כתבה אוטוביוגרפיה בשם On and Off the Ice. היא נישאה והתגרשה פעמיים: בעלה הראשון היה זמר/שחקן דין פול מרטין (1982–1984), ולאחר מכן קנת פורסיית (1987–1995), עמו נולדה לה בת בשם אלכסנדרה. האמיל נישאה לבעלה השלישי, ג'ון מאקול, בשנת 2009. האוטוביוגרפיה השנייה שלה "החלקה על החיים: הסיפור שלי", יצא לאור בשנת 2007.
במשך מרבית חייה הבוגרים, האמיל חוותה דיכאון כרוני, עליו פיקחה באמצעות תרופות וטיפול, וגם בתה סובלת מהמחלה. בשנת 2008, האמיל הודיעה כי היא טופלה בסרטן השד.[10][11]
האמיל שימשה כמנטורית של אלוף ארצות הברית לשנת 2010, רייץ' פלאט באליפות ארצות הבנית ב-2010. רייץ', כמו האמיל, עבר את הכשרתו בקולורדו ספרינגס, קולורדו.
ניצחונות בתחרויות והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| תחרויות בינלאומיות | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שם התחרות / שנה | 68-69 | 69-70 | 70-71 | 71-72 | 72-73 | 73-74 | 74-75 | 75-76 |
| אולימפיאדת החורף | 1 | |||||||
| אליפות עולם | מקום 7 | 4 | 2 | 2 | 1 | |||
| גביע נבלהורן | 1 | |||||||
| תחרות החלקה פראג | 1 | |||||||
| גביע ריצ'מונד | 1 | |||||||
| סן ז'רוויי | 1 | |||||||
| ארצות הברית | ||||||||
| אליפות ארצות הברית | 1 N | 2 J | 5 | 4 | 2 | 1 | 1 | 1 |
| רמות: N = טירון J = ג'וניור | ||||||||
רשומות והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
חובבני[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלופה אולימפית (1976)
- אלופת העולם (1976)
- שלוש פעמים אלופה לאומית של ארצות הברית (1974–1976)
- המציאה את סגנון ההחלקה "האמיל גמל", "גמל ספין" וכן "ספין בישיבה"
מקצועני[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אלופת העולם (1983–1987)
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הוענק לאומי אמריקאי צעיר פרס על ידי הצופים של אמריקה
- ניצח את פרס אמי, פרס – יוצא מן הכלל בודדים הישג אמנויות הבמה – המארח/המארחת רומיאו ויוליה על קרח (1983)
- גויס לתוך ארצות הברית החלקה אמנותית על הקרח היכל התהילה (1991)
- האקדמיה של הישג לוחית הזהב פרס (1996)
- גויס לתוך העולם החלקה אמנותית על הקרח היכל התהילה של (2000)
- את דורותי האמיל החלקה בעיר הולדתה של גריניץ', קונטיקט קרוי שלה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דורותי האמיל, באתר הוועד האולימפי הבין-לאומי
- דורותי האמיל, באתר olympedia.org
- דורותי האמיל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Hilton, Lisette (19 בנובמבר 2003). "Relaxed Hamill gives gold medal performance". ESPN Classics. ארכיון מ-26 בפברואר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Competitor: Dorothy Hamill", Skating magazine, Jan 1971
- ^ "World skaters in final practices". Colorado Springs Gazette-Telegraph. 3 במרץ 1975. p. 9.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Thomson, Candus (22 בספטמבר 2009). "Dorothy Hamill still golden". The Baltimore Sun. ארכיון מ-13 באוגוסט 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "How to cut the Dorothy Hamill wedge haircut". Decor10blog.com.(הקישור אינו פעיל)
- ^ "The 7 Worst Celebrity Investments". Kabbage.
- ^ Celizic, Mike (3 בנובמבר 2007). "Dorothy Hamill: Life wasn't 'cake' after gold". today.com.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Wilstein, Steve (17 במאי 1993). "Retton, Hamill Most Popular Athletes In United States: Poll". Associated Press. The Daily Gazette.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ravitz, Justin (27 במרץ 2013). "Dancing with the Stars: Dorothy Hamill Quits Due to Spinal Injury". US Magazine.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Olympic Skater Dorothy Hamill Has Breast Cancer". people.com. 2008-01-04. נבדק ב-2009-10-08.
- ^ "Dorothy Hamill's Struggle With Depression". cbsnews.com. 14 באוקטובר 2007.
{{cite news}}: (עזרה)