Associated Press

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Associated Press
Associated Press logo 2012.svg
AP headquarters.jpg
נתונים כלליים
תאריך הקמה 22 במאי 1846 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברות בנות Associated Press Television News עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה מדיה חדשותית עריכת הנתון בוויקינתונים
 
ap.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

Associated Press (תעתיק: אסוֹשייטד פְּרס; מוכרת גם בראשי התיבות: AP "איי-פי") היא סוכנות ידיעות אמריקאית. כיום, זוהי סוכנות הידיעות הגדולה בעולם.

הסוכנות מנוהלת על ידי תאגידי של עיתונים, ופועלת כקואופרטיב שלא למטרות רווח. השותפים בה הם מספר רב של עיתונים וגופי תקשורת, אשר חולקים ביניהם את התוכן שהם מייצרים. גופי תקשורת אחרים, שאינם שותפים, יכולים לרכוש ממנה את התוכן שהיא מייצרת. הסוכנות זכתה ב-53 פרסי פוליצר, בהם 31 לצילום, מאז החלה חלוקת הפרס בשנת 1917. בין השאר זכה בפרס עובד הסוכנות, הצלם הישראלי עודד בלילטי[1].

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגוני החדשות שהם עמיתים של ה-AP היו מחויבים בראשית קיומה של הסוכנות להעביר ידיעות בלעדיות וידיעות אלה זיכו אותם בקבלת ידיעות מה-AP וכך יצרו מועדון בלעדי. ארגוני חדשות שלא היו עמיתים של הסוכנות לא יכלו להשתמש בידיעות אלו. הבלעדיות של המועדון וכניסתם של רשתות עיתונים גדולות עודד שיתוף של עיתונים גדולים עם קטנים. בעיה מרכזית שעמדה בפני חברי ה־AP הייתה איך לפתח שיטה, שתעודד שיתוף של ידיעות אותם אספו העיתונים בנפרד. בנוסף, מדיניות הבלעדיות יצרה חשש להתנגשות עם מדיניות התחרות הנהוגה בארצות הברית[2].

ב-1945 פסק בית המשפט העליון של ארצות הברית כי AP הפרה את חוקי התחרות של ארצות הברית, כאשר סירבה למכור ידיעות לעיתונים שאינם חברים בארגון. החלטה זו הביא להתחזקות המתחרה העיקרית של בארצות הברית - United Press International[3].

בשנת 2005 עברה תהליך של שינוי ארגוני במטרה להתאים את השירות שלה לעידן האינטרנט. בין השאר החלה לגבות תשלום לשימוש בתכנים המקוונים שלה[4], והקימה רשת וידאו מקוונת בשיתוף אתר MSN של חברת מיקרוסופט[5]. בשנת 2006 הסכימה חברת גוגל לשלם לה דמי מנוי, עבור ידיעות חדשותיות המופיעות בתוצאות החיפוש. זאת לאחר שגוגל הפסידה בתביעה הושגה נגדה על ידי סוכנות הידיעות הצרפתית, החליטה לשם גם ל-AP[6]. בנובמבר 2009 החלה להפעיל טכנולוגית הצפנה חדשה במטרה לצמצם את השימוש שנעשה בידיעות ובכתבות שהיא מפיצה באתרי אינטרנט ללא רשות וללא תשלום[7].

ב-2016 הודיעה שתחל להשתמש בבינה מלאכותית בכדי לפרסם דיווחים שוטפים על משחקי ליגות הבייסבול. דיווחים שייוצרו אוטומטית על ידי אלגוריתם[8].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הוקמה בשנת 1846 על ידי שישה עיתונים מניו יורק, The Sun, ניו יורק הראלד, New-York Tribune, New York Courier and Enquirer, The Journal of Commerce ו-New York Evening Express. במטרה לחלוק בעלויות של איסוף ידיעות ודיווחים ממלחמת ארצות הברית–מקסיקו שפרצה באותה שנה.

בשנת 1899 השתמשה לראשונה בטלגרפיה אלחוטית בשידור גלי רדיו בכדי להפיץ ידיעות וב-1914 השתמשה לראשונה בטלפרינטר (Teleprinter), שהפך את האיפנון הטלגרפי לאוטומטי לחלוטין.

בשנות ה-40 של המאה ה-20 החלה לפעול במזרח התיכון והציבה כתבים בקהיר[9], ירושלים[10], תל אביב[11] וביירות[12].

בעקבות מאמר שמתח ביקורת על תפקודה של AP בגרמניה הנאצית הודתה הסוכנות שלפי דרישת הנאצים היא פיטרה שישה צלמים יהודים בגרמניה, אך סייעה להגירתם משם, העסיקה צלמים פרו-נאצים, וסיפקה לנאצים תצלומים ששימשו את התעמולה הנאצית[13].

AP נכנסה לתחום שידורי רדיו בשנת 1941 כשהחלה להפיץ חדשות לתחנות רדיו; היא הקימה רשת רדיו משלה בשנת 1974. בשנת 1994 הקימה את APTV, סוכנות לאיסוף חדשות בווידאו. APTV התמזגה עם WorldWide Television News בשנת 1998 ליצירת APTN, המספקת וידאו לתחנות טלוויזיה ואתרים בינלאומיים.

בספטמבר 2000, במהלך האינתיפאדה השנייה, פרסמה סוכנות הידיעות AP תצלום בו נראה אדם פצוע יושב שותת דם ולידו עומד שוטר משמר הגבול ישראלי, כשהוא מניף בידו אלה, כביכול כלפי האדם הפצוע, כשעל-פי הכיתוב המופיע מתחת לתצלום הפצוע הוא מפגין פלסטיני. מאוחר יותר התברר כי הפצוע שבתמונה הוא טוביה גרוסמן, יהודי אמריקאי שהותקף בידי פלסטינים וכי השוטר שלידו מניף אלה כדי להדוף ולהניס את הפורעים. הסוכנות התנצלה על הפרסום עם הכיתוב השגוי שנעשה בטעות. באוקטובר 2002 נפגע קל צלם הסוכנות מאש טנקים בג'נין[14].

בשנת 2006 פיטרה עיתונאי עקב החלטתו להפיץ ברשת של סוכנות הידיעות מאמר ביקורתי על הנשיא ג'ורג' בוש. שעה לאחר שהופץ המאמר הביקורתי הודיעה מערכת AP ללקוחותיה שיש להתעלם ממנו ולא לעשות בו שימוש. מאחר שמאז הקמתה מקפידה על קו מאוזן ובלתי מפלגתי, בעיקר כדי שתוכל למכור את שירותיה לעיתונים מכל גוני הקשת הפוליטית[15].

במאי 2018 בטור שפורסם בניו יורק טיימס מספר מתי פרידמן, עורך ב-AP בעבר, כי נהג לציית לדרישת החמאס להציג את אנשיו שנהרגו כאזרחים ובכך להעלות את מספר האזרחים שנהרגו על ידי ישראל[16][17].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Associated Press בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פוליצר לעודד בלילטי, באתר העין השביעית, 1 ביוני 2007
  2. ^ Jonathan Silberstein-Loeb, Exclusivity and Cooperation in the Supply of News: The Example of the Associated Press, 1893–1945, Journal of Policy History 24, 2012/07, עמ' 466–498 doi: 10.1017/S0898030612000140
  3. ^ Associated Press v. United States, 326 U.S. 1 (1945)
  4. ^ הארץסוכנות הידיעות AP רוצה לכבוש את העולם, באתר TheMarker‏, 24 ביוני 2005
  5. ^ ליאון איצקר, AP ו-MSN יפתחו רשת וידיאו מקוונת, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2005
  6. ^ איתמר ב"ז, מי מנצל את מי?, באתר העין השביעית, 1 בנובמבר 2006
  7. ^ רפי מן, שודדי החדשות, באתר העין השביעית, 26 ביולי 2009
  8. ^ נמרוד צוק, האלגוריתם ידווח: סוכנות הידיעות AP תשתמש בכתבי ספורט רובוטיים, באתר כלכליסט, 4 ביולי 2016
  9. ^ הערבים דורשים החזרת התושבים לג'בע ועין רזל, מעריב, 16 באוגוסט 1948
  10. ^ מנהל "אסושייטד פרס" שוהה בארץ אתמול, משמר, 11 באוקטובר 1943
  11. ^ מחכים למנוי נציג ישראל בלונדון, הבוקר, 8 בפברואר 1949
  12. ^ עזם פחה דן על הרכבת ממשלה ערבית, הצופה, 16 בנובמבר 1947
  13. ^ עופר אדרתאי-פי מתעקשת שלא שיתפה פעולה עם הנאצים אך מודה: פיטרנו עובדים יהודים והפצנו תמונות תעמולה, באתר הארץ, 10 במאי 2017
  14. ^ רויטרס‏, צלם סוכנות איי.פי נפגע קל מאש טנקים בג'נין, באתר וואלה! NEWS‏, 07 באוקטובר 2002
  15. ^ אסור להפיץ דעה - פיטורים באיי.פי, באתר העין השביעית, 1 במאי 2006
  16. ^ Matti Friedman, ‏Falling for Hamas’s Split-Screen Fallacy, ניו יורק טיימס, May 16, 2018
  17. ^ אי-פי, תחקיר אי-פי: רק 11% מההרוגים בעשרות תקיפות בתים ב"צוק איתן" היו חמושים; רוב ההרוגים אזרחים, באתר הארץ, 13 בפברואר 2015