דז'ה ארנסטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דז'ה ארנסטר
Ernster Dezső
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 23 בנובמבר 1898
פץ', הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בפברואר 1981 (בגיל 82)
ציריך, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
לוחית זיכרון לדז'ה ארנסטר

דז'ה ארנסטרהונגרית: Ernster Dezső; פץ', 23 בנובמבר 1898ציריך, 15 בפברואר 1981) היה זמר אופרה יהודי-הונגרי (בס) ניצול שואה ששר בבתי האופרה המובחרים ברחבי העולם עם המנצחים המפורסמים ביותר וזכה להערכה רבה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התחלת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו היה גזה ארנסטר (18681944), החזן האגדי של בית הכנסת של פץ'. הוא איבד את אמו בגיל צעיר שגם לה היה קול שירה יפה ביותר. אחד מאחיו הגדולים של דז'ה ארנסטר היה הקורפטיטור של תיאטרון פץ' ובאמצעותו הצליח הילד לשיר במקהלת הבנים האופרה של ביזה: כרמן כבר בגיל שש.

הוא החל לפתח ולאמן את קולו בעיר הולדתו כתלמידה של אולגה קאליוודה, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בבודפשט ובווינה. הקריירה שלו החלה בפלאואן, בסקסוניה, שם שר את תפקידו של הרמן בטנהויזר מ-1924 עד 1925. מ-1929 הופיע גם בתיאטרון הממלכתי (Staatstheater) לימים האופרה של ברלין וגם ב ב"קרול אופרה", שם שר בין השאר באופרות של פאול הינדמית בניצוחו של אוטו קלמפרר. ב-1931 גילם את טיטורל בפרסיפל (אופרה) בביירוית, בניצוחו של ארטורו טוסקניני.

אחרי 1933[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת 1933, כיהודי נאלץ לעזוב את גרמניה והתיישב באוסטריה. הוא סייר בארצות הברית ב-1938, אך חזר להונגריה ב-1940, שם כבר לא יכול היה להופיע כיהודי בשל החוקים היהודיים (במיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי), אלא. במסגרת פעילות האמנות של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך ורק בפני קהל יהודי. הוא נתפס בשנת 1944 ולאחר מכן גורש למחנה הריכוז ברגן בלזן ברכבת קסטנר, הוא שוחרר בסיוע הצלב האדום הבינלאומי.

אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום מלחמת העולם השנייה הופיע שוב בבזל ובמטרופוליטן אופרה בניו יורק. ארנסטר ביקר במולדתו ב-1955 לאחר 7 שנים של היעדרות. ב-1964 עבר להתגורר בשווייץ. הוא הופיע בפעם האחרונה בהונגריה באוגוסט 1966 שר את סרסטרו מחליל הקסם על הבמה הפתוחה באי מרגיט.[1] את שנותיו האחרונות בילה בציריך, שם נפטר ב-1981.[2]

בשנת 2002 נחנך לוח זיכרון משותף לאביו ולו בעיר הולדתם פץ'.

תפקידיו העיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אימרה פביאן: דז'ה ארנסטר. הוצאת מוזיקה, בודפשט 1969. עם הקדמה של אוטו קלמפרר
  • טמאש נאדור: דז'ה ארנסטר בפץ': ערבים מוזיקליים ב-Mecsekalja. ארגון TIT מחוז באראניה. Pécs, 1979. עמ' 68–70
  • Luciano di Cave: Mille voci una stella (אלף קולות בכוכב) Carucci Editore, רומא 1985. (ספר זה בשפה האיטלקית מספר את סיפורם של זמרים יהודים ברחבי העולם)
  • Dizionario dell'opera lira di Harold Rosenthal e John Warrack. (לקסיקון בשפה האיטלקית אחרי מילון אוקספורד התמציתי לאופרה)

תקליטיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלטות נוספות:

  • Don Giovanni – Salzburg Festival (1954), conducted by Wilhelm Furtwängler. Label: Deutsche Grammophon
  • Fidelio – Metropolitan Opera (1951), conducted by Bruno Walter. Label: Music and Arts Programs of America
  • Götterdämmerung – compilation from performances at the Metropolitan Opera (1936, 1939) conducted by Artur Bodanzky and (1951) conducted by Fritz Stiedry; Royal Opera House, Covent Garden (1937) conducted by Wilhelm Furtwängler; La Scala (1950) conducted by Wilhelm Furtwängler. Label: Guild
  • Salome – Metropolitan Opera (1949) conducted by Fritz Reiner. Label: Guild

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דז'ה ארנסטר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Archivált másolat". אורכב מ-המקור ב-2014-05-17.
  2. ^ "Deszo Ernster, 82, Bass; Sang With Met 17 Years". The New York Times (באנגלית). 1981-02-26. נבדק ב-2022-06-08.
  3. ^ Ernster Dezső, mek.oszk.hu (באנגלית)
  4. ^ Mozart's Don Giovanni, נבדק ב-2022-06-08
  5. ^ Wagner: Götterdämmerung - Classics Today (באנגלית)
  6. ^ Met broadcasts Puccini/Strauss/Wagner, classicalcdreview.com